אנו שמחים להעמיד בפניכם עובדות המבוססות על מחקרים ועל נייר עמדה של פרופ' אורן יפתחאל, המתבססים בתורם על מקורות ראשוניים.
אומרים לא לתוכנית מסוכנת שתדחוף את החברה הבדואית החקלאית לעיירות של אבטלה, מצוקה וייאוש
גם כיום הבדואים הם אחד מהסקטורים העניים והמופלים בישראל. כמו בכל אוכלוסייה ענייה במיוחד הם סובלים מבעיות חברתיות רבות בשל מצבם. אבל הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים לפחות מצליחים להתפרנס בדוחק מחקלאות. דחיפתם לעיירות עירוניות, שאינן מתאימות לחקלאות, תדחוק אותם ממקורות הפרנסה הבסיסיים שלהם, תדחוף אותם לאבטלה ותחמיר את מצוקתם החברתית-כלכלית הגדולה ממילא. את סיפור הכישלון הכלכלי של העיירה רהט ודומותיה, מתכוונת ההממשלה לשכפל בעשרות מונים, בכסף רב. כך נראה וילות שנראות טוב מבחוץ, ומשפחות מוכות אבטלה ושבר חברתי מבפנים, לצד שכונות פחונים של מי שלא יכלו לעמוד בבנייה. את המחיר ישלמו קודם כל הבדואים, אבל גם כלל תושבי הנגב.עו"ד ראויה אבורביעה, ראש תחום זכויות האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב באגודה לזכויות האזרח: "…מדוע מבקשת המדינה למחוק את הכפרים ולכפות פתרון שנכשל בעבר? שבעת יישובי הקבע הבדואים בנגב הם מודל כושל. הערים הללו מככבות בתחתית הדירוגים הסוציו-אקונומיים. אף אחד לא רוצה לגור שם, כולל תושבי הכפרים הבלתי מוכרים. הם מעדיפים לגור בלי מים ובלי חשמל מאשר בישוב מוסדר נחשל…"ראו כתבות על המצוקה ברהט:
נגד הטיעון שהבדואים תובעים רק 5% משטח הנגב אומרים כי לא ברור מהו השטח הבנוי והזמין בכלל למגורים בנגב. אז בוא נשווה רק שטחי מגורים. נשווה ערים לערים וכפרים לכפרים.
הבדואים – כ-30% מאוכלוסיית הנגב, דורשים הכרה בבעלותם על סך הכל כ-5% מקרקעות הנגב
עיר לדוגמא –
מגזר יהודי:- באר שבע
צפיפות האוכלוסין היא 1,750 תושבים לקמ"ר
מגזר בדואי – רהט
צפיפות אוכלוסין 2,802 תושבים לקמ"ר.
אזור כפרי לדוגמא:
מגזר יהודי – מועצה אזורית בני שמעון, המכילה מספר קיבוצים ומושבים בנגב:
משתרעת על שטח של כ־440,000 דונם עם אוכלוסייה של 7,100 תושבים.
צפיפות אנשים לדונם – 0.016
מגזר בדואי – הכפרים הבלתי מוכרים:
הכפרים הלא מוכרים יושבים על 350 אלף דונם ויחד עם שטחי המרעה שתובעים הבדואים מדובר ב 640,000 דונם, שנמצאים במחלוקת. על שטח זה חיים כ-65000 בדואים.
צפיפות לדונם – 0.185 כיום, שואפים להכרה בעוד אדמות כך שיגיעו לצפיפות של 0.101 – כלומר עדיין יחיו בצפיפות הגבוהה פי 6.3 מבמגזר הכפרי היהודי. אכן השתלטות צורמת
2. לא חסרי בעלות בקרקעות:
המדינה טוענת כי קרקעות הנגב היו ללא בעלים מהתקופה העות'מנית; אך העדויות מראות את ההפך:
כתבי אבות הציונות; מסמכים עות'מניים ובריטים; מסמכי רכישת קרקעות של יהודים מבדווים; ואפילו דיווחיה של מומחית מטעם המדינה – כל אלו מצביעים במובהק כי לבדוויים הייתה בעלות על אדמות נרחבות בנגב.
