אוטובוס בלונדון בשנת 1989 שקרא ל"חרם על האפרטהייד" | cc: ויקיפדיה
לקראת ראש השנה הרב גדעון סילבסטר בודק מהם גבולות האחריות המוסרית היהודית. נסיעתו לדרום אפריקה מעלה בו זיכרונות מהיהודים שנאבקו בצורות שונות כנגד משטר האפרטהייד.
מאת: הרב גדעון סילבסטר
"את מי אתה אוהב יותר אותי או את אלוהים? שאל אותי בני כשהיה בן חמש ומאז השאלה רודפת אותי. אברהם, הגיבור התנ"כי שלי, היה מוכן להקריב את בנו לאלוהים. האם אני הייתי מוכן? האם הייתי מסכן את העבודה שלי, את חיי ואת משפחתי למען אמונתי?
בשבוע שעבר נסעתי לדרום אפריקה, ופגשתי יהודים שעשו בדיוק את זה. אחד מהם אמר לי באופן בוטה: " משטר האפרטהייד היה ברוטאלי ולא צודק, והעמיד מולינו את השאלה האם יש לנו את האומץ להילחם בו". לרבים לא היה. היהודים בדרום אפריקה חיו בצל השואה ומצאו את עצמם מוקפים באפריקנרים, שרבים מהם היו אנטישמים. היהודים פחדו מהמשך רדיפות. כך שהם היו עדים לסבל של השחורים, ולא תמיד מחו ואף לפעמים הרוויחו משתיקתם.
אחד מהיוצאים מהכלל היה אלבי זקס. עו"ד צעיר שלחם נגד חוסר הצדק וסיכן את חייו למען האחרים. כאשר הוא שכר מחדש משרד מעו"ד פעיל צעיר אחר, הוא גילה שהחדר לא היה מרוהט כראוי. אך המציאות הביאה לכך שלא היה שווה לרהט את החדר, מאחר שכל אחד שהתנגד לאפרטהייד, מצא את עצמו במוקדם או מאוחר מפוטר ונכנס לכלא.
תורו הגיע במהרה. אלבי נכלא בתא קטן, ומבודד. כאשר הוא סוף סוף שוחרר, כוחות הביטחון של משטר האפרטהייד שתלו פצצה תחת מכוניתו, והיא קרעה את גופו וגרמה לו לסבל רב. אחרי חודשים רבים של החלמה הוא מצא את עצמו עיוור בעין אחת וגידם ביד אחת.
אחרי שנים של גלות אלבי סוף סוף חזר לדרום אפריקה ועכשיו הוא מרצה למשפטים שכותב את החוקה החדשה המבטיחה את מלוא זכויות האדם לכל אזרח. העבר של פעילותו המוסרית מדהים אותי. אך כמו פעילים יהודים רבים, בשעה שהוא היה גאה בשורשיו היהודיים, הוא לא הקנה ליהדותו מקום בפעילותו החברתית.
אפרטהייד נוגד יהדות
לוחם אמיץ אחר היה הרב בן איזקסון, שהיה בוגר בני עקיבא ולמד בכמה מהישיבות הטובות ביותר. איזקסון הבין שמשטר האפרטהייד המדכא עמד כנגד הערכים היהודיים. בתור רב, הוא גינה בהתלהבות רבה את העֲוָלוֹת הפוליטיות הגזעיות מעל דוכן בית הכנסת. אך לא כל הקהילה שלו התלהבה מהנאומים הנלהבים שלו. הוא גער בהסכמה השקטה שלהם עם שלטון האפרטהייד והם בתגובה ביקשו לפטרו.
כשהוא לא יכול היה לגשר בין הערכים הנעלים של נביאי התנ"ך והפחדנות של הקהילה שלו, הוא התחיל לחפש ישועה מקום אחר. הוא פנה תחילה לקהילה הרפורמית ואח"כ לזאת הקונסרבטיבית. אך גם בשניהם הוא לא מצא את שיתוף הפעולה הראוי. הקהילות הללו דחו את הדבקות ואת הטפותיו חסרות המעצורים. נראה היה לו שהדרישות המוסריות הגבוהות של הנביאים לא התמלאו ע"י התחייבות אמיתית מצד קהילותיו. כשהוא מאוכזב, הרב איזקסון חזר למסורת. הוא הקים בהצלחה את "המרכז ליהדות אורתודוקסית וצדק אוניברסלי" כדי ללמד את אמונותיו העמוקות ביותר.
האם עלינו לסלק את אלו שזנחו את הפולחן היהודי ולראות בהם כמתבוללים שבגדו בערכי היהדות?
כרב אורתודוכסי יהודי, איני יכול להסכים עם כל הערכים של גיבורים אלו, אך יש להם משקל כבד בבחירות שלי. הגיבורים הללו סבלו מאוד בגלל העמידה שלהם למען ערכים יהודים נעלים ביותר. כמה מאיתנו החיים חיים נוחים יחסית הקריבו משהו חשוב למען המדוכאים? האם אנו דואגים שחצי מאוכלוסיית העולם חיה מפחות משני דולר ליום?! אסור לנו לשפוט אחרים, מפני שגם אנחנו עלולים להזדקק ולהסתייע בהם באחד מן הימים.
המורכבות המוסרית והדתית הזו הוכרה ע"י הרב הראשי הרב הריס ז"ל בהספדו לג'ו סולבו שחי את חייו כאתאיסט, אך עמד בחזית המאבק נגד האפרטהייד. כמו כן, הרב הראשי וורן גולדשטיין ובית הדין שלו נתנו פרס לרב איזקסון בציינם שאומץ הלב היוצא מהכלל שלו אתגר את הקהילה היהודית ודרש באופן מתמיד לבדוק מחדש את המצפן המוסרי שלהם.
בתפילות ראש השנה שלנו אנחנו מסתכלים קדימה ליום בו "חוסר הצדק יתבטל העולם וכל הרשעה כלה כעשן תכלה, כאשר תטאטא את חוק היהירות מעל פני האדמה". אך אתגרים רבים עדיין עומדים בפנינו. בכל מקום בו נחיה, עוני, אכזריות ואי צדק אינם רחוקים מאיתנו. אם איננו יכולים להיות חזית של גיבורים בקרב הזה לשמירת זכויות האדם, הבה נהיה לפחות תומכים של אלו הלוחמים בשמנו. או שזאת הקרבה רבה מדי?
הרב גדעון סילבסטר הוא הנציג בישראל של איחוד בתי הכנסת באנגליה.
פורסם לראשונה בעתון הארץ בשפה האנגלית. תורגם בידי רבנים למען זכויות אדם.
–
חשבתן\ם שהסיפור הזה חשוב \ מזעזע \ מרגש? רוצים לעזור לנו לשפר את המצב עוד? אנא תרמו לנו וחזקו את הקולות היהודיים המקדשים את האדם באשר הוא אדם.