הברית בין לבן הארמי ויעקב. cc: ויקיפדיה
אני מקווה שבזמן קריאת שורות אלו יחזור השקט. בינתיים, בזמן הכתיבה, אנחנו נמצאים שוב במלחמה. זהו הזמן לחשוב על יחס התורה לאויבים ולעימותים דרך סיפורו של יעקב בפרשת השבוע. הרב גדעון סילבסטר בדבר תורה לפרשת "ויצא".
מאת: הרב סילבסטר
בליל הסדר אנחנו מפסיקים את סיפור יציאת מצרים כדי לספר את הסיפור על הנבל שהיה גרוע מפרעה. "צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש לעקור את הכול, שנאמר:
"ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט והי שם לגוי גדול עצום ורב. " (הגדה של פסח)
הרעיון הזה מבוסס על פסוק בפרשת השבוע. יעקב מרומה פעם אחר פעם ע"י דודו לבן. עכשיו הוא ומשפחתו אורזים את חפציהם ועוזבים. לבן רודף אחריהם ומאשים את יעקב בגנבת האלילים שלו ובעזיבה מבלי לתת לו להיפרד כראוי מבנותיו. לבן ממשיך ואומר:
"יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע; וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם-יַעֲקֹב–מִטּוֹב עַד-רָע." (בראשית ל"א, כ"ט)
בעקבות ההגירה החוצה של יעקב
יעקב, פליט בודד ועני בורח לבית לבן – מקום בו מסדרים אותו ומתנכלים לו. אך בסופו של דבר יעקב בורח עם משפחתו הרחבה ורכוש גדול.
מהרי בי רב טוען שיש כאן קשר אחר. הוא מאשים את לבן בירידה לעבדות ובסבל של בני ישראל במצרים. אם לבן לא היה מחליף תחת החופה את רחל בלאה, הרי יוסף היה הבן הבכור, והאחרים היו מכבדים את מעמדו. וכך שלווה ואושר היו שוררים בבית יעקב. במקרה שכל זה היה קורה, יוסף לא היה נמכר לפוטיפר והעם היהודי לא היה משועבד במצרים. וכך אנו למדים שלפעמים, החטא הקטן ביותר יכול להביא לתוצאות ענקיות ואף להוביל לסבל איום.
אחרים מתמקדים פחות במעשי לבן ויותר חוקרים את מניעיו. אין לנו מושג מדוע לבן שנא כל כך את יעקב. זה מה שהפך אותו לאויב נבזי כל כך. אנחנו יכולים להבין מדוע עשו היה ממורמר מכך שיעקב גזל את ברכתו והעוינות שנגרמה כתוצאה מכך. בנוסף, אנחנו יכולים להבין שהמצרים רצו מאוד שיהיו להם עבדים, אך ללבן לא הייתה כל סיבה לשנוא את יעקב, לרמות אותו כל הזמן ולנסות לקחת ממנו את חייו. כאשר אנחנו עומדים מול אויבים עקשנים, השלום נראה רחוק מאוד (רשב"ץ).
"כשיעקב עזב את ביתו ומשפחתו, הוא חלם חלום יפה ורוחני של מלאכים העולים ויורדים בסולם שראשו בשמים." || "סולם יעקב", ציור מאת ויליאם בלייק
בריחה מובילה לחלום
לבסוף, אנחנו נזכרים בהסבר של הרב שלמה ריסקין שכשיעקב עזב את ביתו ומשפחתו, הוא חלם חלום יפה ורוחני של מלאכים העולים ויורדים בסולם שראשו בשמים. אך אחרי שנים שיעקב חי עם לבן רודף הבצע והחומרני, האידאליזם שלו דעך, ובזמן שהמלאך ציווה על יעקב לחזור הביתה, הוא חולם כבשים נקודים ורווחים.
בסופו של דבר יעקב מגן על עצמו מפני עשו ומפני לבן. הוא כורת בריתות עם כל אחד מהם והם לומדים לחיות אחד ליד השני וכל אחד הולך בדרכו.
הרב שלמה ריסקין מציין, שחשוב מכל שיעקב גם מחלים מתחושת השליחות. בשעה שהגנה על אזרחי ישראל זה נושא שאיננו נתון למו"מ, הרי אנחנו חייבים תמיד לעמוד על המשמר ולהגן על החזון היהודי המדהים של שלום עולמי שבו:
"וחיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב', ד')
הרב גדעון סילבסטר הוא הרב של איחוד הבריטי של בתי הכנסת בישראל ומנחה תוכנית חינוכית של ידידי רנה קסן ביהדות וזכויות אדם. הוא כותב טור קבוע באתר בשפה האנגלית של עיתון הארץ.
