יש רעב בישראל | הרב עידית לב ›

תמונה מתוך השידור של אבי בלכרמן. הרב עידית לב מימין

נאומה של הרב עדית לב בהפגנת הזעם לזכרו של משה סילמן

מאת: הרב עידית לב

לפני שנה בדיוק היינו בהלוויה של משה, אמרנו כל מה שיש לומר, פנינו לשרי ממשלה, אמרנו להם: כשאתם הלכתם לפוליטיקה, כשנבחרתם לתפקיד שלכם, קבלתם אחריות לכך שבמדינת ישראל לא יהיו דרי רחוב, שלא יהיה אדם שמגיע לרחוב כי אין לו איפה לגור. שלא יהיו קבצנים, שיהיה דיור בר השגה למי שצריך אותו, ושאם אדם מגיע לרווחה ומבקש סיוע כי אני עוד חודש מגיע לרחוב, שיהיה להם איך לעזור לו, ולא יאמרו לו: “אחרי שתהיה שלושה חודשים ברחוב נעזור לך.”

לקריאה נרחבת:

נבחרתם כדי שתהיה מערכת בריאות ציבורית טובה, שיהיו תרופות לכל אדם, ושלא יהיו אנשים כמו משה שמתלבטים בין אוכל לבין תרופות.שלא יהיו רעבים בישראל, לא ילדים ולא ילדות, לא אנשים ולא נשים.
שאנשים שזקוקים לסיוע באוכל לא יקבלו אותו כנדבה, שישמרו על צלם האנוש של כל אחד ואחת מאיתנו.

צעקנו אבל הממשלה לא שמעה אותנו, לא זו שהייתה ולא זאת שנבחרה במקומה.

הממשלה החדשה מקדמת תקציב וחוקים שיעשו את החיים פה הרבה יותר גרועים. האדם היחידי שמצבו ישתפר בעקבות התקציב הזה הוא האדם העשיר. אם תעבור התוכנית לביטול הדיור הציבורי, לא יהיה יותר דיור ציבורי במדינת ישראל. אז אומרים לנו – שיהיה סיוע בשכר דירה, ושהם לא באמת הורגים את הדיור הציבורי. אבל כל כלכלן מתחיל יודע להגיד שאם לא יהיה פה דיור ציבורי אז שכ"ד לכל שאר האנשים, לא משנה אם הם חיים בעוני או לא, יהיה גבוה יותר.
אם הסיוע בשכ"ד יעלה ל- 3500 ש"ח זה אומר שזה יהיה המינימום לשכ"ד בישראל, וזה אומר שמי שמשלם היום פחות ישלם הרבה יותר.
חוץ מזה אנשים כמו משה שחיים בעוני, ומסובכים בחובות ואין להם צ'קים ואין להם ערבים, מי ישכיר להם דירה? מה זה יעזור להם שיתנו להם סיוע בשכר דירה?

כל זה קורה והממשלה לא שומעת ולא אכפת לה, וח"כ עליזה לביא יושבת ביום א' בוועדת כספים ואומרת בישראל אין ילדים רעבים, אבל יש, ואנחנו פוגשים אותם.

הרב השל אמר: “בחברה דמוקרטית יש קומץ של אשמים, אבל כולנו אחראים".
וכל מי שנמצא כאן היום, נמצא כי הוא מאמין בזה,
כי אנחנו זוכרים את המצוקה של משה ואת המחאה שלו.
אנחנו זוכרים את הסירוב שלו לאבד את צלם האנוש ברחוב עד שהוא יהיה זכאי לסיוע מהמדינה.

אנחנו נמצאים כי אנחנו לא מוכנים לוותר על זה שתהיה לנו מדינה שבה אנשים יכולים לחיות חיים של כבוד, שיהיה דיור ציבורי, שיהיה דיור בר השגה, שתהיה מערכת בריאות ציבורית, שתהיה מערכת רווחה ראויה ומערכת חינוך ציבורית ראויה.

צפו: ראיון עם משה סילמן ז"ל

אנחנו כאן ולא מוותרים

והשנה אני לא קוראת לא לשר ולא לראש הממשלה לשום דבר, הם לא שומעים אותנו, והם רק רוצים להשתיק אותנו.
אנחנו כאן כי אנחנו לא נשתוק,
ואנחנו קוראים לאזרחי מדינת ישראל שיתעוררו ויצטרפו למאבק הזה על פניה של מדינת ישראל,
כי אם לא אנחנו נקום יום אחד לאסון חברתי שהוא מעשה ידי אדם ואנשים יכולים לעצור אותו.

אנחנו נמצאים בימי בין המיצרים, בין נפילת חומת ירושלים ובין נפילת בית המקדש, לפני הרבה מאוד שנים קרו הימים הללו והמסורת שלנו מספרת לנו שזה קרה בגלל שנאת חינם. את הימים הללו אנחנו מסיימים בשאיפה לגאולה, ואני חושבת שאנחנו נאבקים כי אנחנו שואפים להגיע לאיזשהו סוג של גאולה.

משה אמר לי ביום שישי האחרון לחייו ש"את הפרוטסט שלו הוא יעשה לבד", אבל אנחנו לא לבד, ואת המאבק שלנו אנחנו עושים ביחד.
במסכת אבות כתוב: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה" (ב', ט"ז), כל מי שנמצא פה לוקח על עצמו את המחויבות הזו, וביחד ננצח.

הרב עידית, נאום מהפגנת זכרון וזעם בחיפה. שנה למותו של משה סילמן

ניתן לצפות בהפגנה ביוסטרים של אבי בלכרמן:

תגיות: