אנדרטת הזיכרון ליצחק רבין. מקור: ויקיפדיה
השבוע אנו עדים לצירוף מקרים מזעזע בְּעֵינַי. בשבוע שאנו מציינים את השנה ה-17 לרצח יצחק רבין ז"ל אנו גם קוראים את פרשת "וירא", ובה שומעים את הסיפור של עקידתו ולאחר מכן הצלתו של יצחק אחר. דבר תורה של ג'וש ויינברג לפרשת "וירא".
השבוע אנו עדים לצירוף מקרים מזעזע בעיני. בשבוע שאנו מציינים את השנה ה-17 לרצח יצחק רבין ז"ל אנו גם קוראים את פרשת וירא, ובה שומעים את הסיפור של עקידתו ולאחר מכן הצלתו של יצחק אחר. הפרשה הזו (וירא) שאותה אנחנו קוראים כל שנה מעוררת מחשבה רבה ואני מפנה אותנו אחורנית 17 שנה לדברי ההספד של הנשיא ביל קלינטון, היחיד שציין את צרוף המקרים הזה:
"השבוע יהודים בכל העולם קוראים את פרשת השבוע שבה אלהים בוחן את אמונתו של אברהם, האב של היהודים והמוסלמים. הוא מצווה על אברהם להעלות את בנו קורבן לאלוהים "קח את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק…" כפי שאנחנו יודעים, בשעה שאברהם, באמונתו לאלוהים, עמד להקריב את בנו, אלוהים הציל את יצחק. עכשיו אלוהים בוחן את האמונה שלנו בצורה נוראה יותר, מפני שהוא לקח את יצחק שלנו. אך הברית של עם ישראל עם אלוהים למען חופש, סובלנות, ביטחון ושלום – הברית הזו חייבת להימשך. ברית זו היתה עבודת חייו של ראש הממשלה יצחק רבין. עכשיו אנחנו חייבים להפוך אותה למורשת המתמשכת שלנו. רוחו חייבת להמשיך ולחיות בתוכנו". (תרגום מאנגלית).
וברוח זו של סובלנות בטחון ושלום, ברשותכם אקדיש את דברי לעניין אחר. ברצוני לשתף אתכם במכתב פתוח לשר הפנים אלי ישי.
לכבוד השר ישי,
שלום רב! אני מקווה שמכתב זה מוצא אותך בשלום ובטוב, מזה חודשים רבים רציתי לחלוק אתך כמה רגשות ומחשבות ועכשיו יש להם מודעות מוגברת לאור פרשת וירא.
שמעתי אותך פעמים רבות מכריז באדיקות שהתורה היא הסמכות העליונה, כמובן אחרי הרב עובדיה, ומועצת גדולי התורה… אני רוצה לשתף אותך בקריאת הפרשה, ואציע לבחון את התנהגותו של אברהם אבינו על מנת שתשפיע על מצבנו העכשווי.הפרשה פותחת בתיאור מצוות הכנסת אורחים שהיא כמובן אחת מהמצוות החשובות ביותר. אברהם אבינו יוצא לקבל את פניהם של שלושת האורחים המגיעים אליו. באופן מפתיע מאוד אברהם אבינו קם ממיטת חוליו ורץ(!) לקראתם.
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה"
בוא נעצור לרגע. אני מקווה שתוכל ללמוד מאברהם אבינו, כי נראה כאילו אתה היית עושה את בדיוק ההפך. כשאתה שומע על "אֲנָשִׁים נִצָּבִים" עליך או עלינו, אתה בוחר לכלוא אותם במתקנים, לסרב לצרכיהם הבסיסים והופך אותם לאויבינו. לא רק שאברהם אבינו רץ לקראתם, הוא עשה הכל כדי שירגישו בנוח. הרי הוא לא מכיר אותם, ובמקום לחשוד בהם או לפחד מהם, הוא בוחר לעזור, לארח ולקבל את פניהם.
ואתה, לא רק שאתה לא קם, אתה משאיר אותם צמאים וכמהים לעבור את מחיצת גדר התיל שמונעת את חירותם.