ונפרט, ראשיתהלכת "הנגב המת":
עמדת המדינה מתבססת על 'הלכת הנגב המת'. זאת לפי דו"ח משפטנית הימין פליאה אלבק כי הנגב אדמה 'מתה', כלומר ללא בעלים, עוד מתקופת העות'מנים.
העדויות ההיסטוריות:
א. העות'מנים דווקא הכירו בבעלותם של הבדווים על קרקעותיהם:
אם קרקעות האזור היו 'מתות' (נטולות בעלים), בעיני העות'מנים, כפי שטוענת כיום המדינה, לא היה צורך לרכוש אותן. אך העות'מאנים התייחסו אליהן כקניינן של השבטים ואף רכשו קרקעות לבניית העיר המודרנית באר שבע משבט המוחמאדין (ממטה העזאזמה) ב-1899 (ברסלבסקי, 1950; אל-עארף, 2000; גרדוס ושטרן, 1979; קרק, 2002).
ב. אבות הציונות הכירו בבעלות של הבדווים על אדמותיהם:
אחד מאבות הציונות, זלמן דוד ליבונטין, כתב ביומנו "לארץ אבותינו", כי הבדואים החזיקו אדמות רבות בנגב והיו מוכנים למכור מהן בזול למתיישבים היהודים. הוא המליץ כי כלל ההתיישבות היהודית צריכה להתמקד בנגב בשל זמינות האדמות והיחס החיובי של הבדואים. זהו תיעוד מסוף המאה ה-19, למעשה: בטרם כתב הרצל את ספרו "מדינת היהודים", היו אלו הבדווים שהזמינו את המתיישבים הציונים לגור לידם
ג. הסכמי מכירה בין בדווים ליהודים מעידים על בעלותם בקרקע:
לפי פורת, קרק, וגרנובסקי, עד 48', רשמו יהודים במשרדי הטאבו 65 אלף דונם של אדמות שרכשו מבדווים, הליך שחייב ראשית רישום של הקרקע ע"ש הבדווים, והיווה הוכחה לכך שהשלטונות הכירו בבעלויות המסורתיות. מחקר נוסף מצא כי בניגוד לנטען, חוקי המקרקעין הבריטים והעות'מאנים, מעולם לא שללו את בעלות הבדווים בקרקע והרי דרכם אישרו הבריטים מכירות של עשרות אלפי דונמים מהבדווים לארגונים יהודיים לפני קום המדינה. (יפתחאל, קדר ואמארה, 2012).
3. לא חדשים בנגב:
בניגוד לטענות הרווחות, הבדואים דווקא וותיקים בנגב: המפקד העות'מאני מסוף המאה ה-16 מצביע על קיומם של שבטים בדווים באזור באר-שבע ואפילו חקלאות בדווית נרחבת. אל השבטים המקומיים הצטרפו גם מהגרים לא בדווים ממספר ארצות שכנות, כגון מצרים ועבר הירדן, ומאזורי החוף של רפיח ועזה (אל-עארף, 2000; Meir, 1997; Bailey, 1985). אם זאת, בגדול, בהחלט לא מדובר על מי שזה מכבר באו לנגב. במפקד העות'מאני של 1914 עמדה אוכלוסיית הנגב על 55,000 בדווים, ולפי המפקד הבריטי של 1922 נספרו 51,000 בדווים. כאן רואים גם שהטענה כי הם באו בעקבות השגשוג שהביאה הציונות מופרכת – אם כבר, הייתה הגירה קטנה החוצה מהנגב.
4. לא נוודים:
בתקופה העות'מאנית רוב הבדווים עברו לאורח חיים הנקרא 'חצי-נוודי' אשר כלל שילוב של התיישבות, עיבודים ורעייה.
א. ראיות שכבר מעל מאה הבדווים אינם נוודים לפי מפקד עות'מני עתיק:
במפקד העות'מאני שנערך ב 1596 למשל, זוהו אזורים רבים מדרום לקו דהרייה-עזה כ'מזרעאת' – כלומר אזורים מעובדים בהם מתגוררות בפיזור קבוצות בדוויות.
ב. עדויות חוקרי האזור על חקלאות בדואית מהמאה ה-19:
המחוז מעובד באקסטנסיביות על-ידי שבט התראבין…" כותב החוקר אדוארד האל (Hull) שמתאר את מסעו ב-1883 באזור תל-הורירה, 20 ק"מ צפונית-מערבית מבאר שבע.
