"מר נתניהו, אפילו גיבור-על לא מצליח לסגור את החודש, אז תתפטר" – הפגנת המחאה כנגד הגזירות הכלכליות,4.8, קרית הממשלה בתל אביב, צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס.
גם בבחינה כלכלית קרה הגזירות הכלכליות החדשות עלולות לגרום נזק, שכן הן יובילו להגברת העוני ולהוצאה נוספת על שירותי הרווחה. עדיפה מדיניות של רווחה מונעת
בקופת המדינה אין כסף. מה עושים? מקצצים ומעלים כתרופת קסם. אך האם העלאת המע"מ אכן חוסכת למדינה? מחשבה כזו לא לוקחת בחשבון את ההשלכות של הפיכת הכמעט-עניים לעניים והפיכת העניים לעניים יותר. למודל הכלכלי של האוצר לא נכנסים ברצינות התהליכים החברתיים של החלשת האוכלוסייה בעקבות הגזירות, והמחיר המצטבר שתשלם על כך החברה הישראלית.
ההעלאה הצפויה במע"מ מ-16% ל-17% תביא לעליות במחיריהם של מוצרי צריכה ותייקר את המים, החשמל ושירותים נוספים. כאשר ראש הממשלה אמר כי "ניהול הכלכלה הלאומית הוא כמו ניהול משק בית – אתה חייב לאזן בין הוצאות להכנסות", הוא חשב בוודאי על משקי הבית שהוא מכיר, לא על אלה שבהם חיים מקצבאות או משכר נמוך. ההתייקרויות הצפויות תפגענה בראש ובראשונה באנשים שאת עיקר הכנסתם מוציאים על מוצרי צריכה יומיומיים הכרחיים.
בלי קשר למע"מ, מחיר הדלק יתייקר בימים הקרובים בכחצי שקל. שוב הפגיעה היא באזרחים הפשוטים, כי בעלות על רכב במדינת ישראל של 2012 היא לעיתים הכרחית על מנת להתפרנס. להתייקרות הזו יהיו השלכות נוספות: התחבורה הציבורית, טחנות הקמח והמאפיות כולם ידרשו לייקר את המוצרים שהם מספקים – לחם, כרטיס נסיעה באוטובוס ועוד.
כל זה צפוי לקרות לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. עם החזרה מהפגרה יחכה לכנסת תקציב 2013. אילו "מתנות" יהיו בו? בהחלט ייתכן שתהיה בו הפחתה בקצבאות, שתנאי הזכאות להבטחת הכנסה ולדמי אבטלה יורעו. והנה עוד פגיעה צפויה בשכבות המוחלשות. גם אם מקבלים את הנחת הממשלה שתיהיה זו טעות כלכלית לחרוג מהתקציב, הבחירה לקצץ באופן שפוגע קשות דווקא במוחלשים היא כבר לא כלכלית אלא ערכית בעיקרה.
דור המשך לעוני
ובכל זאת, לבחירה הזו יש גם משמעויות כלכליות שנוטים לשכוח. כבר התורה ידעה כי עקרונות של רווחה מונעת, עדיפים על רווחה בדיעבד: "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כ"ה, ל"ה). ורש"י מפרש: אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד. כלומר: אל תחכו שאנשים יהיו עניים, הגישו להם עזרה לפני שיגיעו למצב זה. בדומה לרפואה מונעת, שתכליתה למנוע חולי, כאן יש צורך ברווחה מונעת – בואו נעזור לאנשים לא להגיע למצב של נזקקים שקשה לצאת ממנו.
בנוסף, גידול בעוני מלווה תמיד בשלל בעיות חברתיות. עלייה בסיכונים הבריאותיים והנפשיים עד כדי הגדרת "נכות"; עלייה בשיעורי הפשיעה והשימוש בסמים; ירידה בפיריון בעבודה; שיעתוק של העוני לדור ההמשך ו"בריחת מוחות פנימית" למצב של ייאוש – כל אלו הם מקצת מהתופעות הכרוכות בעוני ויש להם מחיר כלכלי, חברתי ומוסרי כבד. העלאה במע"מ, ולו באחוז אחד בלבד, עלולה לדרדר עוד אנשים במדרון אל העוני על כל השלכותיו. כמדינה אנו מחוייבים למנוע מראש את הנפילה שלהם, ולא רק לסייע לאחר שנפלו. למעשה, זה גם אינטרס שלנו, אפילו בבחינה כלכלית קרה; כזו שמודעת להכבדות על מערכות הרווחה והשיקום בטווח הארוך.
בשבועות האחרונים אנחנו במרכז הזכויות של "רבנים למען זכויות האדם" בחדרה עדים לגל של פניות מאנשים הסובלים ממצוקות כלכליות שונות. חלקם הגיעו למצבים קשים כתוצאה מהזנחה של המדינה. אילו היו מקבלים בזמן את היד המושטת של המדינה, חלקם בוודאי לא היו מגיעים למצבים אלה.
המבט הכלכלי הצר רואה את כיסוי הגרעון. הוא מתקשה לשקלל במודל שלו ברצינות תוצאות חברתיות עתידיות נוספות של הגזירות הכלכליות. בסופו של דבר המדינה עלולה לשלם הרבה יותר על תמיכה באנשים שהפכו לעניים יותר. העלויות העקיפות האלה עוד יעלו לכולנו ביוקר.
