נייר העמדה הזה, פרי העבודה של פורום דיור ציבורי שבו חברים רבנים למען זכויות האדם לצד אירגונים נוספים מנסה לפרוט שאלות אלו מעולם הרוח לעולם החומר, לאור הידע שנצבר בטיפול בנפגעי הדיור הציבורי. חשוב לבחון את הכלל המקראי, לאור כוונת הממשלה להתנער מהחזקת דירות למוחלשים והמרתו לסיוע בשכר דירה:
"כִי-יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ–וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ".(
ויקרא כה)
הכלל המקראי מעלה את שאלות היסוד:
- מהם גבולות "והחזקת בו", מהם עקרונות ההחזקה המתאימה?
- מתי ניתן לומר על החלש והאחר בחברה שהוא "וחי עמך"? מהן השוואות התנאים הנדרשות.
הזכות לביטחון בקורת גג עבור משפחות עניות
שני הכלים המרכזיים להבטחת הזכות לביטחון בקורת גג עבור משפחות עניות הוא סיוע בשכר דירה על ידי הממשלה, ומתן אפשרות להתגורר בדיור ציבורי שבבעלות המדינה.
יש לזכור, כי הסיוע בשכר דירה אמור להיות פתרון זמני בלבד כיוון שאינו מספק אותו ביטחון בשכר דירה. משרד השיכון החליט לבטל למעשה את האפשרות להתגורר בדיור ציבורי, והכוונה היא שזכאי הדיור הציבורי יקבלו סיוע בשכר דירה. המחירים של צעד זה הם:
- חשוב לזכור, הסיוע לעולם נמוך ממחירי השוק. כיוון שהוא מותנה בהצגת חוזה דירה, זכאים רבים אינם יכולים להשתמש בו וכספי הסיוע מועברים בסופו של דבר לערוצים אחרים, שאין דבר בינם לבין מטרת הסיוע. הוא אינו קבוע, וניתן להקטינו או לקצצו בהתאם לשרירות האוצר (כפי שנעשה בקצבאות הילדים). אין הוא מספק אותו ביטחון בקורת גג אלא להפך, מייצר חיים תחת איום בלתי פוסק.
- סיוע בשכר דירה משחרר את המדינה מאחריות לייצר פתרון שיש בו זיקה בין מתן קורת גג לבין צמצום העוני. המעבר לשוק החופשי יוביל את הזכאים לשכונות המוחלשות, יעלה את מחירי השכירות שם ויפגע בתושבי השכונות המוחלשות. בכך, ינציח עוני בין-דורי ויגביר את הפער הקיים בין רשויות עניות לבין רשויות מקומיות עשירות במדינת ישראל. פער גם היום מכביד על החוסן החברתי בישראל.
- השוק החופשי בישראל הוא אינו זמין למי שאין לו אמצעים כלכליים החורגים מהתשלום השוטף של שכר דירה: ערבות וערבים, פיקדונות שונים, הצגת תלוש משכורת או נתונים מהימנים של עוסק מורשה וכו'. מי שיכול לשלם שכ"ד רק חודש בחודשו וללא ערבים, נמצא בעמדת נחיתות קשה בשוק.
- אוכלוסיית הזכאים והנזקקים לדיור ציבורי נחשבת לא אטרקטיבית בעיני משכירים. ישנן עדויות לא מעטות של אמהות חד הוריות, עולים מבוגרים, אנשים בעלי עבר לא נורמטיבי וכו' שעברו השפלות רבות, וגם לאחריהן עברו לקורת גג שאינה ראויה. אין היום בישראל חקיקה כוללת המסדירה שכירות ומחייבת השכרה לכל. לכן, במקרים רבים נדרש שכר דירה גבוה יותר, בדומה לעיקרון הבנקאי שלווה מסוכן משלם יותר ריבית.
- סיוע בשכר דירה מייצר סביבו בירוקרטיה, כשהמחיר על הכישלון להתמודד עם הבירוקרטיה יהיה הפסקת הסיוע בשכר הדירה. מהניסיון אנחנו למדים שמי שגר בדירה באחריות המדינה, מצבו טוב יותר כאשר הוא מגיע למצב חירום או לכשל בירוקראטי, כי פינוי מדירה הוא הנו תהליך עם בקרה שיפוטית ולא צעד מיידי וחד צדדי בניגוד להפסקת הסיוע בשכר דירה.
- סיוע בשכר דירה יביא לעליית שכר הדירה ומחיר הדירות.
- התלות בשכר דירה נמוך, עקב גובה הסיוע, מביאה למעבר דירות תכוף. אי ודאות זו מקשה על שמירת עבודה קבועה ופוגעת קשה בילדים שאין להם מערכת חינוך קבועה, קהילה תומכת ומערכת חברתית קבועה של בני גילם. כלומר, היא מייצרת דור שני של עוני ותלות.
- המעבר לסיוע בשכר דירה בהקשר חוק הדיור הציבורי הוא פגיעה במשילות, מפני שמדובר בחוק כנסת שעבר בשלוש קריאות ותוך כדי דיון ציבורי ער. החוק כולל התחייבות לבנייה חדשה ושהקצאת קרקעות. ההגיון שלו הוא, שמכירת דירה ציבורית תאפשר ביטחון בקורת גג הולמת לזכאים הממתינים בתור.על ידי השקעה חוזרת בדיור הציבורי.
- פגיעה נוספת במשילות היא הנתק המוחלט מהציבור, והיעדר דיון מקצועי בנושא שיכלול מומחים בתחום הדיור, מומחים בתחום צמצום העוני, עובדים סוציאליים המטפלים בזכאי דיור, עובדים בחברות המשכנות וכמובן עמותות מקצועיות בתחום ודיירים שההצעה משפיעה עליהם.
לסיכום ניתן לומר שמדובר בהחלטה הבאה לחסל מערך קיים מזה עשרות שנים, הדורשת דיון מעמיק של ועדה לבדיקת השלכותיה ויעילותה, הצגת מסקנות אלה בפני נבחרי הציבור ודיון משמעותי בכנסת.זו החלטה שנעדרת ממנה האפשרות של החברה האזרחית, צרכני הדיור הציבורי והאקדמיה להשמיע את דברם.