ג. עדויות של גופים ציוניים על חקלאות בדווית מראשית המאה ה-20:
סקר קרקעות ציוני על-ידי "החברה להכשרת היישוב" אשר פורסם בדו"ח ב-1920, סוקר את מצבת השבטים, העיבודים החקלאיים ובעלות הקרקע בנגב: מסקנות סקר "הכשרת היישוב" ברורות – חלקים גדולים של אזורי הנגב מיושבים, מעובדים ונמצאים בבעלות בדווית מסורתית. בדו"ח מצוין שבאזורים המקיפים את באר שבע נמצאים 2.66 מליון דונם בבעלות הבדווים, ושכ-35% מהם מעובדים. בצפון הנגב אחוזי העיבוד עולים על 50%. הדו"ח מפרט את בעלויות ועיבודי הקרקע ברמת השבט, תוך ציון שמותיהם של למעלה מ-90 שבטים.
5. והמצב המשפטי?
א. המעבד קרקע 10 שנים, הוא הבעלים.
לפי החוק העות'מאני וכך גם לפי הסדר המקרקעין הבריטי שרוב עקרונותיו תקפים עד לימינו אלה, עיבוד חקלאי רצוף למשך עשור, כפי שעשו רוב רובם של הבדווים, מקנה למעבד בעלות (במיקומים מסויימים בעלות "מירי" – מעין חזקה ניתנת להורשה – אך גם זו הפכה עם הזמן לבעלות מלאה).
ב. ממצאי המומחית מטעם המדינה מרמזים דווקא על תמיכה בגרסת הבדווים:
אפילו החוקרת רות קרק, שהעידה במשפטים לטובת המדינה ונגד הבדווים, מצביעה בספרה על קיומה של חקלאות בדווית ענפה בתחילת תקופת המנדט. קרק טוענת כי בטרם תקופת המנדט היו הבדווים נוודים, ללא עיבוד חקלאי, דבר הסותר עדויות מוצקות. אבל גם אם נניח שכך, הרי שכאמור, לפי החוקים הבריטיים עיבוד רציף של 10 שנים מקנה בעלות. קרק מעריכה שטח עיבוד כללי של כ-3.5 מליון דונם, ב-1928 (קרק, 2002). עד 1948 שטחים אלו עובדו במשך 20 שנה. אם כך עדותה של העדה מטעם המדינה מלמדת דווקא על חזקה של הבדואים.
ג. התקיימה אפילו אוטונומיה בדואית חצי-עצמאית.
ב-1891 הושג לראשונה הסכם בין ראשי המטות הבדווים, בחסות האימפריה העות'מאנית, על חלוקת הנגב לטריטוריות בין השבטים. הגבולות היו מוסכמים ומוסדרים. טריטוריות המטות תיפקדו אם כך כאזורים מדיניים, בעלי גבולות ברורים ומערכת חוקים מקומית ושלטון עצמי. גם רכישת המקרקעין היהודית הראשונה ב-1913 של אדמות קיבוץ רוחמה משבט העטאונה, אושרו ונרשמו על-ידי העות'מאנים בדיעבד.
6. הבדווים והציונות:
תמיכה בגרסה הבדווית היא אנטי-ציונית? תלוי איך מגדירים ציונות. אבל הנה מה שסיפרו הציונים הראשונים בעניין.
קיראו את דברי אבות הציונות על ההתיישבות הבדואית בנגב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20:
"ונלך בדרך מעזה כארבע-חמש שעות הלוך וסבוב שדות ושכונות בדווים, ונבוא עד נחל גרר לפנות היום… ומשני עברי הנחל נטויות שורות-שורות אוהלי בדויים רועי צאן. אילנות אין שם וכל הכיכר זרועה חיטה ושעורה." (ליבונטין, 37 :1936).
גם מנחם שינקין, ממנהיגי היישוב הציוני, ערך מסע לנגב ב-1912 וכתב:
"במוצאי שבת עם חשכה עזבנו את מקום תחנתנו ונלך צפונה-מזרחה בדרך באר שבע… פה ושם נמצאים משכנות הערביים, שהן כעין תערובת של בתים, צריפים ואוהלים… דרך רחבה וטובה למסע עגלות עוברות בין שדות תבואות, זרועים שעורה, חיטה ותירס שהביאה אותנו על גבעת העיר באר שבע… בערב הזמין אותנו פקיד החבל לסעודה… שוחחנו על התפתחות העיר… האדמה מסביב פורייה. שדות תבואה למכביר…"
7. התקלות ומענים:
א. אבל היו עדויות הפוכות, שהנגב היה שממה, לא?