ברשותך כבוד השר, בוא יחד ניזכר באמירה המפורסמת והידועה של ר' יוחנן במסכת שבת:"א"ר יוחנן גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש ורב דימי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין והדר ומפני בטול בית המדרש אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" (בבלי שבת קכז)
אם גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה למה אתה לא עושה את זה? ידוע לי שיש הבדל בין 'הכנסת אורחים' של היחיד, שאין ספק שזו חובתו, לבין מדינה ומשטר המתמודדים גם עם אתגרים אחרים. אך אני גם חושב שהמדינה צריכה להיות דוגמה לאזרחיה, אם לא לעולם כולו. המדינה צריכה להעלות את הסטנדרטים שלה ולעשות את מה שיחידים אינם יכולים לעשות.
בפרשה זו אנחנו רואים שאברהם אבינו מפנים את המסר הזה באופן ברור , אך אנו מהר מאוד רואים שהמצב חמור עוד יותר ממה שחשבנו.
את הסיפור של סדום ועמורה אנו מכירים: ככתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. כא אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם-לֹא אֵדָעָה. "
אך מה בדיוק היו חטאיהם של אנשי סדום? יחזקאל מציע לנו הסבר קצת אחר:
יחזקאל טז:מט הִנֵּה-זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת-לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד-עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה. נ וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי."
כלומר חוסר רגישות מוסרית גמורה של אנשי סדום, אשר מדגיש את השחיתות של קהילה. איכשהו אבדה לנו המידה הדתית המושרשת במורשתנו של הכנסת אורחים. איפה שהוא במסעותינו שכחנו לאהוב "אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִינו בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". שכחת, אלי ישי, שזה מה שהופך אותנו ליהודים. שכחנו שמדינה יהודית משמעה מדינה שמכניסה את אורחיה ורצה לקראתם, ולא כאנשי סדום שעשו עוול לאורחיהם. ולא כמנהיגי המדינה היהודית אשר מתייחסים אל אלה שבאו לחפש כאן מקלט כ"סרטן בגופנו", או כפי שאמרת לפני כמה חודשים ש"יש להכניס את כולם לבתי סוהר או מתקני שהייה ולתת להם מענקי עזיבה."
אתה, כבוד השר, מאפשר לאזרחי המדינה היהודית להמשיך ולהשפיע על דעת הקהל כנגד מסורת אברהם אבינו. התעמולה שלך ושל חברי כנסת אחרים ואיומים כאלה ששומעים ממך פעמים רבות, גורמים לניכור ודימוניזציה של האחר. ושתדע לך, הרעל שיוצא מִפיך אינו שונה מכתבות התעמולה שנכתבו ערב העלייה ההמונית מצפון אפריקה כלפי יהודי מרוקו. דומני שאין אתה מסכים עם המילים אשר כתב העיתונאי אריה גלבלום בעיתון הארץ ב-22 לאפריל, 1949 בכתבתו "עליית תימן ובעיית אפריקה":
"…זוהי עליית גזע שלא ידענו עדיין כמוהו בארץ… לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני. בדרך כלל הם עולים רק במשהו על הדרגה הכללית של התושבים הערבים, הכושים והברברים שבמקומותיהם. על כל פנים, הם נחותים מערביי ארץ ישראל שהתרגלנו אליהם… אך יותר מכל דבר אחר קיימת עובדה בסיסית אחת – אי יכולתם להסתגל לחיים בישראל, ומעל לכל אלה – עצלנותם הכרונית וסלידתם מעבודה".
– אריה גלבלום, "עליית תימן ובעיית אפריקה", הארץ, 22 באפריל 1949
כמעט שבעה עשורים לאחר מכן, אנו שומעים דברים דומים, ורק שעכשיו הנאשם הוא המאשים. דיבורים כאלה לא רק פוגעים במבקשי המקלט אלא גם במדיניות הממשלה שאתה נציגהּ.
במקום לרוץ לקראתם ולהכניס אותם תחת כנפיך אתה מאיים לכלוא אותם בבית סוהר, במטרה לשלוח מסר לאחרים, "שלא יבואו הנה!"
