"רבנים למען זכויות האדם" קוראים לכם/ן לשלוח מאמרים בקשר שבין קבוצות שאינן מיוצגות, לבין פוליטיקה רעה. נשמח לקבל מאמרים בהיקף של 300-2000 מילה.
את המאמרים ניתן לשלוח ל- dover@rhr.israel.net – המאמרים יפורסמו באתר "רבנים למען זכויות האדם" (rhr.org.il) | נא לצרף שם ושורה קצרה על הביוגרפיה.
רקע
"אין מיסוי ללא ייצוג" – הייתה הססמא של המושבות האמריקאיות במאה ה-18. זאת כנגד הממלכה הבריטית שדרשה תשלום מס אך לא העניקה ייצוג במוסדות השלטון ובתהליכי קבלת החלטות. מאז השתרש העיקרון כי אוכלוסייה המושפעת מהחלטות מסויימות צריכה גם להיות מיוצגת בפוליטיקה. לדעתנו, ישראל היא דוגמא מצויינת לקשר שבין הנחתת החלטות, לבין חוסר ייצוג.
המתנחלים הם אזרחי מדינת ישראל השולטת בשטחים. למתנחלים יש ייצוג בכל מוסדות הדמוקרטיה, מהכנסת ועד וועדות תיכנון אזרחיות.
מקורות ביהדות על חובות השלטון כלפי הבלתי-מיוצגים: רבנים רבים עסקו בשאלת הייצוג. בין השאר: אברהם אבן-עזרא (הראב"ע) והרב שמשון רפאל הירש (הרש"ר הירש) מזהירים על העוול שיווצר כשקבוצה בעלת כוח פוליטי תשלוט בחלשים בחברה ללא שקולם יישמע – ובפרט גֵרים.
הפלסטינים הם נתינים של משטר צבאי לא דמוקרטי. המינהל האזרחי שהוא זרוע של הצבא הוא האחראי על תהליך התכנון עבור הפלסטינים בלבד. אין צורך להרחיב כי לפלסטינים אין שום ייצוג במוסדות השלטון הישראלים ואין שום תוכנית בעתיד שקוראת לשנות זאת. לעיתים רחוקות המינהל האזרחי מאשר לפלסטינים בנייה, הרחבה, או והטמעת תוכניות מתאר לכפריהם. לעיתים קרובות מדי הפלסטינים הם כלי משחק בידי המנהל האזרחי והממשלה הישראלית. התוצאות של חוסר הייצוג הפלסטיני מתבטאות בכך שהשטח המתוכנן עבור בנייה לפלסטינים קטן פי 11 מהשטח המתוכנן עבור בנייה למתנחלים (במרחב של שטח סי).
- מצגת בפורמט קצר: נתוני התכנון בשטח סי – קצר
