cc: flickr by 401(K) 2013
הממשלה אמורה להצביע היום (יום שני, ה-17.06.13) על התקציב. חשוב להגיד לה שאנו יודעים כי תקציב שפוגע בזכויות חברתיות איננו רע הכרחי! אנו יודעים שתקציב חברתי איננו חסר אחריות כלכלית. העובדות מלמדות שאם כבר, אז להפך – תקציב-אנטי-חברתי הוא גם מסוכן כלכלית.
בתקציב הנוכחי שוב ישנה הנחת עבודה אידיאולוגית שקיצוץ השירותים החברתיים יביא לצמיחה או איזון כלכליים, ושהשקעה ברווחה היא חסרת אחריות תקציבית. ובהתאמה יש מגמה לפגוע פחות בבעלי ההכנסות הגבוהות והטייקונים.
מאמצים רבים מושקעים כדי לגרום לנו להאמין שכלכלה חברתית היא כלכלה נחשלת או בלתי אחראית, ושצריך לאזן בין החברתי לכלכלי – כאילו האחד מכרסם בשני. אבל זהו מיתוס מופרך: הנתונים מצביעים כי מדינות שיוויוניות יותר, נוטות להיות גם אחראיות יותר תקציבית ומוצלחות יותר כלכלית, בוודאי לא נחשלות יותר.
- בין המדינות עם האחוז הנמוך ביותר של חוב ממשלתי פר תמ"ג נמצאות כמה מהמדינות השוויוניות והחברתיות יותר: נורווגיה, פינלנד ושוודיה בעשירייה של המדינות האחראיות תקציבית.
- מבחינת החוב הציבורי כאחוז מהתמ"ג, נורווגיה, שוודיה, צ'כיה, דנמרק, סלובקיה ופינלנד נמצאות במצב הרבה יותר טוב מישראל וארה"ב, והן גם שיוויוניות מהן בהרבה.
- לא רק אחריות תקציבית, גם שגשוג כלכלי.
- במדינות השיוויוניות בעולם התמ"ג לנפש לרוב גבוה מבישראל – כך בנורבגיה, שבדיה, פינלנד, דנמרק, הולנד, יפן, אוסטריה וגרמניה.
- בין 10 הכלכלות החזקות בעולם, ישנן גם מדינות הרבה יותר חברתיות ושיוויוניות מישראל: גרמניה, איטליה, יפן, צרפת ואפילו בריטניה.
- מאידך ישנן כלכלות חזקות שמזניחות חלקים נרחבים מהחברה הלאומית בה הן משגשגות – כמו במקרה הסיני. האם כלכלה חזקה בנתוני המאקרו, היא חזות הכל?
- גם מבחינת מגמות, ניתן לראות כי תנופת צמיחה כלכלית בברזיל מתרחשת במקביל לתנופה במדיניות החברתית, אחרי היסטוריה ארוכה של הזנחה חברתית.
- רווחה נדיבה מובילה לאבטלה? בין המדינות השיוויוניות ביותר ישנן מדינות עם שיעורי אבטלה נמוכים מאוד כמו אוסטריה (3.9%), נורווגיה (4%), יפן (4.2%) וגרמניה (5.4%), לעומת ישראל עם 6.7% אבטלה ואחוז חריג ביחס לעולם של מי שכלל לא מחפשים עבודה, בין השאר כי התייאשו משוק העבודה.
- ישנן זכויות חברתיות שאסור לפגוע בהן גם לצורך צמיחה כלכלית.
- חמור שבעתיים שמכרסמים במדיניות החברתית מתוך תפישת אידיאולוגית כוללנית שמציגה את הצמיחה כיעד נעלה על יעדים חברתיים, וכיעד המחייב פגיעה בשירותים החברתיים. זה מעוות מוסרית ושגוי עובדתית.
- כמו במסורת השמיטה והיובל, צריכה ממשלת ישראל להמשיך את הרוח היהודית של הסדרת השוק והכפפתו ליעדים חברתיים לטובת הכלל ולשמירה על זכויות חברתיות העושות אותנו לחברה אנושית, יהודית ומשגשגת יותר.
