האנדרטה לזכרו של קינג בוושינגטון | Washington DC – MLK at Night, Dr. Martin Luther King Jr. Memorial Washington's newest memorial. This sculpture is about 30 feet tall. For me, the monuments are most beautiful at night – all lit up, far fewer crowds and still perfectly safe. Washington, DC. | By ChellieL. cc: flickr
דברים שנשא הרב אריק אשרמן בטקס השנתי של מכללת דרטמאות' בארה"ב לזכרו של מרטין לות'ר קינג ג'וניור.
מאת: הרב אריק אשרמן
אני מתכבד לשאת את דבריי בטקס השנתי של מכללת דרטמאות' בארה"ב לכבוד מרטין לות'ר קינג. אמנם זהו כבוד גדול עבורי, אבל לא הייתי מסכים לנסוע במידה ולא הייתי מספיק לחזור לישראל בכדי להצביע בקלפי. על אף כל הסיבות שבגללן אנשים בוחרים שלא לבחור, איני יכול שלא לכבד את זכרו של קינג מבלי לכבד את הדם שנשפך עד לרגע שבו השחורים בארה"ב השיגו את זכות הבחירה. אני גם ער למאבקי נשים על זכות ההצבעה ועל המקומות הרבים בעולם בהם האפשרות לבחור נראית כחֲלוֹם בְּאַסְפַּמְיָא.
הסבים והסבתות שלי שהיגרו לארה"ב, כמו העולים בדורות הקודמים שהיגרו למדינת ישראל, באו ממדינות בהן לא הייתה להם/ן זכות הצבעה. בגלל העבר שלהם הפכו אסירי אסירי תודה והעריכו את הזכות והמזל הבלתי יאומנו שנפלה בידם. אבל, ההצבעה עבורם הייתה הרבה יותר מאשר זכות. היא הייתה מצווה מקודשת בדיכוי שממנו הם ניצלו, ויום הבחירות היה יום חג. מאז שעליתי לארץ איני מְמַמֵּשׁ את זכותי לבחור בארה"ב למרות שמדיניות ארה"ב משפיעה עליי. אני לא נושא בתוצאות הבחירות האמריקאיות, כמו האזרחים המתגוררים באמריקה. אבל אימא שלי מתווכחת איתי כי גם היא רואה את ההצבעה לא כזכות, אלא כחובה אזרחית. היא לא הצליחה לשכנע אותי בנוגע לארה"ב, אבל במדינה בה גורלי קשור לגורלה, כן אכבד את דעתה.
ידוע לי שרבים מחבריי בוחרים לא לבחור, או לשים פתק לבן. יש שמאמינים שהפתק שלהם לא משנה כי כל המערכת רקובה, ואין הבדל אמיתי בין המפלגות. אחרים לא מאמינים שהקול שלהם יכולה לשנות משהו. ואולי יש גם אלה שמאמינים שחייבים להגיע לשפל כדי לייצר משבר או שחייבים "לחשוף את הפנים האמיתיות של ישראל".
בחירות 2013 - אמנות הרוח By zeevveez cc: flickr
קריאת הסקרים שלי אומרת שהרבה תלוי באחוזי ההצבעה. אני לא נכנע לציניות האומרת שאין הבדל בין המפלגות. ובתור מישהו שרואה יום יום את המחיר האנושי של הפרות זכויות האדם הן של ישראלים יהודים, הן של ישראלים ערבים, הן של פלסטינים והן של פליטים, איני יכול להתנער מאחריותי לעשות את כל שבכוחי כדי לשפר את המצב הנוכחי. איני יכול לתת את ידי להרעת מצבם של הַקָּרְבָּנוֹת בשם איזושהי תועלת תאורטית עתידית שתבוא על חשבון סבלם כאן ועכשיו.
אני מבקש מכל אחד/ת לכבד את הדורות שנאבקו על הזכות להצביע ולמלא את החובה כלפי אלו הסובלים/ות מהפרות זכויות האדם.
כמובן, אין לי כוונה לומר עבור מי להצביע. אבל, אני כן מבקש מכל אחד להצביע בדרך שלדעתו עשויה, בצורה הטובה ביותר, לגרום לחברה שלנו לכבד את צלם אלוקים בכל אדם באשר הוא/היא אדם. להלן רשימת עקרונות שארגוני החברה האזרחית הרשומים חיברו. רבנים למען זכויות אדם לא חתומים על המסמך, אבל לדעתי כל הסעיפים מתאימים לעמדות שלנו, פרט לסעיף על דת ומדינה.
