הטור התפרסם לראשונה ב"דעות – מעריב" ביום חמישי, ה-30.5.2013
חובות צריך לשלם. ושום חוב לא מצדיק רצח כמו זה שארע בתקרית המזעזעת בבאר שבע. חובות גם לא מובילים לרצח ברוב מוחלט של המקרים. אבל מדיניות גביית חובות אטומה, שהתנתקה מתכליתה המקורית, עלולה להוביל אנשים למקומות של ייאוש ושלל בעיות חברתיות, וזו כבר בעייה חברתית שנוגעת לכולנו. רק במקרים נדירים היא מגיעה לאלימות קשה שתופסת כותרות, לרוב היא מתחת לראדר.
הדרך בה גובים כיום חובות בישראל עובדת לא על העיקרון הפשוט שחובות צריך לשלם, אלא על העיקרון של "בוא נפחיד אותך עד מוות כדבר ראשון", וכך נצליח לסחוט ממך יותר. לרוב לא מוצעים לחייבים עניים מסלולי הסדרה הגיוניים של החובות, וכך הם שוקעים במלכודת של החזרים לא ריאליים, ריביות וקנסות. בצירוף עם מדיניות כלכלית שזנחה את העניים באופן כללי, אנחנו בדרך לשעתק את הצד האפל של אמריקה.
כיום אתה יכול לקום בבוקר לגלות שיש לך עיקול על חשבון הבנק בשל חוב שמעולם לא יידעו אותך שהוא קיים. או שהבנת שאתה בהליך מו"מ לגביו, אך חברות גבייה ועו"ד מיהרו לפעול וההוצאה לפועל מיהרה לאשר. פשוט מאוד, קודם מטילים עליך סנקציות שאתה לא יכול לעמוד בהן (כמו עיקול חשבון עו"ש), ואז אין לך שום עמדת כוח בבירור מול הגוף שטוען לחוב. מתכלית של הפעלת לחץ כמוצא אחרון, הפכו הסנקציות על בעל החוב לאמצעי ראשון של שבירת רוחו ויכולתו לעמוד איתן ולברר את האמת על החוב המיוחס לו.
מלכתחילה יחסי הכוח אינם שקולים: כשאתה לבד, ללא גב, ללא ייעוץ מקצועי – אין לך סיכוי להתמודד מול משרדי עו"ד, חברות גבייה שיודעות איך לעבוד אל מול הוצאה לפועל. כאדם אחד, ללא כסף לעו"ד, והסיכוי שלך כל כך נמוך לצאת מהמעגל של החובות, גם אם לא עשית שום דבר לא בסדר.
באחד הימים נכנס למרכז הזכויות של רבנים למען זכויות האדם סטודנט, לחוץ ושהתקשה לדבר. לאחר שנרגע הוא סיפר שהתקשרו אליו מחברת הסלולר והודיעו לו שהוא חייב להם 3000 ש"ח. הוא הסתכל עלינו בייאוש, “3000 ש"ח! זה בדיוק מה שהצלחתי לחסוך כדי לשלם את שכר הלימוד לאוניברסיטה. אם אצטרך לתת להם את זה –אאלץ לעזוב את הלימודים". "סיכמתי איתם שהטלפון סגור לשיחות יוצאות", הוא טען, "אני לא צריך לשלם שקל.” אלא שכל זה נעשה טלפונית.
לאנשים רבים 3000 ש"ח זהו סכום ממנו הם לא יצליחו להתאושש. בעל החוב ייפתח כנגדם תיק הוצאה לפועל, יצטרפו ריביות, הוצאות הגבייה, עיקול חשבון בנק ועוד. גם אם אותו אדם יצליח לשלם את החוב – את הכתם הזה בבנק ישראל הוא לא יימחוק לעולם.
התקשרנו לחברת עו"ד שגובה את החובות עבור חברת הסלולר, הם לא היו מוכנים לדבר, אז שלחנו את עו"ד שלנו למשימה. והנה בשיחה אחת החוב ירד מ 3000 ש"ח ל- 181 ש"ח! חברת הסלולר הודתה שהסטודנט התקשר וסוכם עמו כי המכשיר יפתח לשיחות נכנסות בלבד, בלי תשלום, נשאר ויכוח על חודש אחד.
הוא הצליח לנהל את המלחמה הזו בלי פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגדו מפני
שהוא לא היה לבד – היה לו מרכז הזכויות של רבנים למען זכויות אדם לצידו. חשוב לדעת – לרוב האנשים שחיים בעוני אין שום סיוע, שום גב, הם לבד! ברוב הערים בארץ אין מרכזי זכויות, הגישה לסיוע משפטי של המדינה לא פשוטה לכל אדם שלא חי באחת מהערים הגדולות שבהן יש לשכות של סיוע משפטי. מרכזי זכויות של עמותות קיימים רק במספר קטן של מקומות, וגם הם וולונטריים, וגם מתקיימים מתרומות ועלולים להפסיק להתקיים במידה וגיוס הכספים לא מצליח.
שמיטת החובות המתוארת במקרא היתה תפיסה אידיאולוגית קיצונית להתמודד עם חובות. איננו טוענים שיש לחזור לשם, אבל צריך ללמוד מגישה זו שחובות לא אמורים לדרדר אדם לניוול כלכלי, ובטח לא לכל חייו.