היו עדויות מעטות כאלו, אבל חוקרים אלו, כמו פאלמר, ביקרו בנגב בקיץ או בעת בצורת. פאלמר אכן מדווח בפירוט על הבצורת שהכתה באזור כסיבה לצחיחותו בשנת 1870 בה סייר בנגב. לעומת זאת רוב הנוסעים לנגב שהשאירו דיווחים מסודרים, כגון טריסטראם, ווילטון, רובינסון, שומאכר, ג'אוסן, אופנהיים, מוסיל ואף ליבונטין הציוני, דווחו על חקלאות בדווית, בה פגשו במקומות רבים במאות ה-19 ותחילת ה-Seetzen, 1855; Musil, 1907; Hull, 1885;) 20 Jaussen, 1908.
ב. אז איפה הרישומים של הבדווים על הקרקע? העות'מנים והבריטים חייבו רישום, לא?
באופן פורמאלי, החוק העות'מאני מ-1858 דרש רישום של כל עסקת מקרקעין. הבדווים, כמו רוב רובם של תושבי הארץ, לא מילאו דרישה זו לרוב, גם בשל אי-הכרה בשלטון העות'מני הכובש (שבקושי שלט בנגב); וגם משום שלא הייתה התייחסות לקרקעות כ"מתות", כיוון שהעות'מאנים הכירו בזכות התסארוף (כלומר בעלות לצרכי עיבוד ללא הגבלת זמן) של הבדווים. כך יצא שהדין המסורתי הבדווי הווה בפועל את המסגרת הבלעדית בתוכה התגבשה המערכת הקרקעית של הבדווים. וגם העות'מנים הכירו בכך בפועל. בתקופה הבריטית, שהחלה ב-1917, לא חלו שינויים משמעותיים במשטר המקרקעין וההתיישבות, כיוון שהבריטים שמרו על האוטונומיה השבטית בענייני משפט ונוהג. ווינסטון צ'רצ'יל, כמזכיר המדינה לענייני קולוניות: "מזכיר המדינה לענייני הקולוניות אישש מחדש את הביטחונות אשר כבר ניתנו בבאר שבע על-ידי הנציב העליון לשייח'ים, שהזכויות המיוחדות והמנהגים של שבטי הבדווים של [נפת] באר שבע לא יופרו" (Public Records Office). הבריטים והעות'מנים כיבדו ורשמו קרקעות שנמכרו לפי המערכת הקרקעית הבדווית המסורתית. ישראל לא.
ג. אבל יש מפות היסטוריות של הנגב ללא יישובים בדוויים, לא?
רוב המפות שהכינו אירופאים סביב סוף המאה ה-19 , לא סימנו את הישובים הבדווים, כנראה עקב חוסר ההבנה של המרחב הבדווי – אלה היו אכן יישובים השונים בפרישתם ובמראם מהכפרים בצפון הארץ, ולכן לעיתים לא נחשבו ל'כפרים' בעיני הצופים.מה סביר יותר? שמכיני המפות האירופאים לא ראו בצורת התיישבות זרה להם (אוהלים ומבני בוץ) כיישובים הראויים לציון? או שעשרות עדויות היסטוריות מפורטות, חלקן של אבות הציונות, היו שקריות או שגויות? הטענה הנשמעת תדיר שלא הייתה התיישבות בדווית בנגב הינה אם כך בעייתית מבחינה גיאוגרפית והיסטורית, ונובעת כאמור מהיעדר תיעוד קרטוגראפי עצמי של הבדווים בתקופה זו.
ד. ואיך הגענו מההיסטוריה לכפרים הבלתי מוכרים של היום?
התהליך זה של חלוקת הקרקע למתחמי שליטה ("דירות") של שבטים, תת-שבטים ומשפחות חשוב כיוון שהוא מהווה את התשתית החברתית-קניינית לישובים הלא מוכרים כיום.
כפי שמתאר הגיאוגרף אבינועם מאיר, בתוך ה'דירות' השבטיות התפתחו הישובים הבדווים במאות השנים האחרונות.
