תושבת שכונת התקווה צועקת על מהגר אפריקאי במהלך הפגנת אנטי-מהגרי-עבודה שאורגנה בידי הפעילים של הימין הקיצוני בדרום תל-אביב, 31.12.2012 | Photo by: Oren Ziv/ Activestills.org cc: flickr
מהי משמעות הגר בסביבה היהודית הקדומה? ומהי המחלוקת בעניין הגדרת הגר? כיצד מתוך כך, נסיק מסקנות לשאלות הגרים המעסיקות אותנו בהווה? הרב משה יהודאי בדבר תורה לפרשת "משפטים".
מאת: הרב משה יהודאי
אין פרשיות רבות כ"משפטים", בהן הקשר בין האמור בהן לבין נושא זכויות האדם הוא כה ברור. אנו קוראים בה בראשית פרק כ"א על זכויות העבד והאמה העבריים, על הזכות להיות חופשיים מאלימות מעשית ומילולית (שם י"ב – כ"ז), סוגיות שונות בעניין הזכות לבעלות בלתי מופרעת על רכוש (שם כ"ח – ל"ז וכ"ב א י"ד), על זכות נערה על גופה (שם ט"ו – ט"ז),) על הזכות למשפט צדק כ"ג ו-ח(), ועל הזכויות שאנו עוסקים בהן כה הרבה, של היתום, האלמנה ובעיקר הגר (שם כ' כ"ג וכן כ"ג ט) – עניין קרוב מאד ללבי (ראו מאמרי "די להסתה לפרעות ולפוגרומים – יחס התורה אל הגר" המדבר בעד עצמו).
"הגר, למרות שלא נולד לקהילתנו ואין הוא חלק טבעי ממנה והשתייך במקורו לקהילה אחרת, בין אם קהילה קרובה אלינו ואולי אף כזו שהתקיימה כאן לפני קהילתנו הטבעית, ובין אם היא רחוקה והוא ניתק ממנה ובא אלינו לגור עמנו" | בתמונה: המהגרים לאמריקה. בין המהגרים הללו היו קרוב למיליון יהודים שבאו ממזרח אירופה ורוסיה
על משמעות הגרים בחברה היהודית וסביבתה
הגרים, שלא היו שייכים לרוב העברי השליט כמו האלמנות והיתומים, נתפשו כקבוצות החלשות בחברה היהודית וסביבתה, כמו האלמנות והיתומים, בגלל סיבות מובנות. שני פירושים מקובלים באשר למקורה של מילה זו: עפ"י השורש גור, לגור – הגר הוא האדם הגר עמנו, ועפ"י השורש נגר, להינגר – הגר ניגר אלינו, ניתק ונפרד ממקורו, כמו נוזל שניגר ממקורו.
הגר הוא אם כן האדם אשר אינו שייך במקורו אלינו, אל קהילתנו, אך הוא גר עמנו. אעפ"י שבעולם אידאלי קהילתנו אמורה להיות הומוגנית, משפחתית, וכל מי ששייך אליה מקבל כמובן את מלוא זכויותיו וימלא את כל חובותיו – הגר, למרות שלא נולד לקהילתנו ואין הוא חלק טבעי ממנה והשתייך במקורו לקהילה אחרת, בין אם קהילה קרובה אלינו ואולי אף כזו שהתקיימה כאן לפני קהילתנו הטבעית, ובין אם היא רחוקה והוא ניתק ממנה ובא אלינו לגור עמנו – אותו גר, זכאי למלוא ההכרה והזכויות, כפי שנאמר בתורה עשרות פעמים.
"ובין אם קהילתו רחוקה והוא ניתק ממנה ובא אלינו לגור עמנו – אותו גר, זכאי למלוא ההכרה והזכויות, כפי שנאמר בתורה עשרות פעמים." | בתמונה: המהגרים לאמריקה נוחתים באליס איילנד. בין המהגרים הללו היו קרוב למיליון יהודים שבאו ממזרח אירופה ורוסיה
המחלוקת בעולם היהודי לגבי המשמעות של הגר החי בתוכנו
עד כאן הדברים מוסכמים לכולי עלמא, אך מכאן קיימת כידוע מחלוקת. הדעה ההלכתית-אורתודוקסית המקובלת, (הרמב"ם, משנה תורה פרק א' הלכה ט') היא, שמדובר בגר צדק, ולפיכך אין משמעות רלוונטית לכל אותה מסכת מצוות הומניסטית לגבי מי שאינו יהודי הגר בתוכנו. הלכה זו מתבססת על האמור במדרש ההלכה תורת כוהנים, ויקרא פרשת קדושים, המקיש גזרה שווה מהצמדת הלוי לגר, שכשם שהלוי הוא "בן ברית" כך גם כשמדובר בגר, מדובר בבן ברית, ובמקרה זה, מי שהתגייר והפך להיות בן ברית, משמע – גר צדק (קיימת גם הדעה כי מדובר בגר תושב, המקבל עליו את שבע מצוות בני נח, אך הלכתית אין לכך תוקף בימינו).
לדעתי, ואיני בא לחדש, אלא להטעים שוב ושוב, עלינו לדחות היקש זה בכל התוקף. הלא נאמר: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (בבלי ברכות ל"ב ב). לפי הבנתי, ברוב המקומות בהן נזכר הגר בהקשר בו אנו עוסקים, הכוונה היא במפורש לשאינו יהודי, והדוגמה הנצחת היא כמובן "כי גרים הייתם בארץ מצרים" (בפרשתנו, כ"ב כ')
לעומת זאת, אם נקבל את הסיפור התורתי כפשוטו, שהתורה נמסרה למשה בסיני ובה החוקים והמשפטים לעתיד לבוא, הרי שמסתבר שנותן התורה ומקבלה העריכו כביכול שהארץ המובטחת לא תהיה "טהורה" מצאצאי בני ישראל, והיא הזהירה מראש מהאפשרות של יחס מקפח כלפיהם. ואם לעומת זאת נקבל את הדעה המדעית הרווחת, לפיה נערכה התורה בתקופת עזרא ונחמיה, תקופת בניין הבית השני, אחרי כל ההשתלשלות ההיסטורית המקובלת ,לפנינו גילוי מעניין של יחס הומני ללא יהודי החי בקרב הקהילה היהודית שעבר תחת ידו של העורך, אולי עזרא הסופר, שלבד מהיותו רפורמטור גדול של כל ענפי היהדות בתחומים רבים ושונים, היה ידוע ביחסו הנוקשה עד גזעני לנשים לא יהודיות.
כך או כך, נראה שהתורה כפשוטה מדברת בבירור על אדם שאינו שייך לבני ישראל במינוח התורני או שאינו יהודי במונחים של ימינו, ועל כן עלינו להדגיש בכל לשון של הדגשה את ההכרח ההומני להתייחס כהלכה, ולאו דווקא לפי ההלכה המקובלת, אל הלא יהודי הגר בקרבנו, בין אם הוא שייך לקבוצה המתגוררת כאן דורי דורות, הקבוצה של הפלסטינים, אזרחי ישראל, או אלו שמתגוררים בשטחים הכבושים, ובין אם הוא שייך לקבוצת מהגרים, מבקשי מקלט או פליטים ויהיו אמונותיהם הדתיות אשר יהיו.
דומני שעניין זה, בו עלינו לדחות הלכה מפורשת בשם עיקרון גדול וחשוב ממנה, כלול בנאמר "עת לעשות לה', הפרו תורתך" (תהלים קי"ט קכ"ו)
ברוך שעשני כרצונו, רב מתקדם…
שבת שלום
הרב משה יהודאי
