הרב סיגל אשר מביאה לנו את הצלחת מאבק של מרכז הזכויות בחדרה במאבק המתמשך של ריטה נגד רשות השידור. ריטה הודיעה לרשות השידור לפני מספר שנים שאין ברשותה מקלט טלוויזיה, אך ברשות השידור לא האמינו ופתחו בהליכים נגדה ובין השאר הגבילו את חשבון הבנק שלה. שתפו את הדברים ואל תתנו לרשות השידור להוביל אזרחים/יות תמימים אל תהום.
מאת: הרב סיגל אשר
לא רוצים לאשר ברשות השידור שאין לךְ מקלט טלוויזיה
בדצמבר 2009 ריטה שלחה לרשות השידור בכתב ידה את הבקשה לביטול אגרת רשות השידור. היא הסבירה את אי יכולתה לרכוש מקלט טלוויזיה בין השאר גם בהיותה תחת הבטחת הכנסה והזמינה את פקידי רשות השידור לבוא ולראות שאין לה מקלט בבית.
היה אפשר לצפות, לאחר בקשתה של ריטה, שרשות השידור תשלח צוות לביקור בית, כדי לבדוק האם יש מקלט טלוויזיה בביתה, אך זה לא קרה. האבסורד במצב הוא שריטה הייתה זו שצריכה להוכיח שאין לה טלוויזיה, אבל הגורם היחיד שיכול לאשר את דבריה – רשות השידור – התעלם מבקשתה. כך שלא היה לה כל דרך להוכיח שאכן אין לה טלוויזיה _כל עוד לרשות השידור אין הוכחה). זאת הסיבה שהרשות הפעילה את ההליכים של גביית אגרת רשות השידור, כולל צעדים פוגעניים כמו עיקול חשבון הבנק שלה.
עשרות מכתבים נשלחו לרשות השידור ולסניפיה, המכילים תצהירים חתומים ע"י עו"ד, שבהם ריטה כתבה בפירוש כי מאז גירושיה בשנת 1998 לא היה לה מקלט טלוויזיה. ורשות השידור בשלה – התעלמה מההודעות, ופתחה בעוד ועוד הליכי גביית חוב אגרה על השנים שעברו.
אטימות רשות השידור הגבילה את חשבון הבנק של ריטה
גם לאחר ההודעה ששלחה ריטה, רשות השידור המשיכו את ההליכים נגד ריטה, באמצעות משרד עורכי דין. לְדִידָם כל עוד ריטה לא הוכיחה שאין לה טלוויזיה, היא אשמה. במסגרת ההליכים הוטלה עליה הגבלה בנסיבות מיוחדות, שמשמעה הגבלה על היכולת לנהל חשבון בנק. במכתב שקיבלה נכתב כי משמעות ההגבלה היא:
1- בנק אינו רשאי לפתוח חשבון שאת/ה רשום/ה כבעליו.
2- אין אדם רשאי למשוך שיק על חשבון שאת/ה בעליו היחיד או במשותף עם אחרים.
3- אין בנק רשאי לפרוע שיק המשוך על חשבון מוגבל או לספק טופסי שיקים למשיכה מחשבון זה.
4- אינך רשאי/ת למשוך שיק על חשבון שיקים כלשהו (לרבות חשבונות שאת/ה מיופה כוח בהם).
כל אדם שחשבון הבנק שלו מוגבל יספר כמה קשה לחיות במצב כזה, שבו חשבון הבנק נעול בפני בעליו. אי אפשר להשתמש בשיקים ולא למשוך כסף, מלבד קצבאות של ביטוח לאומי. כתוצאה מכך ריטה נאלצה ללוות כסף מקרובי משפחתה, שגם מצבם הכלכלי אינו מזהיר, על מנת לממן את צרכי היום-יום.
עשרות מכתבים נשלחו לרשות השידור ולסניפיה, המכילים תצהירים חתומים ע"י עו"ד, שבהם ריטה כתבה בפירוש כי מאז גירושיה בשנת 1998 לא היה לה מקלט טלוויזיה. ורשות השידור בשלה – התעלמה מההודעות, ופתחה בעוד ועוד הליכי גביית חוב אגרה על השנים שעברו.