העתקת מוקד הפעילות הכלכלית לחקלאות הוביל להתגבשות מקומות יישוב קבועים, בהם היו מקבצי אוהלים, ולאורך השנים הוקמו בהם גם 'בייקות' (מבנים מלבני בוץ לחיות, אחסון ולעיתים גם למגורים), ומאוחר יותר גם בתי אבן.
רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.
שערוריית מפולת הבורסה ב-1993: הבנקים פיתו-הלקוחות נפלו.
הבנקים הציעו ללקוחות אשראים והלוואות בריבית נמוכה בתנאים מפתים, ושיושקעו אך ורק, בקרנות נאמנות ובניירות ערך שלהם. לאחר שהבורסה קרסה בעקבות מעשיהם הנפשעים, הבנקים תבעו אלפי לקוחותיהם בפירעון מיידי בריבית משולשת. ואז התגלתה התרמית: הבנקים, האוצר ובנק ישראל היו מעורבים בניפוח הבועה שפגעה ברבים.
הקליקו נא על הקישור שלפניכם וכנסו !!!
צבי לביא: 25.03.13, 13:15 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4360358,00.html
מה שבאת צריך לקראת זה שהכתבה המעולה הזו והמידע החשוב הזה יפורסם בעיתונות בחדשות ובכל אמצעי תקשורת אחר כי די נמאס שציבור שלם ,שגם בו יש גוונים שונים של אנשים המתנהגים ככה ואחרת, נהפך לשעיר לעזזל הקבוע ולא רק התורן.
רוב הבדואים לא מקבלים את מרות השלטון. הישובים בנגב סובלים מגנבות, פריצות וסחטנות בעיקר של בדואים. הם "בונים" ללא אישורים. הם מזהמים את הסביבה. הם לא שומרים את חוקי התעבורה ומסכנים את חייהם של תושבי ערד, באר שבע ודימונה בדרכים בין-עירוניות והעירוניות.
גם אם הם "היו פה קודם" (והם לא) – אין שום זכות שווה למי שלא מקבל על עצמו את חוקי המדינה.
כל אדם בר דעת מקבל בדואי שומר חוק. אנחנו לא גזענים.
תודה לכם על המידע שאתם מפיצים קשה מאוד להאבק נגד תעמולת השקרים הממשלתית ובתמיכת חלק גדול מהתקשרת כך ש,,כולם יודעים שהבדואים משתלטים על קרקעות המדינה בעוד שהעובדה היא שהמדינה שדדה את קרקעותיהם ומשנות ה50עוד היו גירושים ומאז עוד בהתבטאויות משה דיין,שייעד להם תפקידים של ,,חוטבי עצים ושואבי מים" בלשון ימינו עבודות קשות שהם מבצעים בתמורה לשכר מינימום, לפעמים גם זה לא. לשיכונם בעיירות נחשלות ללא תשתיות אפילו ברמת עיירות פיתוח ישראליות ובלא אזורי תעשיה.
בהוקרה על פעילותכם. יהושע.
דבר ראשון : יש גם בדואיים טובים שלא גונבים והולכים לפי כללי המדינה, זה כמו לומר: "כל היהודים עם אף מקומר" אותו דבר להפך, לא כל הבדואים גנבים, והסיבה לכך שהם גונבים, היא כי אין להם ואם המדינה הייתה תומכת בהם במקום לפגוע בהם, הם לא היו צריכים לגמוב וגל של גניבות היה פשוט נעלם ואז לא היה איום, אבל מה שפראוור רוצים לעשות זה לפגוע במיעוט בארץ בלי לחשוב על הסכנות הטמונות בתוך פגיעה בבני אדם, ממגזר שונה… אני בעד לחשוב קדימה, מה יקרה אם אני אקח לבדואים את מה ששלהם בארץ כבר הרבה זמן, הם יהיו שונאי יהודים, יכלו להיות מלחמות פנימיות וכנופיות של אנשים עם נשק ינפנפו לאורך הדרום, ניקח את זה למקום אחר, אם יהודי, מוסלמי היה גונב את ביתו של היהודי, מה יהודי היה עושה? חשבו על זה, ככה גם בדואי יגיב, בפוגרומים כלפי יהודים בארץ ובעולם.
אתם מקדשים שם שמים ברבים.
