התראיינו לכתבה בNRG על הקו המחבר בין משה סילמן לאיתמר אלון. הנה הדברים וגם ההסתייגות שלנו
בעמותת "רבנים לזכויות אדם", המפעילה בין היתר מרכזים למיצוי זכויות, הכירו היטב את סילמן ואף ניסו לסייע לו במאבקיו בביטוח הלאומי בטרם החליט לפגוע בעצמו. אתמול אמרו שם: "נחרדנו לשמוע על הרצח והפגיעה בחפים מפשע בבאר שבע. במרכז הזכויות של העמותה אנחנו רואים בשנה האחרונה עלייה משמעותית במספר הפונים לסיוע בנושאי חובות. רבים מהפונים מאבדים את היכולת לנהל חיים כלכליים סבירים, ומגיעים לכלל ייאוש. לצערנו, לאנשים אלו אין כתובת לסיוע ממשלתי אפקטיבי". הרב עידית לב מהעמותה: "בעבר היו מגיעות פניות רבות גם על קצבאות שלא הגיעו או עניינים בירוקרטיים. כיום מרבית הפניות הן בגלל חובות – וזה תופס תאוצה. לרוב האנשים אין בכלל גישה לעורך דין שייאבק עבורם בעורכי הדין שהחברות מציבות מולם. החייבים נאלצים להתמודד עם מסכת עינויים ולחצים, כולל איומים בעיקולים".
ההסתייגות שלנו (לא נכנסה לכתבה):
הרצח המזעזע בבאר שבע לא נעשה בשל חוב. אנשים עם חובות, ברוב המוחלט של המקרים, לא פוגעים באחרים, ולרוב אף לא בעצמם. אך מדיניות הסדרת חובות אטומה דוחפת אנשים עם הגב לקיר. זו מדיניות שמתמקדת בהפחדה של בעל החוב, וקביעת הסדרי החזרים, עיקולים וקנסות לא-פרופרוציונאלים לחוב או ליכולת ההשתכרות של החייב, ומביאה אנשים לייאוש. במקרים נדירים הייאוש הזה פוגש נטיות אובדניות, או חמור מכך, נטיות אלימות, והסוף רע. אך המדיניות הזו רעה גם ללא תוצאות שמגיעות לכותרות העיתונים, גם כשהטרגדיות אישיות יותר, ולכן פחות מעניינות את עורכי החדשות.
