הרב יחיאל גריינימן מסביר את המנהגים הלא רגילים של ליל בסדר בסיפור. בליל הסדר מתאחדים הסיפורים, ונמזגים לסיפור אוניברסלי אחד: משיעבוד לחירות. אך בו בזמן כשאנו זוכרים, נזכרים ומזכירים עלינו לחשוב על האחר ולדאוג לו. דבר תורה של הרב יחיאל גריינימן לחג הפסח.
מאת: הרב יחיאל גריינימן
ההסבר למנהגים הלא רגילים של ליל הסדר
כפי שכולם יודעים חג הפסח הוא "זמן למשפחה", זמן לחידוש הקשרים המשפחתיים. אנחנו כמובן כעם, מחדשים את הברית שלנו עם אלוהים כשאנחנו זוכרים וחוגגים את גאולתנו ע"י אלוהים מעבדות מצרים. הדרך שאנחנו עושים זאת היא דרך "הסיפור" במסגרת המשפחתית. הציווי העיקרי של ליל הסדר הוא "והגדת לבנך" (כל הפסוק: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם" שמות י"ג, ח').
הזכירה והחגיגה נעשות דרך הטקס הידוע של השאלה "מה נשתנה?" ("מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?") שאחריה בא הסיפור. ברייתה בתלמוד ממשיכה ומספרת לנו שאם אין לנו ילד שיכול לשאול את הקושיות עלינו לשאול אותם בעצמנו, או לבקש ממישהו אחר כך שנוכל אח"כ להמשיך לספר את הסיפור לבני המשפחה, לחברים ואחד לשני. המנהגים הלא רגילים של ליל הסדר מוסברים בפרק י' של מסכת 'פסחים' בתלמוד כמעוצבים למען מטרה אחת – לעורר שאלות כדי "לספר את הסיפור" – הסיפור של יציאת מצרים, הסיפור של חופש ע"י אלוהים.
מנהגי ליל הסדר מעוררים שאלות בכדי "לספר את הסיפור" – הסיפור של יציאת מצרים, הסיפור של חופש ע"י אלוהים.
לתקשר בין סיפורים ונרטיבים שונים
"לספר את הסיפור" היא פעולה של האנשה – לכל משפחה הסיפור שלה, לכל פרט הנרטיב האישי שלו, אך בכך שאנו מספרים אנחנו חולקים אותו עם אחרים וכך אנחנו מתקשרים אחד לשני. כשאנחנו מספרים את הסיפור אנחנו רואים את מה שמשותף בינינו, וגם לומדים לתהות על ולכבד את השוני בינינו. בסוף לכולנו סיפור בסיסי אחד – שכולנו בני אדם למרות שהסיפור מסופר בדרכים שונות ומיוחדות. הסיפור של יציאת מצרים מהדהד עם אוהבי חופש בכל העולם. להיות חלק מנרטיב מיוחד של שחרור, השחרור הלאומי של העבריים הקדומים, ושל היהודים בני ימינו, רומז למחויבות לחופש של כל בני האדם, לנרטיב אוניברסלי של חופש. התורה מספרת לנו שהמקור של החופש הוא האלוהים של כל בני האדם, שדרך הסיפור של "המשפחה שלנו" אנו בעצם מספרים את סיפור החופש של כל משפחת בני האדם. אף אחד איננו חופשי לחלוטין אם אחרים עדיין משועבדים! מרטין לותר קינג; מהטמה גנדי; אברהם יהושע השל – הבינו זאת! אני מאמין שסיפור זה היה המסר של משה בתורה, כשאמר לנו לחגוג את ולהעביר הלאה את הסיפור שלנו, סיפור השחרור משעבוד.
הרב מנחם פרומן ז"ל
הסיפור שלנו כאן בארץ ישראל הוא גם סיפור של התושבים האחרים בארץ, אלו שקוראים לה "פלסטין" או "ארץ הקודש" או כמו שהרב מנחם פרומן ז"ל קרא לה לעתים קרובות "אדמת אלוהים". אנחנו איננו יכולים באמת לספר את הסיפור שלנו מבלי לשמוע את שלהם. הם חלק מהסיפור שלנו ואנחנו חלק מהסיפור שלהם. כמו שאנחנו מעריכים וחוגגים את שחרורנו מהשעבוד, כך גם הם כמהים לעשות זאת. כל עוד אנחנו איננו שומעים את קריאתם, הגאולה שלנו לא תהיה שלמה, ולא ממומשת. האדמה, למרות שהיום היא קרועה ומעונה, תהיה שלמה רק כאשר אנחנו נהיה מסוגלים לחלוק בה בכבוד הדדי. הלבבות השבורים שלנו יוכלו סוף סוף להחלים ולהיות שלמים כאשר נהיה מסוגלים לשמוע ולהקשיב אחד לשני, באמת להקשיב לסיפורים האחד של השני ולשמוע אותם, את הסיפור האנושי המשותף שלנו. זה מה שסיפור הגאולה של פסח צריך להיות. אנחנו כולנו משפחה אחת. עד אשר נבין זאת, אנחנו עדיין משועבדים. הגיע הזמן לשחרר את עצמנו.
חג חרות שמח!
הרב יחיאל גריינימן
כתבו לנו את הדרך לסיפור האנושי המשותף בחג הפסח
