בתמונה: הרב קובי וייס, לצידו שקמה יעקב . צלמה: שני כהן. (הריטוש בתמונה בכוונה תחילה, בכדי לשמור על פרטיות התלמידים)
השבוע שוב התארחו בבית שאן שכבת כיתה י"ב של בית ספר עמק יזרעאל מערב – יפעת (במסגרת לימודי חברה בישראל). התלמידים קיבלו הסבר מלא לגבי פעילותינו. הראינו להם מהי המציאות האמיתית שמאחורי החוקים. הסברנו כיצד מתוך עבודה מלמטה, עם קהילה, אנו למדים על הצרכים האמיתיים של האזרחים והאזרחיות ואנו מחפשים דרכים למלא אותם.
מאת: הרב קובי וייס
הסטודנטיות החדשות שלנו שקמה יעקב ושני כהן עברו את טבילת האש בהצלחה וכבר יצרו קשרים ראשוניים עם דיירים חדשים. במפגש איחלנו לשני מזל טוב לרגל נשואיה! "שני – אין ספק כי עבודת הקודש שהחלת בה רק תתרום ליסוד בית נאמן בישראל."
קיראו: להיערך לקראת השנה החדשה: מדור 'נעשה ונשמע' בדיור הציבורי בבית שאן
ההרצאה שלנו נשאה אופי אינפורמטיבי וניסתה להעביר לתלמידים את התחושה של עיר, שכמעט כל הבניינים בה נבנו במטרה לשמש לדיור ציבור. ניסחנו את ההרגשה במשפט: "כמו לגור בפנימיה ענקית של הממשלה". אך מי הוא אותו אב הבית, שעל פיו ישק דבר? ואיך גדילה והתבגרות בצורה כזו מנביטים דור של תושבים שיחסם אל המדינה, אל התנהלותם הכלכלית ואל דירים אחרים – כה מורכב.
לאחר שמשה סילמן ז"ל שרף את עצמו בהפגנה לציון שנה למחאה החברתית, נערכה הפגנה מול משרדי עמידר – זאת כחלק מהממסדים שציין סילמן במכתבו. צילום: אקטיבסטילס
מערכת החוק נגד החד-הוריות: מקרה מבחן בבית שאן
הצגנו בפני התלמידים את הדוגמא הבאה: אשה שנדחתה ולא קיבלה דירה, מכיוון שיש לה עבודה התרעמה על כך ששכנתה שאינה עובדת קיבלה דירה: " עדיף להפסיק לעבוד ולקבל דירה! למה להיות פראייר?" הדוגמא המחישה את המורכבות הכלכלית מצד אחד ואת ההגיון הפנימי בקולו של המוחלש מצד שני. שתי עובדות הסבירו לתלמידים חלק קטן מהמורכבות החברתית בעיר: א. המצב בכי הרע של התעסוקה בעיר ; ב. המספר המועט של עבודות המוצעות לנשים בעיר.
חתמנו בדוגמא נוספת כחלק מהמאבק לדיור ציבורי בבית שאן: א. אם חד הורית העובדת למחייתה ואף מוסיפה שעות נוספות, מגיעה למשכורת מכובדת של 6,100 שקלים. יש מחיר כבד להיעדרות של האם מהבית בשל השעות שהיא מבלה בעבודתה. ילדיה גדלים כמעט לבד. חשוב לציין כי שני הילדים סובלים מהפרעות התנהגות קשות שאובחנו בידי מומחים. אולם ההרגשה של עצמאות וחיים בכבוד חשובים לא.
בשל העבודה הקשה שלה והשעות הנוספות היא עוברת את סף ההשתכרות של 6,000 ש"ח ולכן נמנעת ממנה הנחה בעמידר. כך יוצא שהיא נאלצת לשלם 1,000 ש"ח לשכר הדירה ודירתה קטנה עד מאוד (60 מ"ר) בבלוק משנות החמישים שלא עבר שיפוצים. ההנחה של עמידר למשתכרות פחות מ-6,000 ש"ח עומדת על 500 ש"ח. א. למדה מחברת עמידר שעדיף לה לעבוד פחות, בכדי לקבל את ההנחה. אם היא מצטיינת, עובדת קשה, ולוקחת שעות נוספות, אז עמידר לא מתחשבת בה. הסאבטקסט של עמידר במקרה הזה: "הפסיקי לעבוד שעות נוספות ותרוויחי יותר". אבל בעבודה של א. מצפים ממנה לעמוד בעומס של עבודה ולשעות נוספות. כך שהיא לא יכולה להישאר בעבודה במתח נמוך יותר של עבודה. זאת למרות שהמעביד מבין את המצב, אבל אסור לו לגרוע משכרה. ולכן יוצא שהחוק הישראלי בתחום הדיור הציבורי פוגע ביכולת ההשתכרות של אימהות חד הוריות. וזה שכרינו שאנו למדים על המציאות האמיתית מאחורי החוקים. מתוך העבודה עם הקהילה אפשר לברר את הצרכים האמיתיים ולחפש דרכים למלא אותם.
