אלוהים של עם ישראל הוא האל של כל יושבי תבל: דבר תורה לפרשת "בלק" | הרב אבי נוביס-דויטש ›

Balaam and the angel, painting from Gustav Jaeger, 1836. cc: wikimedia
Balaam and the angel, painting from Gustav Jaeger, 1836

פרשת "בלק"  עוסקת כמעט כולה בנבואתו של בלעם הנביא, ואם הפרשות היו נקראות על שם נושאן היה מן הראוי לקרוא לה פרשת 'בלעם'. כשישבתי עם תלמיד בר מצווה ללמוד את הפרשה הוא שאל כיצד לא יהודי כמו בלעם מקבל נבואה מן ה'. השאלה שלו קצת מקוממת ומדוע לא? אבל בעצם השאלה מצביעה על חידוש מאד פשוט: ה' אינו אל רק של ישראל הוא האל של כל יושבי תבל. סיפורו של בלעם הוא מופת לכך שהקב"ה והתורה אינם רואים עצמם כמסמך שפונה לעם ישראל בלבד אלא לכלל בני האדם. דבר תורה לפרשת "בלק"

מאת: הרב אבי נוביס-דויטש

הסכנה בדיכוטומיות של טוב מול רע

עיון בסיפור מראה כי בלעם ככלל מציית לדבר ה', ומעביר את נבואתו גם למי שאינו חפץ לשמוע אותה, למעט מגעו הלא נעים עם אתונו, קשה להאשימו בדבר , ועדיין חז"ל בחרו לצבוע אותו באור  פחות חיובי. הוא מכונה "הרשע" ונחשב מי שיעץ לפרעה לפגוע בבני ישראל – מדוע? אין לי תשובה פשוטה לשאלה זו, אך נראה כי חז"ל ככלל עסוקים מאד בסיווג הדמויות המקראיות לטובים ורעים, ומסתכלים על התורה דרך תפיסה זו. וכך מחד גיסא, הם מאדירים את אברהם משה ודוד ומאידך גיסא, הם מוסיפים מעשים שליליים לישמעאל, עשו ובלעם. בדרך זו חז"ל מאפשרים לנו לראות את הסכנה שבהתמכרות לדיכוטומיות, ובנסיון למקם כל אדם במקום אחד בלבד טוב ורע. אינני יודע האם בלעם היה איש טוב. הסיפור אודותיו בפרשה רק מדגיש כי ציית לדבר ה' ומאידך עשה מאמץ גדול שלא להטעות בשום צורה את בלק (מי שהזמינו לקלל), הוא גם מספר כי הוא מכה באתונו כאשר זו אינה לוקחת אותו בנתיב הראוי. התבוננות זו מראה כי לבלעם תכונות טובות ורעות ונראה גם כי הטובות מאפילות על הרעות.

פירוש רחב או צר לתורה

אגב, השאלה בה פתחנו (מדוע בלעם שלא היה יהודי קיבל נבואה מהשם) הטרידה כבר את חז"ל ואת המפרשים בהמשך:

מדרש ויקרא רבה מציע כי בלעם קיבל נבואה כי הדבר היה לטובת ישראל. מדרש במדבר רבה קובע כי בלעם קיבל נבואה כדי שלא תהיה טענה לגויים מדוע לא סרו מדרכם הרעה, והכלי יקר אומר שבלעם הוא כלי בלבד בידיו של הקב"ה ממש כמו האתון בפתיחת הפרשה.

פירושים אלו משקפים התבוננות צרה בעולמה של תורה כזו הרואה בה מסמך הפונה לעם ישראל בלבד, הם מושפעים כנראה מהמתח שבין העמים, ומההתנהלות של כל עם כיחידה בפני עצמה , מעין נבואתו של בלעם כי כל עם הוא לבדד ישכון. אני רוצה לקוות שבימים אלו נשכיל לחזור לשורשו של עניין שהנבואה מסורה לכל אדם כי כולנו בריותיו של הקב"ה וברצונו ובמעשנו ייתן לנו את נבואתו.

מעניין שגם תלמידהבר מצווה שלי  בחר לסיים בעמדה דומה. שראל פכטר בלוגיסט פרשת שבוע עכשווי כותב כך:

בלעם הוא נביא בדיוק כמו כל נביא ישראלי שיש בו רוח ה'. דווקא התפיסה שמאמינה באל אחד, מאמינה שהרוח האנושית בכללותה יונקת מאל זה. האל מעניק מרוחו לכל האנשים, ובלעם הוא מן האנשים המיוחדים שזכה לנוכחות מרובה של רוח זו. הוא מדגיש שאין הבדל בין יהודי לגוי מבחינת הנוכחות האלוקית, אם יש הבדל הוא נובע מהדרך בה העם בוחר ללכת.

דבריו עומדים בניגוד לדברי 'הכלי יקר' ואני מסכים איתם, כי זה מראה על שוויון בין כל האנשים, ושההבדלים בין עמים נובעים מהאמונה והערכים שלהם.

שבת שלום,

הרב אבי נוביס-דויטש