על קצה המזלג – תוכנית שמפריטה את שירות ההשמה לעבודה של מקבלי הבטחת הכנסה – מאחריות של "שירות התעסוקה" התפקיד עובר לגופים פרטיים.

תוכנית ויסקונסין כבר נכשלה ובוטלה [ר' פירוט מטה], אז האם למול כשליה הגדולים חלו בהצעת החוק הנוכחית שיפורים? לא!

גם בגלגול הזה שלה התוכנית, וההפרטה הכרוכה בה, לא יהוו חיסכון לתקציב. בעבר תוקצבה התוכנית הרבה יותר מאשר "שירות התעסוקה" ואין סיבה להאמין שלא כך יהיה גם כעת. אפילו תומכי התוכנית כבר טוענים כי היא לא תוביל לחיסכון. רק שיישומה יזרים את הכסף לחברות מסחריות או גופים פרטיים במקום לשירות ממשלתי.

גם לפי הצעת החוק הנוכחית ייתכן שפקיד של חברה מסחרית יוכל לשלול בפועל קצבה מקיימת – אומנם לאחר פיקוח, אבל על ידי מנגנון שכשל בעבר.

נשאר המנגנון של "שירות בקהילה"=עבודות ניצול – התוכנית יכולה לשלוח משתתפים למעין "עבודה יזומה" למשך 4 חודשים כל 4 חודשים, תמורת 4.2 ש"ח לשעה ולעיתים אף פחות מכך (החישוב לפי סכום הקצבה החודשית חלקי מספר שעות העבודה). שכר המינמום השעתי הוא 23.12 – יותר מפי 4 מהשכר במסגרת "שירות בקהילה".

התוכנית כוללת נוכחות חובה של משתתפיה ל-30-35 שעות שבועיות [כ-6 שעות יומיות], ללא שיש בהכרח תכלית לשהותם כמו הכשרה וכו'. לא פעם היו המשתתפים סתם מוחזקים במשרדים. יש פה בזבוז זמן של האנשים והפקידים, במימון של כולנו.

התמריץ לחברות הוא לייאש אנשים מהתוכנית ולהוציא אותו מהתוכנית – החברות מתוגמלות על נושרים. במיוחד רלוונטי לאנשים שקשה לשלבם בשוק העבודה. גם במתכונתה הנוכחית, התוכנית לא אוסרת על חברות למטרות רווח להיות מפעילות.

1. סעיף 3 (ב) כולל את האפשרות שמלכ"ר יפעיל את מרכז התעסוקה ולא רק חברה מסחרית. אבל זו אפשרות, לא חובה.

2. סעיף 4 (ב) כולל את עקרונות התגמול, כפי שהיו מאז 2007 (השינוי כאן שזה בחוק עצמו, לא חיצוני לו. טוב שזה מעוגן בחוק, אבל העיקרון עדיין עמום ורחב מדי ואינו שונה מזה שהיה נהוג בפועל).

3. סעיף 7 (ב): המטרה להשים בעבודה לאורך זמן ובשכר גבוה ככל האפשר – שוב ברמת הסמנטיקה וההצהרות, אין פריטה של העקרון לחובות וכללים ישימים.

4. סעיף 11: החלטה על חוסר מסוגלות תעסוקתית, אותו סעיף שהוצע בסבב הקודם, צריך חצי שנה להשתתף "בהצלחה" לפני שאפשר בכלל לבקש "חוסר מסוגלות תעסוקתית".

5. סעיף 21: יהיה עובד ציבור מוסמך שישב במרכז התעסוקה, אבל לא מפורטות הסמכויות שלו, כך שבכלל לא ברור שהוא – ולא הפקידים של החברות להן הופרט השירות – יאשר את שלילת הקבצבאות המקיימות, או מה בכלל הוא יעשה שם. כתוב רק: "יסייע למנהלה בפיקוח ובבקרה על פעילותם של מרכזי התעסוקה והוא יפעל לפי הסמכויות המוקנות לו בחוק זה"
(לא ברור מה הן).

