גם למתנחלים הורסים בתים, ועל זה אתם לא מוחים: שאלות ותשובות ›

מתנחלים: רשויות בהן יש להם ייצוג אסרו על הבנייה של בתיהם והחליטו על הריסתם, כמקובל בדמוקרטיה.

פלסטינים: רשויות תכנון צבאיות של מדינה שהם אינם חלק ממנה, ושאין להם ייצוג בגופיה – אבל למתנחלים דווקא יש שם ייצוג – הן שאסרו על בניית ביתם והחליטו על הריסתו.

• הבית הכרח הישרדותי? האם הוא ביתם היחיד?

מתנחלים: לגבי אלו במאחזים לרוב יש להם בית אחר\אפשרות לבית אחר שלא במאחז. לרוב מדובר באנשים צעירים מאוד, לעתים קטינים ו\או רווקים, שעוברים לבקתות או קרוונים לימים ספורים עד להריסתם. במקרה הנדיר של הריסות במאחז ותיק דואגת להם המדינה לחלופת מגורים. בכל מקרה הם לא נותרים חסרי קורת גג.

פלסטינים: לרוב משפחות שזה להן ביתם היחיד, אחרי ההריסות הם חיים לעתים באוהלים שמספק האו"ם או הצלב האדום עם ילדיהם הקטנים.

פלסטינים: לרוב הבתים או האוהלים המיועדים להריסה נמצאים ביישוב שקדם לשליטה הישראלית בגדה, יישוב בו העבירו חיים שלמים, לעתים כמה דורות ברצף.

–

• בבאיזה סמכות הוקם היישוב בו נמצא הבית שנהרס:

מתנחלים: המאחזים הוקמו אחרי הכיבוש, ואף [במקרה של יישוב בו יש הריסות] בניגוד לעמדת הריבון -צה"ל.

פלסטינים: לרוב היישוב הוקם לפני הכיבוש, כשהיה ריבון אחר שלא התנגד להקמתו. הבנייה היא לרוב התרחבות של יישוב קיים או מעבר של יישובי מערות ואוהלים לבניית אבן.

–

•  אם כן, הבית הוא יותר כלי פוליטי מאשר פתרון מגורים?

מתנחלים: לרוב הוקם הבית \ קרוון שנהרס ביישוב חדש, קטנטן ולא מורשה, למטרת התפשטות מוצהרת וקביעת גבולות מדיניים או כתגמול על טרור.

מתנחלים: ועדות התכנון האזרחיות שלהם מייצרות תוכניות מתאר נדיבות בהיקפן – למעט מקרים בהם המדינה, בהחלטה דמוקרטית, החליטה שהיא רוצה להימנע מליישב עוד מאזרחיה בשטח מסויים.

פלסטינים: הסיכוי לקבל אישור בנייה שואף לאפס. לרוב הכפרים הפלסטינים בשטח C אין תוכניות מתאר. אלו שקיימות הן מצומצמות ובעיקר תוחמות את שטח הכפרים.

פלסטינים: כמעט לעולם לא. לכן אין להם ברירה אלא לבנות בחלקה המסורתית של משפחתם, גם כשהיא מחוץ לתכניות המתאר המצומצמות [כשלרוב הכפרים אין כאמור בכלל תוכנית מתאר, כך שמראש אין אפשרות לקבל אישור].

–

מתנחלים: במידה והמאחז ותיק, ייתכן + ניסור הבתים והזזתם.

מתנחלים: בממוצע במצב סוציו-אקונומי גבוה יחסית, פתוח בפניהם שוק שכירות ומכירה גמיש, או פיצויים או חלופות דיור מסובסד; ובמקרי קצה שירותי רווחה של ישראל. בכל מקרה לא יישארו ללא קורת גג.

פלסטינים: נמצאים בתחתית הסולם החברתי ביחס לישראל. מרקם חייהם תלוי בקרבה למקום מגוריהם המקורי, כפי שמוסבר מטה:

מתנחלים: לא חייבים קרקע ספציפית – נהנים מחופש תנועה, לרוב לא תלויים בחקלאות מסורתית [נתוני אבטלה נמוכים ולרוב בעלי מקצועות חופשיים עם הכנסה מעל לממוצע]. היאחזותם בקרקע מסוימת אינה הכרח קיומי שיכול להסביר את הִדָּחֲקוּתָם לבנייה בניגוד לתקנות והחוקים.

פלסטינים: כמעט ואין להם שוק שכירות ומכירה זמין [הבנייה היא בחלקות משפחתיות, לאורך דורות, כי אין הקצאת מגרשים של "אדמות מדינה" לפלסטינים כך שייפתח שוק פתוח. בשטח C. לכן כל משפחה בונה בחלקה שלה]. סובלים מאבטלה רבה או הכנסה נמוכה – לכן תלויים בחלקת הקרקע לחקלאות; סובלים מהגבלות תנועה, והשתלטויות על קרקע לא מעובדת בפרט כשהם גרים רחוק מאדמותיהם החקלאיות, ולכן זקוקים למגורים בקרבת החלקה שבבעלותם. המגורים סמוך לקרקע החקלאית הם הכרח קיומי. לכן הם חייבים להיאחז בכל הכוח בחלקה שלהם.