מצד ימין לשמאל: הרב עידית לב, ח"כ לוי-אבקסיס
העקרונות המהותיים של התוכנית נותרו כשהיו:
– הפעלה על ידי חברות פרטיות: מקבלי הבטחת הכנסה יופנו לטיפול של חברות פרטיות במקום שירות התעסוקה. פקיד פרטי של החברה הפרטית הוא זה שבונה את התוכנית, וגם מחליט על השלילות, פקיד הציבור רק יאשר אותן. ראינו בתוכנית הקודמת כי הפקיד הפרטי לא ראה לנגד עיניו את טובת המשתתף או את יכולותיו וצרכיו. המשמעות היא פגיעה קשה באנשים המקבלים את קצבת הקיום הבסיסית ביותר. (סעיף 3 (ב))
– תוכנית אישית של 6 שעות יומיות: על מנת לקבל את קצבת הבטחת ההכנסה יחוייבו מקבלי הקצבה להשתתף בתוכנית של 30 עד 35 שעות בשבוע (6 שעות ביום), ללא קשר לקשיים שיש להם בהשתלבות בשוק התעסוקה וסוג העזרה לו הם זקוקים. המשמעות היא שאמהות חד הוריות יאלצו להעדר מהבית לשעות ארוכות, מעבר לשעות בי"ס (שעות הנסיעה לתוכנית לא כלולות ב- 6 שעות ביום). (סעיף 9 (א))
– אין בתוכנית אופק תעסוקתי: אין בחוק אף מילה על ההכשרות שיעברו משתתפי התוכנית. מה שמעיד על כך שמה שהיה הוא שיהיה – לא תהינה הכשרות משמעותיות בתוכנית, ולכן מצבם התעסוקתי של המשתתפים לא ישתפר. תוכנית הו'אוצרים שהונהגה בתוכנית הקודמת וניתנה לאנשים שהשתלבו בתעסוקה וציפתה מהם לעבוד בבוקר וללמוד אחה"צ – אינה אפשרית לאמהות חד הוריות, ולמעשה לא איפשרה לאנשים לשפר את מצבם.
– שירותים תומכי עבודה: בתוך התוכנית תהיה אפשרות לחברות הפרטיות לתת למשתתפים שירותים תומכי עבודה – אך כפי שהיה בסבב הקודם החברות לא חייבות לתת את השירותים, ואנו עלולים לשמוע שוב על סיפורים על נשים המשאירות ילדים בחצר הגן העירוני בשעה 07:00, ללא שום השגחה, כאשר הגן נפתח רק ב- 07:30, אך על האישה לבחור בין השארת ילדיה ללא השגחה ובין הקצבה. (סעיף 5)
– שירות בקהילה: התוכנית כוללת, כפי שהיה בסבב הקודם שירות בקהילה, המשמעות היא שפעם בארבע חודשים יהיה אפשר לשלוח את המשתתפים ל"עבודות יזומות" של 25 שעות בשבוע, 5 שעות ביום, שעליהן הם יצטרכו להשלים עוד חמש שעות שבועיות על מנת להשלים לשלושים שעות. בסבב הקודם של התוכנית השירות בקהילה יכל היה להיות רחוק מהבית (שוב שעות נוספות של העדרות מהבית) ולא הייתה לו שום השפעה ממשית על מציאת עבודה. מה שכן הייתה לו זו תחושת ההשפלה שהמשתתפים דיברו עליה. במונחים שדיברו המשתתפים אז והיום: תמורת 4.5 ש"ח לשעה הם נדרשים לעבוד כמי שמקבל שכר! (החישוב הוא הקצבה ליחיד חלקי 400 שעות בחודש). (סעיפים 8 (ב) ו- 10)
– מודל התגמול: מעודד את החברות להנשיר אנשים מהתוכנית ללא מציאת עבודה. מכיוון שהחברות מקבלות תגמול על שלילה פאסיבית (הנשרה) מחד, והתגמול הולך וגדל ככל שהאדם נמצא בעבודה זמן רב יותר, יש בכך עידוד לחברות להנשיר אנשים ובמיוחד את אלו הקשים במיוחד להשמה, שעליהם התגמול מראש יהיה נמוך. (סעיף 4 (ב))
– חוסר מסוגלות תעסוקתית: על מנת להיות מוגדר כלא מסוגל לעבוד צריך אדם להשתתף בהצלחה במשך חצי שנה, דבר שהוא בלתי אפשרי עבור מי שלא מסוגל להשתתף בתוכנית מחד, ולקבל קצבת נכות מאידך. המסלול הבלתי אפשרי הזה ינשיר אנשים רבים ויותיר אותם ללא קצבה כתוצאה ממצב בריאותי או משפחתי. (סעיף 11)
עוד על חזרתה של התוכנית:
- ניצן תנעמי מ"רבנים למען זכויות האדם". "הממשלה שוב מקדמת את אותה תכנית, שיוצאת מההנחה כי מחוסרי העבודה הינם 'בטלנים' ו'פרזיטים', וכי יש לדחוף אותם בכוח אל שוק העבודה", היא אומרת. "חוסר ההשקעה בהכשרות, ביצירת מקומות עבודה, ובטיפול בשוק העבודה הפוגעני, לצד מתכונת ההפרטה אשר מעבירה הון ציבורי לידיים פרטיות, הפכו זה מכבר לסימן ההיכר של 'תכניות חברתיות' מבית היוצר של האוצר". – YNET