ולפי הרמב"ן, נראה כי גישתך היא גישת סדום:"כוונתם [של אנשי סדום] לכלות את הרגל בדברי רבותינו, כי חשבו שבעבור טובת ארצם. כי היא כגן ה' ובאו שם רבים, והם היו מואסי צדקה… ועל דעת רבותינו היו בהם כל מידות רעות אבל נגמר דינם על אותו העון מפני שלא החזיקו יד עני ואביון…" (רמב"ן על בראשית יט:ה)
התעמולה כנגד הזרים מפי משפיעי דעת הקהל ממשיכה:
"הדרום סודנים הם בכלל לא הבעיה." טוען, אברי גלעד בגלי צה"ל לפני כחודשיים, "הבעיה האמיתית היא האריתראים . האריתראים הם מכה. כל התקיפות המיניות זה אריתראים. כל יום שומעים על אריתראי שאונס. פשוט להעיף אותם מכאן. אנחנו נממן עכשיו את הבעיות של האריתראים?" – (אברי גלעד בתוכנית "המילה האחרונה" 28.08.2012)
ואולי כן?!?! אולי לא נעים, ואולי הטיפול בעניי עירנו קודם, אך אסור לנו להמשיך להתעלם.
השר ישי, אני מבקש שתזכיר לנו מה כתוב בתורה הזאת שאתה עומד מאחוריה! יש לך אפילו הזדמנות לעשות תיקון לאברהם במקום בו הוא נכשל:
דברים כז:יט "אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן"
היינו שם: פליטוּת אתמול והיום
כל כך קל להגיד שהיינו שם, שהיינו זרים פליטים, שאפילו אברהם אבינו ירד מצרימה לבקש מקלט. אבל גם אם לא היינו פליטים בעבר, גם אם לא עברנו את כל מה שעברנו מאז עבדות מצריים עלינו להיצמד לערכים המושרשים מהתורה!
הרי גם אברהם לא מושלם. הרי בפרשה שלנו השבוע אנו מקבלים תמונה דו-קוטבית של צורת הפעולה שלו. לאחר, שאברהם אבינו מכניס את אורחיו ומנהל משא ומתן על חיי אנשי סדום, גם הוא נכשל בעיני. ככתוב: "וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת-בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. הוא נכנע לפחדים, ללחץ, ובמקום להיות מסביר הפנים הוא הופך להיות המגרש.
כן, אני יודע מה תגיד לי עכשיו, שתכונת הפחד, לפי המסורת, בדרך כלל מיוחסת ליצחק. ובוודאי שליצחק היה ממה לפחד, אבל אני מדבר דווקא על הפחד של שרה, אשר השפיע על אברהם וגרם לו לגרש. ממה היא פחדה כל כך? האם הגר וישמעאל היו איום כה מחריד? האם היא לא קראה הגר אלא הגֵר, ומזה היא פחדה?
כבוד השר, הנראה שפחדיה הם הפחד שלך, ובכן אני שואל אותך ממה אתה מפחד? האם גם אתה מפחד מהגר? אתה מפחד שאם ישמעאל ישאר בקרבנו, לא יהיה לך בן יחיד אשר תאהב? שכבר לא נהיה גוי גדול רב ועצום? האם אתה מפחד שאם פניך מראות אהבה אם – אֹהַלֶך יהי פתוחים לאנשים הניצבים עליך שאולי יפרו וירבו וימלאו את הארץ, ולא יהיה כאן רוב יהודי? אולי. זה בהחלט פחד שאיתו אנו נאלצים להתמודד, אבל אם אתה ממשיך דרכך כנגד תורתנו, אבקש שתוריד את דגל היהדות, אם כי ברגע שאתה כְּשַר במדינה היהודית שם קץ למורשת ארוכה של הכנסת אורחים אתה כבר לא פועל בשם היהדות. המצב הפרדוקסאלי הוא שאתה פועל בגלל הרצון לחזק את החברה היהודית ויש שיאמרו אפילו לשם שמים, ואני אומר לך כאן שמדיניותך מסכנת את היותנו מדינה יהודית בעלת ערכים יהודיים!
ברי לנו שאנשי סדום ועמורה שלמו ביוקר עבור חטאיהם הרבים. אפילו אברהם אבינו לא הצליח להציל אותם מגזר הדין הנורא. וברי לנו גם, שאותו אברהם אבינו המהולל שניהל משא ומתן עם בוראו למען אנשי סדום, נכנע לפחד של אנשי ביתו. השר ישי, אבקש ממך דבר אחד, שתעשה הישר בעיני יהוה ולא לפחד כלל.
שבת שלום.
הרב ג'וש ויינברג
