שלוש שנים לאחר שבוטלה התכנית הכושלת: ויסקונסין חוזרת ›

"תוכנית ויסקונסין חוזרת" מבשרות כותרות העיתונים, והנה – שלוש שנים אחרי שהכנסת הכריעה שאין להמשיך ולהפעיל את התוכנית, שב האוצר ומציע להנהיגה מחדש. אומנם פקידי משרד האוצר פיזרו בעבר הבטחות לפיהן לא תחודש התוכנית כפי שהייתה, אולם בהצעת התקציב של הממשלה – מוצע להנהיג אותה מחדש בדיוק כמו בעבר, אם כי תחת שם אחר.

מאת הרב עידית לב

במשרד האוצר סבורים, כי הדרך היחידה להכניס לשוק העבודה את מי שמובטלים זמן רב, ונאלצים כיום לקבל  הבטחת הכנסה, היא באמצעות חברות פרטיות, ולא באמצעות שירות התעסוקה.

קיראו עוד: הודעה לעיתונות: הצעת החקיקה בעניין חידוש תוכנית ווינסקונסין תעלה ביום שני מבלי שהוצגה לציבור

אך באוצר כלל לא מתייחסים לעובדה, שמשך שנים רבות "ייבשו" את תקציבי שירות התעסוקה, עד שכיום פקיד השמה אחד נאלץ לטפל בלמעלה מחמש מאות דורשי עבודה. בנוסף, העובדה שתקציב ההכשרה המקצועית קוצץ בעשרות אחוזים, משאירה, למעשה, את דורשי העבודה ללא תמיכה ממשלתית משמעותית ברכישת מקצוע.

מהם עיקרי תוכנית ויסקונסין?

החוליים המרכזיים של תוכנית ויסקונסין המוצעת כיום, נותרו כשהיו. התוכנית אינה כוללת השקעה ממשלתית ביצירת מקומות עבודה משמעותיים, בעלי אופק תעסוקתי.

התוכנית מחייבת את המובטל להתייצב במשרדי החברות המפעילות את הפרויקט, במשך 40-30 שעות בשבוע, במהלכם לא מובטח כי יזכה בהכשרה אשר תסייע לו לחזור למעגל העבודה. חובת ההתייצבות שימשה גם בעבר שוט נגד מובטלים, אשר נחשדו כולם בכך שהם עובדים "בשחור", במקביל לכך שהם מקבלים קצבה.

פגם משמעותי נוסף בתוכנית, הוא שהיא אינה מחייבת את החברות הפרטיות להעניק באופן שוויוני שירותים תומכי תעסוקה, דוגמת מימון לנסיעות, שמירה על ילדים, ואמצעים נוספים אשר מסייעים במציאת עבודה למובטלים. המשמעות היא, שהחברות הפרטיות יוכלו להפעיל יחס של איפה ואיפה, בלי קריטריונים ברורים מצד הממשלה.

מובטל שיתייצב באחד ממרכזי תוכנית ויסקונסין, יגלה כי ההחלטה על שלילת הקצבה לה הוא זכאי – נמסרה לידיים של פקיד מחברה פרטית, הפועלת למטרות רווח, והמקבלת בונוס מהמדינה על שלילת זכאות של מובטל לקצבה.

בתקופה בה הונהגה תוכנית ויסקונסין במספר מוקדים בארץ, שוחחתי עם מובטלים אשר "שוכנעו" בידי פקידי החברות הפרטיות לא להגיע יותר למשרדיהן, שכן – "אין איך לעזור להם". הם סיפרו, כי החברות הפרטיות לא הציעו להם פתרונות עבור ילדיהם הקטנים, וציפו כי אלה יישארו לבדם בבית. כתוצאה מכך, היו מובטלים שבחרו להפסיק לבוא, קצבתם נשללה והחברות הפרטיות הרוויחו מכך. אומנם, ההצעה החדשה כוללת פיקוח של המוסד לביטוח לאומי, וזהו שיפור. אך עדיין נראה, כי המודל המוצע רחוק מלהיות מספק.

אפשר אחרת

אך תוכנית ויסקונסין אינה מחויבת המציאות. במקום ללכת בדרך ההפרטה, יכלה הממשלה ללכת בכיוון ההפוך: לתגבר את מערך ההכשרה המקצועית, להקטין את מספר הפונים בהם מטפל כל פקיד השמה, ולהפסיק לייבש את שירות התעסוקה. ניתן היה גם להרחיב את היקף השירותים תומכי העבודה ולתמרץ כלכלית את המשתלבים בשוק התעסוקה, למשל באמצעות השלמת הכנסה.

אנחנו, בארגון "רבנים למען זכויות אדם", סבורים כי יש לגבש תוכנית אשר תסייע למקבלי הבטחת הכנסה לחזור למעגל העבודה. אך יש מספר תנאים שתוכנית כזו חייבת לעמוד בהם.

ראשית, האחריות והסמכות השלטונית צריכות להיות רק בידי המדינה, ולא בידיים פרטיות. נוסף על כך, התוכנית צריכה לכלול הכשרה מקצועית ותמריצים, להציע שירותים תומכי עבודה עם קריטריונים ברורים, ולטפל באופן מקצועי, מהימן והוגן בחסרי המסוגלות התעסוקתית.

התכנית צריכה להיות מתוקצבת באופן הולם, ולהשתלב במדיניות תעסוקה כוללת, אשר במסגרת יועלה שכר המינימום, תוגבר האכיפה של חוקי העבודה, יוגדל היצע המשרות המספקות הכנסה ראויה, ותוגבר הנגישות התחבורתית וההשקעה בחינוך.

במהלך שנות עבודתי במרכז הזכויות של "רבנים לזכויות אדם" בחדרה, מרבית האנשים שפגשתי רצו לחזור למעגל העבודה, אך לא הצליחו. אני בטוחה, כי מצב זה היה שונה, לו הייתה המדינה פועלת ברוח דבריו של הרמב"ם, לגבי החובה לסייע למבקש עבודה: "שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה – זה המחזיק ביד ישראל שמָךְ, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עמו שותפות, או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו, עד שלא יצטרך לבריות לשאול; ועל זה נאמר 'והחזקת בו גר ותושב וחי עמך' (ויקרא כה, לה), כלומר החזק בו – שלא ייפול ויצטרך" (רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק י).

הרב עידית לב היא מנהלת תחום צדק חברתי בארגון "שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם"

המאמר התפרסם לראשונה במגזין "זו הדרך" (לרבנים למען זכויות האדם אין שיוך מפלגתי ואין לראות בפרסום זה, תמיכה במפלגה כלשהי או במדיניותה. אנו מודים ל"זו הדרך" על הבמה לקידום הרעיונות בהם אנו מאמינים)