בוקר פסטוראלי נשקף מחוות משואות יצחק בגוש עציון. שתי עורכות דין וחלק מהצוות החינוכי של שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם ממתינים לשתי מכינות קדם צבאיות כדי לצאת לסיור בדרום הר חברון. הסיור מתקיים לאחר שבוע במהלכו חניכי המכינות נפגשו עם מנהיגי יש"ע, התארחו בהתנחלויות בשומרון ושמעו את הסיפר היהודי. הסיור שלנו, עוסק בסיפר אחר, אותו הם לא שמעו מפי מתיישביה היהודים של השומרון וגוש עציון. אנחנו מתמקדים בהיבטים המשפטיים והאנושיים של התושבים הפלסטינים החיים באזור גוש עציון ודרום הר חברון.
כף רגלם של מרבית הציבור בישראל לא דרכה בדרום הר חברון ושמות כגון: אל חאדר, מנזל וסוסיא לא מוכרים לרוב אזרחי המדינה. המציאות בדרום הר חברון עגומה וכך גם מצבם של בני אדם, תושבים לא יהודים החיים במקומות הללו. מרבית הישראלים אינם מודעים לעובדה שלמעלה ממאה אלף בני אדם – פלסטינים – חיים ללא כל זכויות בשטח הנמצא בשליטה של מדינת ישראל. אנשים אלה, בניגוד ליהודים תושבי ההתנחלויות אינם אזרחי ישראל, שכן ישראל לא סיפחה את השטחים הללו, הם גם אינם בעלי מעמד של תושב. לרובם את תעודות מזהות כלשהן.
על פי החוק הבינלאומי, אמנת ג'נבה ואמנת האג, עליהן מדינת ישראל חתומה, הם זכאים לקבל זכויות כגון: מים, חשמל, חינוך, רפואה, תשתיות וכו'. על פי אמנות אלה, על מדינת ישראל חלה החובה להתייחס אליהם כאל אנשים מוגנים. אך אמנות לחוד ומציאות לחוד. ישראל מתעלמת מן החוק ואינה מגינה על הפלסטינים המתגוררים באזורים הנמצאים בשליטתה.
120 צעירים ישראלים נחשפו היום לקשיי היומיום של בני אדם מהם נמנעות מדי יום זכויות בסיסיות. המפגש הבלתי אמצעי עם תושבי הכפר הפלסטיני סוסיא, הסיפורים האישיים של בני אדם שכל רצונם הוא לחיות כבני אדם, לאפשר לילדיהם חינוך בריאות, מזון, מלבוש וקורת גג, חשפו בפני הצעירים את פניה המכוערות של ישראל.
המעמד המשפטי של תושבי דרום הר חברון
רבים מהם לא היו מודעים כלל למעמדם המשפטי של תושבי דרום הר חברון, מדוע הם שם? ממתי הם מתגוררים במקום? האם יש להם מסמכים המעידים על בעלותם על הקרקע? התרכזנו בסוסיא באוהל רעוע כשממול יישוב יהודי מסודר: בתים מרווחים, בריכות שחייה, מים זורמים, חשמל, תשתיות, צמחייה לתפארת, מרפאה וכל מוסד "נורמאלי" הדרוש לקיום חיים בכבוד. הבדל בין שמיים וארץ בין סוסיא לבין אותו יישוב יהודי. כאן, בסוסיא הפלסטינית, מקבלים צווי הריסה על כל מכלאה, דיר או החלפת שער. מחיר המים שהם קונים עולה בין 35 – 50 ₪ לקוב מים. את הקולטים הסולאריים המספקים אנרגיה גם כן רוצים להרוס. בנוסף, התושבים מתמודדים עם התנכלויות של התושבים היהודים שלא אחת יורדים לחלקות האדמה, כורתים עצים, סותמים בורות מים ומנסים בכל האמצעים לייאש את התושבים הפלסטינים על מנת שאלה יעזבו את המקום.
לא אחת, שאלו הצעירים את המארחים הפלסטינים: "אם המצב כל כך רע למה אתם לא עוזבים"? הפלסטינים ענו בטבעיות רבה: "ואם היו נותנים לכם כסף הייתם עוזבים את המדינה שלכם? את האדמה שלכם? אנחנו חיים פה דורות, ואכן יש תצלומי אוויר הן של צה"ל והן של הבריטים, כבר ב- 1917, המוכיחים כי תושבים אלה ישבו שם ועבדו את אדמותיהם.
מרבית הישראלים ניזונים מהתקשורת כשזו מואילה בטובה לדווח אל מקרה כזה או אחר. למעלה מ-120 תלונות הוגשו וכולן נסגרו בתואנה שאין עניין ציבורי או שמדובר בזוטות. מאחורי הזוטות הללו נמצאת אוכלוסייה מוחלשת משוללת זכויות החיה בפחד מתמיד.
במהלך הסיור היו התנגדויות ואמירות שאינן מבוססות על ידע. נמנענו מלהיכנס להיבט המדיני שכן אנו עוסקים בזכויות של בני אדם ולא בפתרונות מדיניים. אין ספק שהמראות והקולות שהצעירים שמעו עוררו שאלות ותהיות רבות. הדיונים המשיכו גם באוטובוס ואנו מאמינים שגם בהמשך הם ימשיכו להדהד. המטרה שלנו היא לפתח בקרב הצעירים חשיבה ביקורתית, ובכך דיינו.
אפריל 2013
כתבו בדף הפייסבוק שלנו מה אתם\ן מרגישים עם סיור של המכינות הקדם צבאיות בארץ האבות והאימהות