על פי החלטת הממשלה אמור להיות גם חוק על שירותים תומכי עבודה, אבל הוא עדיין לא הוגש ולא ידוע מה יהיה בו, ומה המשמעות של זה.

בסופו של עניין זהו אותו חוק שנדחה כבר בעבר.
.

תקציב "תוכנית ויסקונסין\"אורות לתעסוקה" היה גדול פי 14 מתקציב שירות התעסוקה ביחס למספר המשתתפים.

מספר המטופלים ע"י פקיד בודד ב-ויסקונסין\"אורות לתעסוקה" היה קטן פי 8.5 ממספר המטופלים ע"י פקיד בשירות התעסוקה:

היעילות של ויסקונסין\אורות לתעסוקה פחותה בהרבה משל שירות התעסוקה ביחס לתיקצוב לו זכו הגופים הללו: למרות תקציב גדול פי 14, ההשמות של תוכנית ויסקונסין גדלו רק פי 2 לעומת "שירות התעסוקה".

גם איכות ההשמות של תוכנית ויסקונסין הייתה ירודה:
"השמה" בתכנית "אורות לתעסוקה" הינה שיבוץ עבודה נוסף למי שכבר עובד. "השמה" בשירות התעסוקה עניינה אך ורק שיבוץ מובטלים בעבודה מלאה או חלקית.

במבחן עלות מול תועלת – נכשלת תכנית "אורות לתעסוקה" באופן נחרץ.

ממחקרים בעולם, ידוע כי קל יותר לשבץ בעבודה בהתחלה. בחודשים הראשונים שלאחר פניה אל גורם מטפל, נמצאים פתרונות תעסוקה לאנשים בעלי יכולות, השכלה ומוטיבציות גבוהות יותר – שקל יותר לשבץ אותם במקומות עבודה. כלומר, המשתתפים במשך זמן קצר יחסית עד לשיבוצם בעבודה, הם בדרך כלל אלה שממילא גם אינם נזקקים למעורבות יתר של הגורם המטפל. ואילו ככל שנמשך הזמן, נשארים במאגר משתתפים שאינם מוצאים עבודה – חברי הקבוצה החלשה יותר, חסרי השכלה, נעדרי הכישורים והמוגבלים – שקשה הרבה יותר לשבץ אותם בעבודה. כלומר, המשתתפים במשך זמן ארוך, שהם הרוב המכריע – הם בדרך כלל החלשים יותר, וזקוקים ליותר סיוע. כך עולה גם מהנתונים על התכנית בישראל.

מכון ברוקדייל ערך השוואה בין מספר האנשים שמצאו עבודה חלקית או מלאה במסגרת "אורות לתעסוקה" ובמסגרת "שירות התעסוקה". נמצא ששירות התעסוקה יעיל יותר ביחס לתיקצוב-החסר שלו. בפועל יש פער קטן של 8.2% בלבד לטובת "אורות לתעסוקה", אך התיקצוב של תוכנית זו גבוה בהרבה. יתרה מכך, פערי התפוקות מצטמצמים לאורך זמן כשנשארים האנשים שיותר קשה לשלבם בשוק העבודה.

על-פי הנתונים של מנהלת "אורות לתעסוקה" בתמ"ת, במשך השנתיים שעד יולי 2009 – השתתפו בתכנית "אורות
לתעסוקה" 24,797 איש ואישה. באותה תקופה נרשמו 13,269 השמות, בפועל, מצאו עבודה או הגדילו אחוזי משרה רק 7,014 איש ואישה – שהם רק 28% מכלל משתתפי התכנית.
הפער הגדול הנ"ל בין מספר ההשמות הרשומות לבין מספר האנשים שהושמו בפועל* – קרי: מי שמצא מקום עבודה או מי שהגדיל את היקף המשרה שלו – מצביע על איכות ההשמות הירודה של "אורות לתעסוקה", השולחת משתתפים לעבודות לא יציבות, ללא התאמה ו/או הכשרה, ולפרקי זמן קצרים מאד – שבסיומם חוזרים המשתתפים לטיפולם של פקידי התכנית.
חשוב לציין עוד, כי מתוך ההשמות הנ"ל, רק מיעוט של 4,769 הן השמות למשרות מלאות ) 36% ( – ורוב של 8,500 הן השמות למשרות חלקיות בלבד ) 64% ( 11 .
.

