הצטרפו לדיון חשוב בבג"צ על עתידה הכפר הפלסטיני סוסיא ›

"ארגון הימין הקיצוני "רגבים", שעתר יחד עם ההתנחלות הסמוכה [גם שמה "סוסיא"], בדרישה להאיץ את הרס מרבית המבנים בכפר הפלסטיני סוסיא" | cc: ויקיפדיה

ביום ה' הקרוב יתקיימו בבג"צ שני דיונים בשתי עתירות שונות הנוגעות לעתיד הכפר הפלסטיני סוסיא. דיון אחד בעתירת רגבים להאיץ את הרס מרבית הכפר. דיון שני בעתירה לפעול נגד מניעת גישה של חקלאי סוסיא הפלסטינים לאדמותיהם המעטות שטרם נלקחו מהם.  

ביום ה' הקרוב, כ' בשבט [ה-31.01.13], יתקיימו בבג"צ שני דיונים חשובים על עתיד הכפר הפלסטיני סוסיא. הכפר שאינו מחובר לתשתיות חשמל, מים וביוב, ונמצא כולו בסכנת הריסה. עתיד הכפר לוט בערפל לאחר שתושביו גורשו ממקום מושבם המקורי בשנות ה-80 כששטח הכפר הוכרז אתר ארכיאולוגי, והכניסה אליו נאסרה לפלסטינים. בלית ברירה, וללא פתרון חלופי, עברו התושבים להתגורר באדמותיהם החקלאיות הסמוכות, שם אין אישורי בנייה. לפי החלטה של נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, יידונו באותו היום שתי עתירות שונות [שלא אוחדו רשמית] הנוגעות לעתיד הכפר סוסיא.

לקריאה:

הדיון הראשון נוגע לעתירה של ארגון הימין הקיצוני "רגבים", שעתר יחד עם ההתנחלות הסמוכה [גם שמה "סוסיא"], בדרישה להאיץ את הרס מרבית המבנים בכפר הפלסטיני סוסיא. הרס שככל הנראה לא יאפשר את המשך קיומו של הכפר. העותרים גם ביקשו וקיבלו צו ביניים האוסר על פיתוח הכפר עד להכרעה בעתירה. את התושבים מייצג ארגון שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם. העתירה הוגשה נגד שר הביטחון ותושבי הכפר הפלסטיני סוסיא.

הדיון השני נוגע לעתירה של תושבי סוסיא הפלסטינית, יחד עם שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, בשל מניעת גישתם של התושבים לכ-3,000 דונם של אדמה חקלאית באזור סוסיא. העתירה היא נגד שר הביטחון, ראשי המינהל האזרחי והמת"ק, מפקד משטרת חברון, האגודה השיתופית של ההתנחלות סוסיא ומועצה מקומית "הר חברון".

הצטרפו לאירוע בפייסבוק ובואו לבית המשפט להציל את סוסיא

לפי החלטת שופט העליון אשר גרוניס, ידונו שתי העתירות שלנו באותו היום יחדיו

לפי החלטת שופט העליון אשר גרוניס, ידונו שתי העתירות שלנו באותו היום יחדיו

פרקטיקות שחייבות להתבטל:

א. שיתוף פעולה לא חוקי בין תושבי ההתנחלות סוסיא והמאחזים הלא חוקיים ובין כוחות הביטחון באיזור

העותרים כותבים כי תופעה זו של מניעת גישה מתבצעת תוך שיתוף פעולה בין תושבים מההתנחלות סוסיא וממאחזיה הבלתי מורשים, המסלקים את העותרים הפלסטינים מאדמותיהם באלימות ובאיומים; כוחות צבא מסלקים את העותרים מאדמותיהם ללא צווים כלל או באמצעות צווי סגירת שטח חד- יומיים; המשטרה האוכפת את הצווים על העותרים ועל מלוויהם ונמנעת מלחקור כראוי תלונות של העותרים על אלימות המופנית כלפיהם והסגות גבול לאדמותיהם ; והמת"ק המסרב לתאם את כניסת העותרים לאזור שנמנעת מהם גישה אליו. התנהלות זו של כוחות הביטחון והמת"ק מהווה הפרה של חובות המפקד הצבאי כלפי תושבים מוגנים על פי המשפט הישראלי ועל פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי ומהווה פגיעה חמורה בזכויות יסוד של העותרים.

