הפעם איני כותב את הנוסח הרגיל של "הרהורי שבועות", אלא מבקש שתפעלו בכדי להציל את הכפר הפלסטיני סוסיא עוד לפני כניסת החג.
ביום א' יש דיון במנהל האזרחי שאולי יחרוץ את גורלה של סוסיא. כתשובה לעתירת המתנחלים להרוס את סוסיא הפלסטינית, בג"ץ נתן לנו הזדמנות להגיש תוכנית מתאר שתאפשר לתושבי סוסיא לבנות באופן חוקי באדמותיהם/ן. כבר לפני זמן ביקשנו לקבל אפשרות לתכנן עבור סוסיא, אבל כמעט בלתי אפשרי לדמיין תוכנית מתאר, כאשר לצבא יש את "עול האיש הלבן" והוא זה שמתכנן עבור פלסטינים. צפו בבלוג הוידאו המיוחד שלנו שצולם על ידי הבמאית זוכת הפרסים איבתיסאם מרענה שמצליח להעביר את העָוֶל הנעשה לסוסיא הפלסטינית. יש עוד חומר רקע על הנושא: קיראו כאן וכאן.
הרהורי שבועות תשע"ג
הצילו את סוסיא וביחד נהיה תורה
הרב אריק אשרמן
מספר פעמים סיפרתי על ספירת העומר כאשר ילדיי היו צעירים והייתי רב קהילה עם גן ילדים: ספרנו את הימים בין פסח ובין חג השבועות, דמיינו שאנו צועדים במדבר ממצרים אל הר סיני. היינו מסתגלים ומדמיינים חול וגמלים ואת ההר המתקרב.
היום אני מבין שגם צריך לחשוב על מה אנו לא רואים/ות. יש את הסיפור הידוע שמרטין בובר כתב "אני ואתה" לאחר מקרה בו הוא היה כה עצבני לחזור למדיטציה שלו, עד כי הוא לא היה באמת נוכח בשיחה עם צעיר שהפריע לו (אך בעצם היה מאוד זקוק לדבר אתו).
מחדר המיטות האווירי שלו (שעלה 127,000$) ראש הממשלה שלנו אינו רואה, או אפילו חולם על הישראלים/ות הזקוקים לדיור ציבורי או שיסבלו עם תוכנית ויסקונסין שמבקשת לחזור לחיינו. ולצערי, הוא לא היחיד.
ממשלת ישראל רוצה מדבר ללא בדואים. מבחינתם הבדואים "משתלטים" על הנגב ו"הורסים" את הנוף ולכן אנו חייבים לפנות את הדרך לעוד ישובים וחוות פרטיות עבור יהודים/ות בלבד.
גם מתנחלי סוסיא ועמותת "רגבים" לא רוצים/ות לראות פלסטינים שהורסים להם את הנוף. נראה מה ועדת תכנון תחליט לאחר הדיון ביום א'. אך הדבר לא מבשר טובות. כרגע אותם המתנחלים שעתרו להרוס את סוסיא מוזמנים לשבת במה היה אמור להיות דיון מקצועי על תוכנית המתאר שהגשנו. הוועדה לצערנו נטולת ייצוג פלסטיני. ההיסטוריה של האישורים הצבאיים שניתנו אינו עומדת לזכותנו. אך אנו נלחמים ומנסים בכל זאת.
המתנחלים מצדם ימשיכו לעשות רעש על "בנייה בלתי חוקית" וינסו לטעון שסוסיא הפלסטינית היא איום בטחוני עבור ההתנחלות סוסיא היהודית:
- לא משנה להם שסוסיא הפלסטינית היתה שם קודם.
- לא משנה להם שהמדינה מכירה בבעלות פלסטינית פרטית על כ-768 מתוך 1668 דונם שעליהם סוסיא מתפרסת (ויתכן שהמספר אמיתי גדול בהרבה).
- לא משנה להם שהשגנו ב-1997 מכתב משר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, שהצהיר שהאדמות בין ההתנחלות ובין סוסיא הפלסטינית שייכות לסוסיא הפלסטינית. מאז המתנחלים הקימו גידולים על אדמות אלו.
- לא משנה שאף אחד ממהר בישראל להרוס את המאחזים הלא החוקיים הסמוכים שהמדינה אפילו מכירה באי חוקיות שלהם ואף מצהירה כי הם בלתי חוקיים.
- לא משנה להם שהמחלקה המשפטית שלנו נאלצת להילחם על אלפי דונמים נוספים שהמתנחלים השתלטו עליהם; כשהם משיגים גבול ומונעים גישה של חקלאים פלסטינים לאדמתם.
- לא משנה שהפלסטינים נאלצו לעזוב את הכפר המקורי ב-1986, ונאלצו לגור בשדות שלהם. ועדת התכנון לעולם לא נתנה להם להגיש תוכנית מתאר.
- לא משנה שעד שבג"ץ הפך את ההחלטה על הגירוש מהשדות והמערות ב-2001 והחזיר אותם הביתה אחרי שכבר הספיקו להרוס את המערות ולחסום מספר בורות מים. וזה לא הפריע לצבא מלחלק צווי הריסה, בכדי למנוע מהפלסטינים קורות גג חילופית עבור המערות שנהרסו.
