ניצחון קטן: תמצות הדיונים בבג"צ בחמישי (31.1) על עתיד הכפר הפלסטיני סוסיא ›

בעתירה של ארגון הימין הקיצוני "רגבים" להאצת ההריסה של הכפר סוסיא החליט בג"צ – בהתאם לבקשת עו"ד אביטל שרון וקמר מישראקי אסעד מרבנים למען זכויות האדם, המייצגים את הכפר – לתת אורכה של 90 יום להגיש תוכנית מתאר ביחס למתחם הדרומי של סוסיא הפלסטינית. יש לזכור כי המדינה מעולם לא העניקה לכפר תכנון ראוי בעצמה – כמתבקש מחובותיה – וכי מערכת התכנון הקובעת את גורלותיהם של הפלסטינים בשטח סי הינה מערכת תכנון צבאית ללא ייצוג לתושבים (זה כמו שהמשטרה הפלסטינית תתכנן יישובים ישראליים ללא שתושביהם ישתתפו בהליך). בהקשר הזה מתן אפשרות להגשת תוכנית מתאר לכפר מצד גורמים אזרחיים, הנמצאים בדיאלוג עם התושבים, היא מינימום הצדק וההוגנות שניתן להעלות על הדעת.

בעתירה שהגישו רבנים למען זכויות האדם בשם תושבי סוסיא הפלסטינית כנגד התופעה של מניעת הגישה השיטתית של התושבים לאדמותיהם החקלאיות נתן בג"צ למדינה 90 יום לנמק ולפרט מה היא עושה בנידון. בסעיף 1 להחלטה מורה בג"צ למדינה לתת התייחסות מפורטת לכל חלקה וחלקה סביב סוסיא ובמידה ואין החלטה לקבוע לו"ז לסיום הבדיקה

עו"ד קמר מישראקי אסעד: "בסך הכל מדובר בהחלטה חיובית בנסיבות הנוכחיות. יש להבין כי הניסיון לדחוק את תושבי הכפר הפלסטיני סוסיא לעיירה יאטה, הרחק ממקור פרנסתם – אדמותיהם החקלאיות – מבטא מוכנות לרמוס זכויות אדם בשביל מדיניות פוליטית בלתי רשמית לסיפוח בפועל של חלקים משטח סי – סיפוח ללא התושבים הפלסטינים. כל תוכנית פוליטית צריכה להיות כפופה לעקרונות של זכויות אדם ואזרח".

הרב אריק אשרמן: "האמת היא שזה אנחנו, החברה הישראלית, שנשפטים על השימוש בכוח הבלבדי שבידינו לקבוע את גורלם של הפלסטינים; של אלו שאינם מיוצגים בקרב שופטי בג"ץ או בוועדות התכנון הקובעים את גורלם. איך ייתכן שאנו מדינה שפעמיים גירשנו משפחות מבתיהן בכפר הפלסטיני סוסיא, דחקנו אותן עד שגרו במערות בשדות שלהם, הרסנו את המערות ואז הוצאנו צווי הריסה על כל קורת גג חילופית שבנו? על כבשת הרש הוכיח הנביא נתן את דוד המלך, "אתה האיש." כאשר יצא פסק הדין, נדע האם "אנחנו המדינה." דוד המלך הכיר בזה שהוא היה האיש. אם נכיר מי אנחנו היום, אולי נצליח להיות מי שהיינו רוצים להיות מחר".

ההיסטוריה של הכפר הפלסטיני סוסיא בקצרה

בשנות ה-80 הוכרז שטח הכפר המקורי "אתר ארכיאולוגי", תושבי הכפר גורשו ממנו ללא חלופה, והכניסה אליו לפלסטינים נאסרה [אף לא כמבקרים]. בלית ברירה נאלצו התושבים לעבור לאדמותיהם החקלאיות הסמוכות. כל אותם מבנים הנחשבים ללא חוקיים הם תולדה של גירוש כפוי, ואז של הרס המערות בהם חיו רוב תושבי סוסיא עד 2001 (מה שאילץ את חלקם להקים אוהלים). קראו עוד.