כאמור, נרשמו במסגרת "אורות לתעסוקה" 13,269 השמות בשנתיים, מתוכן רק 7,014 אנשים מצאו עבודה. ממוצע השכר למשתתפים שמצאו עבודה מלאה או חלקית באמצעות התכנית, נכון לאוקטובר 2009 , עומד על 2,791 ₪. 66% ממי שמצאו עבודה – מרוויחים פחות מ 3,000 ₪ לחודש, ורק 6% ממי שמצאו עבודה – מרוויחים מעל 5,000 ₪ לחודש 12 . )לצורך השוואה: השכר ממוצע במשק: 7,683 ₪ 13 . קו העוני: יחיד – 2,177 ₪. 2 נפשות – 3,483 ₪. 3 נפשות – 4,615 ₪. 4 נפשות – 5,573 ₪. 5 נפשות – 6,531 ₪ 14 . (
על פי מכון ברוקדייל, בקרב הקבוצות שהופנו לתכנית בדצמבר 2007 , לא נמצא שינוי בסך כל ההכנסה המשפחתית, כאשר מפחיתים את הירידה הממוצעת בגמלאות מהגידול הממוצע מהכנסות בעבודה 15 . בקרב כלל הקבוצות, שהופנו מאוגוסט 2005 והלאה, סך כל השפעת התכנית על ההכנסה החודשית הכוללת, לאחר חישוב הגידול בשכר עבודה וההקטנה בקצבאות ובהטבות נלוות הינה 271 ₪ 16 בלבד.
מתוך המלצות הועדה הציבורית-מדעית לעניין תוכנית השילוב של מקבלי גמלאות קיום במעגל העבודה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 30 בדצמבר 2007: "גם הניסיון בארצות הברית מלמד שאין לתכניות השפעה על מעגל העוני, בעיקר משום שהשיפור שהן הביאו בהכנסת המשתתפים בתכניות לא היה אלא לטווח קצר של שלוש-ארבע שנים, וזאת במצב של צמיחה. לנוכח ממצאים אלו עולה התהייה שמא הרפורמה הזאת אך מחמירה את המצב שהיא באה לתקן".

.

תכנית "אורות לתעסוקה" הצטיינה בשלילת קצבאות רבות. בשנתיים שעד אוקטובר 2009 רשמה התכנית 12,622שלילות של גמלת קיום חודשית – מתוכן, רק 275 שלילות היו בגלל סירוב של משתתף לעבודה שהוצעה לו, שהם אך ורק 2% מכלל השלילות. 18
בדיקה מעמיקה של הדיווחים החודשיים על משקי בית שנרשמו בתכנית "אורות לתעסוקה" בכל חודש, לעומת הדיווחים החודשיים על מספר משקי בית שקיבלו גמלת קיום בכל חודש, מגלה כי:
מתוך 190,501 משקי בית הרשומים בתכנית, שולמו רק 123,119 גמלות קיום חודשיות. לפער עצום זה, של 65,107 גמלות שלא שולמו ) 34% (, לא ניתן הסבר.

.

מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 17.11.2009, מאת דנה ויילר-פולק:

"החברה המפעילה את התוכנית כתבה בחומר המחולק, תחת הכותרת "הזכות להיות עשיר", כי "לא ניתן לחיות חיים מלאים או מוצלחים באמת מבלי להיות עשיר". "…כל התקדמות אנושית חייבת להתבסס על מדע ההתעשרות…עליך להפנות את מלוא תשומת הלב למדע ההתעשרות הואיל וזוהי דיסציפלינה אצילית וחיונית" – זהו חלק מהקורס שמועבר למקבלי הבטחת הכנסה בתוכנית אורות לתעסוקה (ויסקונסין) בחדרה".

.