cc: Daughters of Zelophehad wikipedia
"חשבנו שראינו את הכול. אבל לפני כמה ימים, נכנסה אישה למרכז הזכויות שלנו ברבנים למען זכויות אדם והראתה לנו שלמרות שהיא קיבלה את כול הקצבאות המגיעות לה, עדיין אין לה מספיק כסף לחיות. היא המשיכה, ללא רגש, שאולי היא פשוט תחזור הביתה ותבלע את כל כדורי השינה שיש לה, שהיא קיבלה מרופא כדי לעזור לה להתמודד עם הבעיות הרפואיות שלה". הרב עידית לב, מנהלת מחלקת צדק חברתי וכלכלי בשומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, ספרה את הסיפור הקצר הזה השבוע במהלך ראיון ברדיו שלום. האישה שהגיעה למרכז הזכויות בחדרה היא אחת מאלפי אנשים אותם ממשלת ישראל רואה רק כעוד מספר סטטיסטי, במקום כאיש או אישה ייחודי/ת עם אתגרים אמתיים המנסים להתקיים בכבוד עם מינימום פרנסה. קיראו את דבר תורה לפרשת 'פינחס'
מאת: הרבה איימי קליין.
בפרשת השבוע, פרשת 'פינחס', אנו לומדים שצדק דורש מהשלטון לקחת בחשבון את המגוון והשוני הקיימים בין אנשים. משה מחלק את הארץ בין המשפחות הישראליות, ופוסח מעל משפחת צלפחד משבט מנשה מפני שאין למשפחה יורשים זכרים. חמשת בנות צלפחד, מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה פונות למשה בדרישה לקבל אחוזת נחלה בתוך אחי אביהם מפני שאין בנים במשפחה. משה מתייעץ עם אלהים האומר שדרישת הבנות צודקת, ונותן להן נחלתן. אלן פרנקל, בפרשנותה לפרשת פינחס, מביאה מדרש מחז"ל: "בנות צלפחד דורשות ירושת אביהן מפני שהן מאמינות 'שאהבת אלוהים היא לא כאהבת אב אנושי, השני מעדיף את בניו על פני בנותיו, אבל האחד שברא את העולם נותן את אהבתו לנשים וגם לגברים'" (Frankel, The Five Books of Miriam, p. 235 ). דרך דרישת ירושתן, מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה צועדות באומץ רב לרכוש עצמאות כלכלית ואת הכבוד והחירות הנובעים ממנה.
התורה מורה לנו ליישם את לקח בנות צלפחד כעם חופשי בארצנו. למרות זאת, לעיתים קרובות אנו נכשלים ביכולת לראות את האיש או אישה העומד/ת מולנו כמי שראוי לצדק. יותר חמור, בהיותנו עיוורים לצדק אנו יוצרים ספק שאהבת אלוהים ניתנת לכול אחת ואחד.