ב. מניעת גישה לאדמות חקלאיות פלסטיניות, כסיפוח שטחים לישראל

מניעת הגישה מהווה סיפוח זוחל של אדמות פרטיות בבעלות פלסטינים להתנחלות סוסיא, שכן בחסותה פולשים תושבים מההתנחלות לאדמות העותרים באין מפריע , ומשתלטים עליהן -תוך ביצוע שלל עבירות כגון תקיפות, איומים, הסגות גבול, גרימת נזק לרכוש במזיד וכד '. עד למועד הגשת העתירה פלשו תושבים מההתנחלות סוסיא וממאחזיה לכ-400 דונם המהווים כ-%15 מה"אזור האסור" לפלסטינים הנמצא בתוך אדמותיהם.

לפיכך, עתירה זו בעלת שני ראשים : האחד, לחייב את המשיבים להבטיח את חופש התנועה של העותרים לאדמותיהם ולהגן על זכות העותרים לעיבוד ולרעיית צאן באדמתם , ללא הפרעה וללא חשש. השני, לפנות פלישות והשתלטויות לאדמותיהם של העותרים בדרך של חתימה על צו שימוש מפריע.

עו"ד קמר מישראקי אסעד, מרבנים למען זכויות האדם: "אנו חוששים כי בית המשפט ייצור סימטריה שטחית בין שני המקרים ויידחה את שתי העתירות משום שככביכול המדינה וכוחות הביטחון שלה ממילא פועלים בנידון, בקצב שלהם: הן בהריסות והן מול מניעת הגישה. אלא שבשני המקרים המדינה פועלת כדי לפגוע בפלסטינים על בסיס בלתי חוקתי מהיסוד, ביישום מדיניות הסותרת עקרונות בסיסיים של דמוקרטיה. במקרה הראשון המדינה מונעת מהפלסטינים תכנון ראוי ושוויוני הכולל ייצוג לתושבים. במקרה השני היא מתעלמת מפגיעות כנגד הפלסטינים כשהם מבקשים להיכנס למעט הקרקע שעוד נותרה בידם, ולעתים כוחות הביטחון אף מסייעים למניעת הגישה. ידע בג"צ: המדינה אינה פועלת כדי לתקן את המעוות, אלא היא מקור הפעולה המעוותת שכנגדה יש לבקש את התערבות בג"צ. כמו מערכת אכיפת החוק כך גם מערכת התכנון מפלה את הפלסטינים באופן בוטה".

הרב אריק אשרמן, רבנים למען זכויות האדם: "ארגון 'רגבים' מצהיר שמטרתו היא 'שמירה על אדמות הלאום'. כשמשווים ססמא זו לפעולותיו של הארגון, נחשפת האג'נדה שלו. 'רגבים' עותר להרס בנייה גם על קרקע פלסטינית פרטית, בתירוצים תכנוניים, ומכאן ניתן להבין שגם קרקע פלסטינית פרטית היא מבחינת 'רגבים' בגדר 'אדמות הלאום', שיש להגן עליהן מפני בעלי הקרקע החוקיים הנתפשים כפולשים זרים. זו אג'נדה המבוססת על פרשנות מעוותת למקורות היהודיים, המאדירה אפליה ורמיסת זכויות, והמבזה את גדולי היהדות הרואים באפליית וגזל הגוי עבירה. כך למשל לפי רבי עקיבא, בקביעה שאינה מוגבלת לגולה, אסור לגזול, לעשוק או להונות אפילו עכו"ם גמור שאינו שומר על שבעת מצוות בני נח, וחייבים להחזיר כל דבר שהושג בגזל. (בבא קמא קי"ג:, חולין צ"ד., משנה תורה הלכות גזילה ואבידה א':ב',  הלכות גניבה א':א', שו"ע חושן משפט סימן שמ"ח סעיף ב, סימן שנ"ט סעיף א'). את כל פעולותיו של הארגון הקיצוני 'רגבים' יש לראות לאור מטרת-העל שלו".

לפרטים נוספים: יריב מוהר, דובר רבנים למען זכויות האדם | 050.8280015 | yarivgar@gmail.com


הצטרפו לאירוע בפייסבוק ובואו לבית המשפט להציל את סוסיא

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.