ההריסות בדיראת
גם אחרי 67', עדיין היו לפלסטינים ועדות תכנון עם סמכויות משלהם. לפתע,ללא חקיקה בכנסת, הוצא בשנת 71 צו צבאי שביטל את אותן ועדות תכנון פלסטיניות וקבעה תחתיהן ועדות צבאיות שיתכננו עבור הפלסטינים ללא ייצוג לתושבים המקומיים – כנהוג בדמוקרטיה. כך פועלים במשטר צבאי, לא בדמוקרטיה שבה שלטון החוק עובר בחקיקה בפרלמנט עם ייצוג לכל.
בנוסף, הסכם הביניים [אוסלו] עליו חתמה ישראל ב-1995 קרא להעברה הדרגתית של סמכות ואחריות בתחום התכנון והבנייה בשטחי C מידי המנהל האזרחי הישראלי (מנהא”ז) לידי הרשות הפלסטינית. אבל העברה זו לא בוצעה מעולם. כתוצאה מכך, אף שההסדרים שנקבעו בהסכמי הביניים נועדו להישאר בתוקפם עד לא יאוחר מ-1999, גם כיום הצבא הוא המתכנן לפלסטינים (הנתונים מדוח אוצ'ה על התכנון), והוא זה שמפליל כמעט כל בנייה חדשה של פלסטינים, כך שלא נותר להם אלא לבנות באופן לא מוסדר ולהסתכן בהריסה.
לבסוף, לפלסטינים בגדה אין כלל ייצוג או זכות לבחור ולהיבחר לפרלנט שקובע את עתידם [הכנסת], הפרלמנט האזרחי, שאמור לפקח על הצבא שמנהל בפועל את מרבית ענייני הגדה ככל שזה נוגע לפלסטינים.
גם בשל כך עתרו רבנים למען זכויות האדם לבג"צ בדרישה להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים בשטח C.
כתבו בדף הפייסבוק שלנו איך אתם מרגישים/ות עם המשטר הצבאי המונע מפלסטינים סמכויות תכנון
פינגבאק: עבודה שחורה » שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם: עתירה לצמצום שליטת הממשל הצבאי בגדה