בשלט: "לא נשים עם בניינים ריקים, בזמן שיש אנשים ללא קורת גג" – צעדת המחאה בירושלים עם היוודע מותו של משה סילמן ז"ל, מוצ"ש, 21.7.2012, צילום: אקטיבסטילס, JC
עם ניסיונות ההתאבדות שבאו אחרי מותו של משה סילמן ז"ל, הרב יחיאל גריינימן מבקש מאיתנו לא להתייאש. אך הוא אינו מקבל בקלות את האמירה החסידית שעלינו להישאר בשמחה תמיד. דבר תורה לפרשת דברים תשעה באב
"אסור להתייאש…" אמר פעם רבי נחמן מברסלב. בפעילות שלנו בנושא זכויות האדם וברדיפה אחר הצדק החברתי והשלום אין דבר יותר הכרחי מגישה שכזאת. שהרי לא נוכל לנצח בלא נחישות והתמדה. זה מובן. לעומת זאת חלקה השני של האמרה הידועה (שהפכה לשיר די פופולרי בחברה הדתית-לאומית) ש"רק לשמוח יש!" הוא עקרונית דבר מאד בעייתי. זאת משום שהוא משמש ססמה לאלה הרוצים להצדיק את הקיים, או להתעלם ממנו כאילו אין כיבוש, אין אפליה, אין אי-צדק ואין שנאת חינם.
חשוב לשמוח בשמחת הניצחונות נגד הרוע (אפילו שהם נראים קטנים), בשמחת אדם בחלקו ( במובן של "מיהו עשיר?"), בשמחת מצווה בעשייתה ובלימוד תורה לשמה. וטובה וטבעית היא שמחת החג ושמחתה של משפחה באירועים משמחים כמו חתונה, לידה וכו'. בל "רק לשמוח יש"?; "תמיד"? מה אין לנו צורך להתמודד גם עם אבל וסבל?!
משנכנס אב ממעטים בשמחה
אנחנו בחודש אב, עליו אמרו חז"ל "משנכנס אב ממעטים בשמחה" (משנה במסכת תענית). מדוע? כי נחרבו שני בתי מקדש, כי איבדנו שליטה על חיינו כעם וכי התגברו עלינו משיחיות שקר ואשליות של כוח מעבר למידותינו. אך יותר מכל, עלינו למעט בשמחה בגלל האי-צדק הפנימי והשנאה ההדדית בין קבוצות שונות בחברה. לפעמים יש מצבים שבלתי אפשרי לשמוח בהם. יתרה מכך, השמחה יכולה להצביע על חוסר אחריות. ולכן עדיף להתנהג באיפוק, ולהתייחס לסובבים בכובד ראש, אם לא בכעס.
לצטט חכם מאחד מחכמי האומות אותו אני מעריץ – אמר מרטין לותר קינג פעם: "לשתף פעולה באופן פסיבי עם משטר של אי-צדק הופך את המדוכא (וודאי הצופה מהצד) לרע כמו המדכא. דרכינו הפורייה ביותר היא לעמוד איתן ..להתקדם באי-אלימות …ולאחוז בתקווה" (מתוך הספר "העוז לאהוב").
1. "To cooperate passively with an unjust system makes the oppressed as evil as the oppressor. Our
2. most fruitful course is to stand firm with courageous determination, move forward nonviolently amid obstacles and setbacks, accept disappointments, and cling to hope"
Martin Luther King Jr. – "Strength To Love"
כך הוא המצב כאשר אנו נתקלים ב"שנאת חינם" – תופעה הרווחת היום בחברה הישראלית. למרות הניסיון היהודי המר ממפגש עם שנאת חינם, היא חוזרת מהעבר אל ההווה שלנו. אלו שונאים "זרים" ו"מסתננים", אלו ששונאים "שמאלנים", ששונאים "ערבים", ששונאים "חרדים", ששונאים "עשירים" ולא רואים בהם אדם אלא אובייקט!
כשאנו קוראים את הפטרת השבוע של פרשת "דברים: מפי הנביא ישעיה (פרק א') ישמע שם קולו של ה' בפיו של אדם הכועס על שחיתות ואי צדק בעמו. האם עלינו לשמוח גם כאשר מנהיגנו נראים כ"קציני סדום" והעם מזכיר את "עם עמורה". לא. לפעמים יש צורך בקצת חשבון נפש, ט' באב זה זמן מתאים ביותר לכך.
שבת שלום
הרב יחיאל גריינימן