באיחולי חג הבחירות,
אריק
עקרונות ארגוני חברה אזרחית
בשנים האחרונות מתחוללת מתקפה מדאיגה וחסרת תקדים על ערכים דמוקרטיים בסיסיים. אנו, ארגוני חברה האזרחית החתומים מטה, מציעים שורה של עקרונות הנדרשים לשם קיומה של חברה הוגנת, שוויונית ושומרת כויות אדם. הסדקים הקיימים בחברה בישראל עמוקים מתמיד, וכך גם הקושי ההולך וגובר לנהל את אי-הסכמות באופן מכבד ומכיל. אנו מסתכלים סביבנו ונוכחים כי הפכנו לחברה חסרת סולידריות, אשר הפערים הכלכליים בה הולכים וגדלים. אנו חוששים שמציאות קשה זו מובילה את הציבור שוחר הצדק והשוויון בישראל לייאוש ביחס לאפשרות להציב ערכים הומניסטיים בסיסיים בראש סדר היום הציבורי, ומתוך כך להשפיע על דרכה ועל עתידה של המדינה. בימים אלה, ערב הבחירות לכנסת, ניכר אובדן הדרך ביתר שאת, עת נדמה כי שיח ערכי זה נעלם כמעט לחלוטין מהמרחב הציבורי והפוליטי. ואולם דווקא בעת הזו עלינו לשוב ולדון בערכי היסוד של החברה שבה אנו רוצים לחיות. אנו מאמינות ומאמינים כי העקרונות המוצעים מטה יכולים להוות בסיס לדיון עמוק, שראוי שהציבור כולו יעסוק בו, לא רק בתקופת בחירות, אלא כדיאלוג מתמשך ומתוך מחויבות לעתיד טוב יותר.
עקרונות לחברה הוגנת, שוויונית ושומרת זכויות אדם
- הזכות לשוויון – לכל אדם הזכות לשוויון, המתבטאת בזכות לקבל יחס שווה מהדין ומרשויות השלטון ובזכות שלא להיות מופלה בשל שיוך קבוצתי כגון מין, מוצא אתני או לאומי, דת, אמונה, נטייה מינית, גיל, מצב משפחתי או מצב כלכלי.
- על המדינה להבטיח שוויון והוגנות באזרחות ובזכות לחיי משפחה – ואולם, האזרחים והתושבים הפלסטינים בישראל מודרים ממוקדי קבלת ההחלטות ומופלים בחלוקת המשאבים ובזכויותיהם בכל תחומי החיים, כחלק מתפיסה ערכית וממדיניות רשמית שאינה רואה בהם אזרחים שווי זכויות במדינה. קבוצות נוספות בחברה, כמו יוצאי אתיופיה, חרדים, נשים, מזרחים ומבקשי מקלט סובלים אף הם מגילויי גזענות והדרה המתגברים ומלובים על ידי חלק מהמנהיגות, תחת שזו תפעל נחרצות למיגורם.
- חופש הביטוי – חופש הביטוי חיוני הן למימושו העצמי של כל אדם והן לקיומו של ההליך הדמוקרטי. על אף זאת, הרשויות נוהגות בחוסר סובלנות ופוגעות באופן תדיר בזכות למחות ולהפגין. חופש הביטוי צריך להתממש דווקא במקום שבו חלוקות הדעות, ויש לפעול לקיומו של שיח פתוח ורב גוני, שיאפשר לפרטים ולקבוצות להציג את מגוון דעותיהם ואת עמדותיהם השונות.
- מאבק בגזענות – המרחב הציבורי בישראל רווי בחומרים ובפרקטיקות בעלי אופי גזעני, בעוד הביקורת הציבורית על גילויי הגזענות פוחתת, ודומה שקיימת השלמה עם מסרים שראוי שיהיו מוקצים מחמת מיאוס. יש לפעול בנחרצות למיגור תופעת הגזענות בישראל תוך שימוש בתקשורת, בחינוך ובחקיקה לקידום ערכי הדמוקרטיה והשוויון.
- זכויות נשים נשים בישראל, במיוחד מאוכלוסיות מודרות, סובלות מאפליה מתמדת בכל תחומי החיים – מתעסוקה פוגענית,מיחס אלים ומהדרה ממוקדי קבלת החלטות. יש לקדם לאלתר מדיניות מערכתית של שוויון כלפי נשים ולקדם תוכניות רחבות היקף בשיתוף מלא עם ארגוני נשים, לרבות בפריפריה.
- מדיניות הגירה – יש לאמץ מדיניות הגירה ומעמד הוגנת ושקופה לבני משפחה של אזרחים ותושבים, למהגרי עבודה, למבקשי מקלט, לקורבנות סחר בבני אדם.
האם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות?
