"אנחנו צריכים להחליט מה להצביע גם לפי המחירים הכלכליים שנשלם בעקבות ההצבעה שלנו." cc: google images / pixabay
את הגירעון שנחשף בפנינו אתמול, 39 מליארד שקל (סכום שקשה לתפוס), נשלם כולנו. תחשבו על זה שהתורים בקופ"ח יכולים להיות ארוכים יותר, והילדים ילמדו פחות שעות בכיתה. הרב עידית לב מתארחת באתר "סלונה".
מאת: הרב עידית לב
תקציב המדינה, בחירות, נשמע כל כך רחוק. כך אומרות חלק מהנשים בקבוצת הפעולה שלנו בחדרה. בקבוצה נשים החיות בעוני, הנאבקות לחיות בכבוד. אחת מהן אמרה במפגש היום: “עשרים שנה והכל נעשה רק יותר גרוע. אין סיבה להצביע". נשים אחרות בקבוצה כועסות עליה ועונות: “איך ביטלנו את תוכנית ויסקונסין? הלכנו לכנסת, דיברנו עם ח"כ, אנחנו צריכים להצביע למי שעזר לנו.”
לקריאה נוספת: סקר חדש של פורום התקציב החברתי חושף היכן מעדיפים הישראלים לקצץ – הודעה לעיתונות
פורום בוחרים תקציב חברתי לקח על עצמו לנסות לצמצם את הפער הזה – בין תקציב המדינה לאזרחי המדינה. המסר הכללי שעובר ממשרד האוצר הוא שתקציב המדינה הוא נושא לכלכלנים. אבל האמת היא שתקציב המדינה דומה לתקציב המשפחתי שלנו. יש הכנסות, יש הוצאות, ואם יש פער נוצר מינוס – או בלשון האוצר גירעון. את המינוס אפשר לכסות על ידי הגדלת ההכנסות, במקרה של המדינה הכוונה להעלאת מיסים, מעשירון עליון, תחתון או מאלה שבאמצע, או צמצום – קיצוץ בתקציב המדינה – וכתוצאה מכך בשירותים שהמדינה נותנת לאזרחיה.
כולנו עומדים לשלם את החסר
את הגירעון שנחשף בפנינו אתמול, 39 מליארד שקל (סכום שקשה לתפוס) לראשונה, נשלם כולנו. או שהממשלה הבאה אחרי הבחירות תבחר לקצץ בשירותים, ותחשבו על זה שהתורים בקופ"ח יכולים להיות ארוכים יותר, כי יהיו פחות רופאים מומחים, ולאבחון קשב וריכוז לילד בקופת החולים יצטרכו לחכות שנה ולא חצי שנה כמו היום. ובבי"ס ילמדו פחות שעות ועם יותר ילדים בכיתה. את הכבישים שלנו יתקנו רק כאשר הם יגיעו למצב בלתי אפשרי, ולא יפתחו את חברת חשמל – כך שבחורף הבא לא יהיה מנוס מהפסקות חשמל יזומות – כי לא ייצרו מספיק חשמל לכל הצרכים. קיצוץ שכזה גם יגדיל את הפער בין אלו שיש להם יכולות לרכוש שירותים פרטיים לאלו שאין להם. מי שיכול לשלם לרופא פרטי לא יחכה שנה בתור, מי שיכול לשלם שיעורים פרטיים יצליח (ומצליח) יותר בבי"ס. אם הממשלה תחליט להעלות לנו מיסים, המשמעות היא שהנטו של כל אחד ואחד מאיתנו יקטן, וכתוצאה מכך נתקשה יותר לעמוד בתקציב המשפחתי שהגדרנו לעצמנו. חלקנו יוותרו על חופשה, ויהיו משפחות שיוותרו על דברים בסיסים יותר כמו אוכל, ביקור אצל רופא או חימום הבית.
את צמצום הפער בין האזרח\ית לתקציב בחרנו לעשות במגוון דרכים: פרסומים שונים בפייסבוק שמכילים מידע על תקציב המדינה, פעילות אקטיבית אל מול מפלגות במטרה לקבל תשובות לשאלות שמטרידות את כולנו, כנסים למועמדות ומועמדים ואפילו סקר שהצביע סדרי העדיפויות של הציבור בכל הנוגע להשקעות ולקיצוצים. מה התוכניות של אילו שמבקשים את הפתק שלנו? מה הן הולכות לעשות עם גירעון של 39 מיליארד דולר?! את התשובות אנחנו מקליטים ושומרים…
בכנס שערכנו בחיפה אמר עמרם מצנע שיהיה צורך לעשות קיצוץ בתקציב המדינה, אבל את הקיצוץ הזה צריך לעשות על פי סדר עדיפות ולא באופן רוחבי. סדר העדיפות שהוא הציג לקיצוץ היה: תקציב הביטחון, הקפאת כל התקציבים לשטחים, הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה ולהגדיל את המיסוי הישיר על בעלי הון ושכר גבוה. בנוסף הוא אמר שהוא בעד הלאמת מוסדות שהופרטו. באופן מפתיע, גם נפתלי בנט מדבר על קיצוץ בביטחון, אבל לא מוכן להעלות מיסי חברות. העבודה מדברים על הרחבת השקעות ציבוריות, בסיוע מיסוי ישיר לעשירון העליון.
פנינו גם לציבור, דרך סקר, ובדקנו מה רוצה הציבור הישראלי בתחום הקיצוצים. גילינו שהציבור הישראלי מגונן על תקציב הרווחה מקיצוצים, והכי מוכן לקיצוצים בתקציב הבנייה בהתנחלויות, כן, גם בימין המדיני שלא רוצה לפנות התנחלויות. האם הפוליטיקאים יקשיבו?
אנחנו כציבור, צריכים לפנות היום לפוליטיקאים שלנו ולדרוש מהם תשובות ברורות – מה הם יעשו כדי להתמודד עם הגירעון? מה המחיר שנצטרך לשלם על ההתנהלות של הממשלה היוצאת?
אנחנו צריכים להחליט מה להצביע גם לפי המחירים הכלכליים שנשלם בעקבות ההצבעה שלנו.
את השיח הזה אנחנו מנסים לקדם ולהעמיק.
ביום שאחרי הבחירות, אנחנו נהיה פה להזכיר לפוליטיקאים את ההבטחות שהם מפזרים היום.
הרב עדית לב, רבנים למען זכויות אדם | פורום בוחרים תקציב חברתי | המאמר התפרסם לראשונה בסלונה ולאחריו גם באתר המחאה הראשי