הערב, כולנו ביחד, המון גדול של חילוניים/ות ודתיים/ות נוהרים לתיקוני ליל שבועות, שהפופולאריות שלהם ממשיכה ללכת ולגדול. נציין את יום השנה של ההתגלות בהר סיני. אבל לא מספיק ללמוד תורה – חייבים/ות לחיות את התורה.
בתפילת שחרית אנו מבקשים/ות מאלוקים "ותן בליבנו להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה" ללמוד, לעשות וללמד מהווים חבילה אורגנית אחת. המדרש וספר הזוהר מלמדים שחג השבועות הוא יום החתונה בין ה' ובין כנסת ישראל, והתורה היא הטבעת או הכתובה. יש אומרים שדובר על חתונה בין כנסת ישראל ובין התורה. בתיקון ליל שבועות אנו "מתקנים" קישוטים אצל הכלה. בין אם התורה היא הכלה ובין אם כנסת ישראל היא הכלה, חייבים/ות לתקן את הכלה במעשים שהתורה דורשת מאתנו.
עשרת הדברות שקיבלנו בהר סיני כוללים "לא תגנוב" ו"לא תחמוד בית רעך…וכל אשר לרעך." בעיני "רעך" הוא/היא כל אדם, כי כל אדם נברא/ת בצלם אלוקים ולכן הוא/היא "כמונו" באופן הכי בסיסי שיכול להיות.
הרצון למחוק את סוסיא הפלסטינית מעל אלי האדמה עומד בסתירה מוחלטת עם עשרת הדברות. חוסר היכולת להבחין בתושבים הפלסטינים של סוסיא כי עינינו אל הר סיני בלבד, מחלל את הר סיני, מחלל את ההתגלות ומחלל את ה'. חוסר היכולת להכיר בפלסטינים, כי ארץ ישראל מסנוורת אותנו הופך את ארץ ישראל מאות הברית לעבודה זרה
והיה בתיקון ליל שבועות שפגשתי לראשונה את הרב בן הולנדר ז"ל, שעם השנים היה בין מייסדי רבנים למען זכויות אדם. יותר מכל אדם אחר שאי פעם הכרתי, בן לימד תורה על ידי זה שהוא חי והגשים תורה. לעיתים קרובות הרגשתי שהוא היה פשוט ספר תורה מהלך. באותו לילה הוא לימד אותי על הפוטנציאל המשיחי: כאשר אדם עושה מה שהוא/היא יודע/ת שזה נכון וצודק, גם כאשר אלו מסביבו לא מסכימים/ות ואף תוקפים/ות אותו.
לכן, אני מבקש מכם להיות תורה ולכבד את התורה על ידי זה שתלמדו תורה לראש המנהל האזרחי: תא"ל מוטי אלמוז. על אף שהרש"ר הירש מלמד שכמעט בלתי אפשר לצפות שיצא צדק כאשר ועדה ישראלית בלבד נפגשת על מנת להחליט האם לאשר תוכנית מתאר עבור פלסטינים, בכל אופן נבקש ממנו לנהוג בצדק וההוגנות. אנו נעודד אותו לעשות את הדבר הנכון על אף שהועדה והמנהל האזרחי יעמדו מול המתנחלים ותומכיהם שיתנגדו ואולי אף יתקפו אותו. הוא יודע כמונו שהסיבה האמיתית להרס בתי תושבי סוסיא היא כי שהמתנחלים חומדים את אדמה זאת. גירוש הפלסטינים/ות מאדמותיהם הוא השלב הראשון לקראת גניבה כוללת; שלב לקראת בנייה וזריעה באדמות שלא שלהם/ן, כפי שכבר עשו באדמות משפחות שאליהן שר הביטחון דאז יצחק מרדכי התייחס ב-1997.
בהתערבות רבנים למען זכויות אדם, המנהל האזרחי החזיר אדמות למשפחת אבו-סמרה, משפחת הושייה, משפחת מור ולפאוזי איברהים ותושבי כפר פראתא. וכולנו תקווה שתוכנית מתאר עבור סוסיא הפלסטינית תמנע השתלטויות עתידיות. אישור תוכנית כזו יהווה צעד ראשון לקראת האפשרות שהתושבים/ות יוכלו לחיות בכבוד ויהנו מיציבות.
אנא כתבו בבקשה לראש המנהל האזרחי: תא"ל מוטי אלמוז כך שתהיה משמעות וכיסוי למצוות "לא תגנוב" ולא תחמוד", כך שאהבתנו כלפי ארץ ישראל לא תסנוור אותנו ונחמוס את זכויות דייריה.
יהי רצון בחג השבועות זה שנלמד, נלמד, נעשה ונהיה תורה,
אריק
נא לנסח מה אני מתבקש לכתוב.
נא לציין את הכתובת אליה יש לשלוח את המכתב.
האם יש עצומה שאפשר לחתום עליה?
חג שמח.