הזלזול, הסרקסזם מצד רשות השידור לנציגי מרכז הזכויות בחדרה
בשיחות טלפון עם רשות השידור קיבלנו, ריטה וצוות מרכז הזכויות, יחס מזלזל וסרקסטי. כאשר שוחחתי עם אחת העובדות ואמרתי לה שאין לריטה טלוויזיה, ולכן אין לה חוב, היא הפטירה: "כן, בטח…" בנימה ארסית. התפיסה כאילו כל האנשים משתמטים מתשלום חובותיהם היא תפיסה הרסנית. במקום שרשות השידור תהיה חייבת להוכיח שאכן יש לריטה מקלט טלוויזיה, נוצר מצב אבסורדי שבו ריטה צריכה להוכיח שאין לה טלוויזיה, אך איש לא מוכן לשמוע את קולה ואין לה שום דרך להוכיח זאת.
ערב אחד, לפני כחודש, צלצל פעמון הכניסה בדירתה של ריטה. השעה מאוחרת, היא הייתה לבד בבית, והשכונה לא טובה. ריטה חששה לפתוח את הדלת לאנשים לא מוכרים, אבל הם אמרו שהם מ"רשות השידור" אז היא התגברה על הפחד ופתחה. בפתח עמדו שני מבקרים מטעם רשות השידור, שבאו לבדוק האם יש בביתה טלוויזיה. לאחר שבדקו בכל החדרים, בארונות ומתחת למיטות, השתכנעו הסוקרים שאכן אין בביתה של ריטה טלוויזיה. הביקור הסתכם בשלוש מילים: "אין מקלטים בבית".
הביקור הסתכם בשלוש מילים: "אין מקלטים בבית".
רגע לפני הדיון המשפטי: הצעת פשרה מרשות השידור
עוד לפני ביקור הבית נקבע מועד לדיון בבית משפט. חלפו מספר שבועות מביקור הבית, וריטה לא קיבלה שום הודעה על שינוי. השבוע, יום לפני מועד הדיון, בעת ששוחחנו והתכוננו לדיון, צלצל הטלפון במשרדנו. מעבר לקו היתה מתמחה ממשרד עורכי הדין. בשיחות קודמות התנהגו עובדי/ות המשרד אל ריטה כאל מי שאשמתה כבר הוכחה. עורכת הדין שהתקשרה הייתה מאוד נעימה. "הדיון לא יתקיים מחר," כך אמרה, |ואין חוב, כל זאת בתנאי שריטה תחתום על הסכם פשרה בו היא מתחייבת לא לתבוע את ההוצאות ההתמודדות עם החוב."
ההתמודדות עם רשות השידור הייתה קשה ומורכבת, והיו בה הוצאות כספיות לא מועטות – עשרות פקסים, שעות של שיחות טלפון, עו"ד שהתכוננה לייצג אותה בבית המשפט ועובדי מרכז הזכויות שליוו אותה בכל. והנה – את הפיצוי על כך, ועל הקושי הרב בחודשים שבהם החשבון שלה היה מעוקל, וכספים שלה שהיו שם לא היו נגישים עבורה – את כל זה היא צריכה לספוג.
ריטה שמחה כל כך על כך שאין לה חוב יותר, שלא העזנו אפילו להציע לדחות את הסכם הפשרה, אבל בעולם סביר יותר – פנייה לרשות השידור צריכה להיענות תוך שבועות, ולא תוך ארבע שנים, ואדם לא צריך לשלם על חמדנות של השלטונות.
ריטה נאלצה ללוות כסף מקרוביה כדי לקנות אוכל. את חשבונות המים, חשמל, טלפון וארנונה לא שילמה בחודשים אלה. עכשיו היא תצטרך להתמודד עם החובות האמיתיים החדשים שצברה מול רשויות אחרות. על זה מדינת ישראל לא אחראית.
ההקלה על פניה של ריטה הייתה בלתי ניתנת לתיאור. חוב של עשרות אלפי שקלים, מאבק של שנים נעלמו בבת אחת. ואנחנו, חגגנו במשרד יחד עם ריטה את ניצחונה, ניצחון ההיגיון על השרירותיות. השנה אין ספק שריטה תרגיש את משמעותו האמיתית של חג הפסח כחג החירות.
חג שמח!
הרב סיגל אשר
שתפו את הדברים ואל תתנו לרשות השידור להוביל אזרחים/יות תמימים אל תהום
