הרב יחיאל גריינימן חוזר מהנטיעות במורייר, בסינג'יל עם תובנות חדשות לגבי התרומה של המעשה לחברה הישראלית. בנוסף, הבאנו מכתב נפלא שקיבלנו מגילה אבני, שהצטרפה אלינו לנטיעות.
מאת: הרב יחיאל גריינימן.
ביום חמישי אחרון יצאנו קבוצה קטנה מטעם רבנים למען זכויות אדם לנטיעות. מבחינתי זאת הייתה חוויה מתקנת כי ביום חמישי בשבוע שעבר בכפר קוסרא נתקלנו באלימות מתנחלים, פלסטיניים צעירים וצבא. לצערי אנו מכירים את זריקות האבנים, ירי גז מדמיע, שיתוף פעולה בין צבא ומתנחלים. אך המטרה שלנו הייתה להתערב במחזה הידוע מראש ולהרגיע באמצעות שתילת כ-200 עצים.
קיראו עוד: על התנכלויות לחקלאי ג'ולוד
הפעם זה היה אחרת. היום עבר בשקט ובמזג אויר נפלא. המארחים קבלנו אותנו באופן חם ולבבי וההרגשה הייתה שהיה ביום הזה תרומה חשובה לדו-קיום. שתלנו עצים בשני כפרים – מורייר ובסינג'יל – מספר קטן בכל מקום באופן סימבולי – כ-20 בכל כפר, אך השארנו עם החקלאיים מספר יותר גדול לשתילה בהמשך. אנו סומכים שהם ידאגו לגורל של השתילים. הצורך בנטיעות חשוב ביותר, דווקא בשל אי לקיחת האחריות מצד נציגי הצבא הישראלי על החקלאות הפלסטינית. לפי בג"ץ מורייר הצבא חייב להגן על הכניסה והיציאה לתוך האדמות החקלאיות, אך דאגה זאת רק נשמרת באופן חלקי. כשהמתיישבים היהודים ממשיכים בכל עת לגזול את אדמות שכניהם.
נמשיך בנטיעות
כחלק מהנטיעות העברנו גם מספר שתילים לכפר שלישי שבו נעקרו מספר עצים בתקופה האחרונה. עד כה שתלנו בחלקנו כ-850 שתילים ב-5 כפרים, מתוכם רק כ-60 נעקרו למיטב ידיעתי. אנו נמשיך בנטיעות לפי הצרכים, התקציב ומזג האוויר וכמובן נצא לנטיעות במיוחד לקראת ט"ו בשבט. כיוון שהתאריך נופל ביום שבת, נעשה זאת ביום שישי ה-25 בינואר. נא לרשום את התאריך – אתם/ן מוזמנים להצטרף אלינו. צרו קשר עמנו במשרד : info@rhr.israel.net והירשמו להסעות.
בברכת שלום, אהבה, אחווה ורעות,
הרב יחיאל
נטיעות במורייר
להצטרף לנטיעות של רבנים למען זכויות אדם | גילה אבני
לפני שנה בדיוק, בט"ו בשבט, הצטרפתי לפעילות נטיעות ראשונה בחיי בשטחים הכבושים. בחרתי להצטרף ל "רבנים למען זכויות אדם" אחרי ששמעתי רבות על פעילותם המבורכת. באותו יום הגענו לכפר שנמצא במרחק לא רב (לצערי ) מאחת ההתנחלויות העוינות. לילה קודם כתבו מתנחלים על אחת המכוניות בכפר ועל קירות הבתים, דברי נאצה פוגעניים כלפי המוסלמים.
מיד עם הגיענו לכפר, הגיעה קבוצת חיילים שהתקדמו לעברנו מן ההתנחלות. בטרם הספקנו לשתול יותר מ – 2 עצים, נדרשנו לפנות מיד את השטח שהוא כמובן אדמה חקלאית השייכת לתושבי הכפר בטיעון הנצחי שזהו שטח צבאי סגור. כדי לוודא שאכן נצא מידית מן הכפר, לקחו החיילים איתם את הרב אריק אשרמן והובטח לנו שברגע שנסוב לאחור עם הרכב ישוחרר אריק לאלתר. חוויה קשה זו נותרה בזיכרוני ודרבנה אותי להצטרף השנה שוב למבצע שתילת עצים שאכן הפכה לחוויה מתקנת ומשמחת עבורי ועבור כל חברי למבצע. תחת שמש חורף טובה, נטענו חלק מן העצים שהובאו וזכינו לקבלת פנים חמה, שפע של דברי תודה ואף לארוחת מלכים שכללה שלל סלטים ופיתות שנעשו ע"י אם המשפחה.
קשה להעביר במילים את תחושת הסיפוק וההנאה מן הנטיעות של שתילי זית צעירים וללא כל הפרעה הפעם. מי יתן ושתילים אלו יזכו לאריכות ימים ויביאו עימם תיקון גדול לעוולות! בתודה על כל פועלכם המבורך!
גילה אבני
אימרו לנו מה אתם/ן חושבים על הנטיעות בשטחים הכבושים?
