בשעה שמאות ירושלמים יצאו לרכיבה על אופניים ברחבי ירושלים והסביבה, הרב נאוה חפץ יצאה עם קבוצה של 30 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית לסיור בירושלים.
מאת: הרב נאוה חפץ
נכון יותר בירושלים עטופת חומה וגדר. משום מה החלטתי לחרוג ממנהגי ולחצות את הכפר צור באהר דרך אום טובא – שמות שאינם אומרים דבר למרבית הישראלים למרות שמקומות אלה, הם חלק בלתי נפרד מירושלים המאוחדת, המחוברת, ירושלים שלא תחולק לעד. בירת הנצח של ישראל… אלא שבהגיענו למרכז הכפר, לא יכולנו להמשיך. עשרות מכוניות חסמו כל גישה ליציאה מן הכפר. הייתה זו שעת התפילה ובעלי המכוניות היו באותה השעה בתוך המסגד. אין אפשרות לחזור על עקבותינו, אין אפשרות להתקדם, מה עושים? עוד מעט יצאו המתפללים מן המסגד וישטפו את רחובות הכפר שממילא צרים כעולם נמלה.
ירדתי מהאוטובוס ופניתי לכמה פלסטינים שהמתינו במקום. איך יוצאים מפה? איך אפשר להגיע לכביש הראשי שאלתי ? שני פלסטינים כיוונו את האוטובוס לצאת מסבך המכויות והתחלנו לכתת גלגלינו לעבר הכביש הראשי. כמובן שה-GPS או כל טכנולוגיה אחרת לא יכלה לכוון אותנו. בצור באהר לרחובות אין שמות, לבתים אין מספרים, רק שבילים צרים שאוטובוס בקושי יכול לעבור בהם. שוב טעינו, ושוב אני יורדת לבקש עזרה. מכונית ארבע על ארבע עוצרת. איך מגיעים לכביש הראשי? תסעו אחרי אומר לי הפלסטיני.
צעדת הדגלים – יום ירושלים from Ir-Amim on Vimeo.
הר חומה מול צור באהר
אנחנו נוסעים בדרך לא דרך, מולנו הבחנו בבתיה המטופחים של שכונת הר חומה, הכל מסודר שם: כבישים נוחים, תאורת רחוב, מרחבים ציבוריים, גני ילדים, מרפאות הכל כפי ששכונה צריכה להיראות. כל כך קרובה שכונת הר חומה לצור באהר, ויחד עם זאת כל כך רחוקה, כמרחק מזרח ממערב. אין ספק שהסטודנטים חוו את מזרח ירושלים בזמן אמת, לא כבתכנית ריאליטי, אלא הראליטי עצמה. אחת התובנות מהסיור הייתה: "ראינו בני אדם, אך כך בני אדם לא צריכים לחיות."
כ"ג סיוון תשע"ג | 3.5.2013
כתבו לנו בפייסבוק איך אתם\ן מרגישים עם רשמיה של הרב נאוה חפץ
