מה בין השבת למשכן?: דבר תורה לפרשת "ויקהל" | הרב דובי חיון | קמחא דפסחא ›

מה קורה לזמן ולמרחב כשאנו עוצרים לקדש את השבת? הרב דובי חיון בדבר תורה לפרשת ויקהל.

מאת: הרב דובי חיון

פרשת ויקהל פותחת בכינוס עם ישראל אתו עושה משה ובו הוא אומר להם את  "הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם". בהמשך לפרשות הקודמות מובן מאליו הציווי לתרומת העם לבניית המשכן וההוראות הנלוות לכך, אך נשאלת השאלה מה הקשר לשני הפסוקים בהם מצווה העם על השבת:

"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה', כל העושה בו מלאכה יומת. לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות, פרק לה, ב-ג).

ללא אש אין מלאכה

זה לצד זה מופיעים איסור המלאכה ואיסור הבערת האש. הקשר בין השניים בולט מאוד והתשובה לכך הינה שללא אש אין מלאכה, לא מלאכת חולין ולא מלאכת קודש. כבר גזרו מהקשר בין שני הנושאים את ל"ט אבות המלאכה האסורים בשבת וידועה הפרשנות האומרת שאם הקב"ה מוותר על העבודה בשבת לבניית המשכן קל וחומר עלינו ללמוד לוותר על מלאכות אלה למען האדם.

נשים לב שאין כאן איסור עבודה או איסור על קושי פיזי אלא איסור מלאכה. איסור יצירה חדשה. האדם נבדל מן החי בין היתר ביכולתו לשלוט באש ובאמצעותה ליצור חדש. שישה ימים האדם הינו בבחינת: "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" (תהילים ח' ו). האדם ממציא, יוצר ובורא – כולל עולמות דמיוניים בספרות ובקולנוע, אך בשבת הינו בבחינת: "וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ:". בשבת האדם הינו חלק מהטבע. חלק מהבריאה ומשולב בה.

cc: ויקיפדיה

"באוקיינוס הסוער של זמן ועמל יש איים של דממה"

מקדש הזמן של הרב השל

הקב"ה למעשה נתן לעם ישראל שני מקדשים בפרשת ויקהל; האחד פיזי, במקום, והוא המשכן אך קודם למקום הפיזי אומר הקב"ה לעם ישראל כי יש מקדש לא פחות חשוב אשר ילווה אותנו גם לאחר חורבן המקום הפיזי, והוא המקדש בזמן – זוהי השבת. השבת עליה כתב הרב פרופסור אברהם יהושע השל ספר שלם שבו הגדיר את השבת כמקדש בזמן.

בספרו כותב השל:

"משמעותה של השבת היא – לחוג את הזמן ולא את המקום. ששת ימים אנו חיים תחת יד הרודנות של הדברים אשר במקום; ביום השבת אנו משתדלים לקשר עצמנו לקדושה שבזמן. ביום הזה אנו נקראים להיות חלק מנצחיות הזמן, לפנות את עצמנו מן התוצאות של היצירה ולפנות אל סוד היצירה; להפנות מעולם הבריאה ולפנות אל בריאת העולם."

כפי שהאדם הנכנס אל המקדש מוציא עצמו מן החוץ ונמצא בהפוגה כך גם לדעת השל, "היום השביעי הוא מעין יום של שביתת נשק במלחמתו האכזרית של האדם למען קיומו, יום של הפוגה בכל ההתנגשויות האישיות והחברותיות, יום של שלום בין אדם לחברו ובין אדם לטבע, שלום בתוך האדם. ביום זה נחשב העיסוק בכסף לחילול הקודש, ביום זה אדם מכריז על אי תלותו באותו דבר שנעשה האליל הראשי בעולמנו. ביום השביעי אדם מתיר עצמו מן המתיחות …"

לדעת השל השבת כמו המשכן, המקדש, הוא אי של קדושה.

"באוקיינוס הסוער של זמן ועמל יש איים של דממה, ואדם יש בכוחו להגיע אל חוף מבטחים ולהחזיר לעצמו את כבודו. אי כזה הוא יום השביעי…"

למעשה אם נשים ליבנו השבת הינה אי של זמן, מוקפת סימבולית באש. האש של נרות השבת העדינים המבדילים בין החול לבין קדושת השבת ונר ההבדלה, האבוקה, המוציא אותנו מן השבת אל החולין ואל היצירה. וכדי שנוכל להבדיל בין קודש לחול בל לנו לשכוח כי חייבים אנו גם את "ששת ימים תעשה מלאכה".

שבת שלום

 הרב דובי חיון

 

קמחא דפסחא

  • כבכל שנה, גם השנה, נאסוף מאכלי חמץ לחלוקה ללא יהודים – 02-648-2757. 
  • כבכל שנה, נאסוף חמץ ונתרום ללא יהודים הנזקקים. ניתן להביא דברי אוכל סגורים וגם בגדים למשרד (רכבים 9) בי-ם עד השעה 17:00 ביום ה', 21.3.13
  • פרויקט נוסף הוא זה של יו"ר הקודמת של העמותה, הרב אניטה סטיינר באשקלון. אניטה מבקשת שבזמן הכנותינו לחג הפסח, נזכור לעזור לאחרים ולהשתתף במצווה של קמחא דפסחא ע"י תרומה לקרן שעוזרת למשפחות אתיופיות מרובות ילדים באשקלון. מחיר חבילת מזון לפסח למשפחה אחת הוא 300 ₪ או 80$ . אנא שלחו צ'קים ישירות אל הרב אניטה סטיינר, רח' אילת 18, אשקלון, 78443 | לפרטים ולשאלות הרב אניטה סטיינר | anita_st@netvision.net.il 
תגיות:

אודות הרב דובי חיון

רב הקהילה המסורתית מוריה ובית המדרש "מדרשת הכרמל" בחיפה