לחג חנוכה יש מאפיינים רבים. בוא ננסה ללמוד ממנו על הגדרת הגבורה בהקשר חברתי. מה לחנוכה ולפוליטיקה הישראלית? הרב קובי וייס בדברי תורה קצרים.
חג החנוכה נחגג כחג הגבורה. כאן יש לזכור את דברי בן זומא בפרקי אבות:
בן זומא אומר: … איזהו גיבור? הכובש את יצרו. שנאמר “טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר” (משלי טז, לב’) …”
ואבות דרבי נתן מרחיבים:
בן זומא אומר: … איזהו גיבור שבגיבורים? זהו הכובש את יצרו…ויש אומרים: [גיבור הוא] מי שעושה שונאו אוהבו.
אנו, ברבנים למען זכויות אדם, רואים ביכולת לכבוש היצר ולמצוא דרך לעזור גם למי שמוגדרים בטעות אויבנו כמו החקלאי המוסק את זיתיו – גבורה, גבורת הנפש והתעלות המוסר. זוהי הדרך היחידה להפוך את האויב לאוהב. וכך אנו למדים ממדרש תהילים על מזמור נ"ב:
… וכי מה גבורה היא?
אדם רואה את חבירו על פי הבור ודחפו בבור, או רואה את חבירו על ראש הגג ודחפו – זו גבורה היא?!
אלא אימתי נקרא גיבור? בשעה שחבירו בא ליפול לבור ואחזו בידו שלא יפול, וכן מי שרואה חבירו נופל לבור מעלהו מן הבור.
הפעילות שלנו במרכזי הזכויות בחדרה ובית שאן מסמלת את הגבורה האמיתית בישראל הלאומנית של היום. קל לדבר גבוהה גבוהה מול שכנינו ולפגוע בתדמיתה של ישראל ובקשרי החוץ שלה. אך הרבה יותר קשה להסתכל לאוכלוסיות המוחלשות בעיניים ולבוא לעזור להם, מול פקיד עמידר או ביטוח לאומי המתעמרים בהם.
ולסיכום בוא נקרא על גבורת המכבים מפי ישעיהו ליבוביץ:
"ניתן לקבוע כעובדה שהגבורה הצבאית היא הזולה בין הגילויים האלה – שהרי היא, ורק היא מבין כל גילויי הגבורה, מצויה בהמוני בני אדם, בכל העמים והתרבויות ובכל התקופות בהיסטוריה, בלא כל קשר לרמתם של בני – אדם אלה מבחינה רוחנית, מוסרית או חברתית – מה שאין כן בגבורה של כיבושי-יצרים, שהיא נדירה בכל מקום ובכל זמן. אף על החשמונאים לא נאמר ב"על הניסים" אלא שלחמו את מלחמת ה' והצילו את התורה; ואילו גבורתם במלחמה אינה מוזכרת כלל – היא מתקבלת כדבר המובן מאליו. אם יש מלחמה חייב החייל להיות חייל טוב, כשם שחקלאי חייב להיות חקלאי טוב"
"מאורעות רבים נתפשים תחילה בצורה אחת ולאחר שנה מתברר שהיו ההפך הגמור" | LiLi Escher ambigram By Imajilon cc: flickr
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
בכמה מקורות שונים המתארים את חג החנוכה מוזכר המשפט "לשנה אחרת עשו ימים אלו לימים טובים". בין אם חג החנוכה הוא כנגד ימי חנוכת המשכן או לזכר פח השמן, חכמים לא מהרו לקבוע את החג, אלא רק בפרספקטיבה של שנה. "בשנה אחרת קבעו" או "לשנה אחרת עשו". כך, שמאורעות רבים נתפשים תחילה בצורה אחת ולאחר שנה מתברר שהיו ההפך הגמור. ולכן לא צריך להתפעל מכל "הצלחה" או "ניצחון" שהמנהיגים מציגים בפנינו. שהרי ההיסטוריה המאוחרת בישראל מוכיחה לנו ש"לשנה אחרת" הדברים נראים ההפך הגמור. לצערנו אז כבר איש לא זוכר ומי שמנסה למחות קולו כקול במדבר…