שערוריית מפולת הבורסה ב-1993: הבנקים פיתו-הלקוחות נפלו.
הבנקים הציעו ללקוחות אשראים והלוואות בריבית נמוכה בתנאים מפתים, ושיושקעו אך ורק, בקרנות נאמנות ובניירות ערך שלהם. לאחר שהבורסה קרסה בעקבות מעשיהם הנפשעים, הבנקים תבעו אלפי לקוחותיהם בפירעון מיידי בריבית משולשת. ואז התגלתה התרמית: הבנקים, האוצר ובנק ישראל היו מעורבים בניפוח הבועה שפגעה ברבים.
הקליקו נא על הקישור שלפניכם וכנסו !!!
צבי לביא: 25.03.13, 13:15
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4360358,00.html
מה שבאת צריך לקראת זה שהכתבה המעולה הזו והמידע החשוב הזה יפורסם בעיתונות בחדשות ובכל אמצעי תקשורת אחר כי די נמאס שציבור שלם ,שגם בו יש גוונים שונים של אנשים המתנהגים ככה ואחרת, נהפך לשעיר לעזזל הקבוע ולא רק התורן.
לא משנה מאיזו סיבה:
רוב הבדואים לא מקבלים את מרות השלטון. הישובים בנגב סובלים מגנבות, פריצות וסחטנות בעיקר של בדואים. הם "בונים" ללא אישורים. הם מזהמים את הסביבה. הם לא שומרים את חוקי התעבורה ומסכנים את חייהם של תושבי ערד, באר שבע ודימונה בדרכים בין-עירוניות והעירוניות.
גם אם הם "היו פה קודם" (והם לא) – אין שום זכות שווה למי שלא מקבל על עצמו את חוקי המדינה.
כל אדם בר דעת מקבל בדואי שומר חוק. אנחנו לא גזענים.
תודה לכם על המידע שאתם מפיצים קשה מאוד להאבק נגד תעמולת השקרים הממשלתית ובתמיכת חלק גדול מהתקשרת כך ש,,כולם יודעים שהבדואים משתלטים על קרקעות המדינה בעוד שהעובדה היא שהמדינה שדדה את קרקעותיהם ומשנות ה50עוד היו גירושים ומאז עוד בהתבטאויות משה דיין,שייעד להם תפקידים של ,,חוטבי עצים ושואבי מים" בלשון ימינו עבודות קשות שהם מבצעים בתמורה לשכר מינימום, לפעמים גם זה לא. לשיכונם בעיירות נחשלות ללא תשתיות אפילו ברמת עיירות פיתוח ישראליות ובלא אזורי תעשיה.
בהוקרה על פעילותכם. יהושע.
פינגבאק: Position Paper: The time has come to truly and fairly resolve the Negev Bedouin’s rights | Rabbis for Human Rights
פינגבאק: Press Release: World Jewry Comes Together for Bedouin Rights and Against the Plan to Move Them from Their Lands | Rabbis for Human Rights
פינגבאק: TISHA B'AV DEMOLITION | Rabbis for Human RightsRabbis for Human Rights
דבר ראשון : יש גם בדואיים טובים שלא גונבים והולכים לפי כללי המדינה, זה כמו לומר: "כל היהודים עם אף מקומר" אותו דבר להפך, לא כל הבדואים גנבים, והסיבה לכך שהם גונבים, היא כי אין להם ואם המדינה הייתה תומכת בהם במקום לפגוע בהם, הם לא היו צריכים לגמוב וגל של גניבות היה פשוט נעלם ואז לא היה איום, אבל מה שפראוור רוצים לעשות זה לפגוע במיעוט בארץ בלי לחשוב על הסכנות הטמונות בתוך פגיעה בבני אדם, ממגזר שונה… אני בעד לחשוב קדימה, מה יקרה אם אני אקח לבדואים את מה ששלהם בארץ כבר הרבה זמן, הם יהיו שונאי יהודים, יכלו להיות מלחמות פנימיות וכנופיות של אנשים עם נשק ינפנפו לאורך הדרום, ניקח את זה למקום אחר, אם יהודי, מוסלמי היה גונב את ביתו של היהודי, מה יהודי היה עושה? חשבו על זה, ככה גם בדואי יגיב, בפוגרומים כלפי יהודים בארץ ובעולם.