אנו שמחים להעמיד בפניכם עובדות המבוססות על מחקרים ועל נייר עמדה של פרופ' אורן יפתחאל, המתבססים בתורם על מקורות ראשוניים.

אומרים לא לתוכנית מסוכנת שתדחוף את החברה הבדואית החקלאית לעיירות של אבטלה, מצוקה וייאוש

1. לא משתלטים על הנגב

נגד הטיעון שהבדואים תובעים רק 5% משטח הנגב אומרים כי לא ברור מהו השטח הבנוי והזמין בכלל למגורים בנגב. אז בוא נשווה רק שטחי מגורים. נשווה ערים לערים וכפרים לכפרים.

2. לא חסרי בעלות בקרקעות:

המדינה טוענת כי קרקעות הנגב היו ללא בעלים מהתקופה העות'מנית; אך העדויות מראות את ההפך:

כתבי אבות הציונות; מסמכים עות'מניים ובריטים; מסמכי רכישת קרקעות של יהודים מבדווים;  ואפילו דיווחיה של מומחית מטעם המדינה  –  כל אלו מצביעים במובהק כי לבדוויים הייתה בעלות על אדמות נרחבות בנגב.

ונפרט, ראשית הלכת "הנגב המת":

העדויות ההיסטוריות:

א. העות'מנים דווקא הכירו בבעלותם של הבדווים על קרקעותיהם:

ב. אבות הציונות הכירו בבעלות של הבדווים על אדמותיהם:

ג. הסכמי מכירה בין בדווים ליהודים מעידים על בעלותם בקרקע:

3. לא חדשים בנגב:

4. לא נוודים:

בתקופה העות'מאנית רוב הבדווים עברו לאורח חיים הנקרא 'חצי-נוודי' אשר כלל שילוב של התיישבות, עיבודים ורעייה.

א. ראיות שכבר מעל מאה הבדווים אינם נוודים לפי מפקד עות'מני עתיק:

ב. עדויות חוקרי האזור על חקלאות בדואית מהמאה ה-19:

ג. עדויות של גופים ציוניים על חקלאות בדווית מראשית המאה ה-20:

5. והמצב המשפטי? 

א. המעבד קרקע 10 שנים, הוא הבעלים.

ב. ממצאי המומחית מטעם המדינה מרמזים דווקא על תמיכה בגרסת הבדווים:

ג. התקיימה אפילו אוטונומיה בדואית חצי-עצמאית.

6. הבדווים והציונות:

תמיכה בגרסה הבדווית היא אנטי-ציונית? תלוי איך מגדירים ציונות. אבל הנה מה שסיפרו הציונים הראשונים בעניין.

קיראו את דברי אבות הציונות על ההתיישבות הבדואית בנגב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20:

7. התקלות ומענים:

א. אבל היו עדויות הפוכות, שהנגב היה שממה, לא?

ב. אז איפה הרישומים של הבדווים על הקרקע? העות'מנים והבריטים חייבו רישום, לא?

ג. אבל יש מפות היסטוריות של הנגב ללא יישובים בדוויים, לא?

ד. ואיך הגענו מההיסטוריה לכפרים הבלתי מוכרים של היום?