עקדת יצחק מאת קאראווג'ו, משנת 1603 || cc: ויקיפדיה
הרב ישי רון בשיר אפילוג – לאחר עקדה (ספיחי פרשת "וירא")
מאת: הרב ישי רון
שיכורה מְעצמה
בַּמוקד, עַל במַה.
אור זרקורים הנוֹהֶה
אחר נִיע גופה, כמו
זבוב הנמשך אל הזוהר.
עיני כל הקהל נשואות…
…ויורד המסך.
אט גוועות התשואות.
דממה פוערת תהום,
היא נשאבת לַריק.
כך חש בודאי אסטרונאוט בשובו
מן ההֶעַדר אל הכּוֹבד.
וצריך להמשיך
אך לאן? ומניין כוחות?
בצעדים לֶאִים יורדים
אב ובנו, יחדיו, יחידים
מן ההר, בלי עצי-העולה ובלי מאכֶלת.
דוממים, כל אחד נאסף אל
עצמו.
אין מילים שניתן להחליף,
רק שתיקה.
את פסגת הרגע ההוא
על ההר אי אפשר
לשחזר, ונותר לסדֶר עוד מספר
סידורים אחרונים: חלקת-
קבר לאשה שאולי אהבהּ,
ובת-זוג עבור בן שפִצעו
לא יגליד לעולם.
