היכנסו לאתר האינטרנט החדש למאבק בסוסיא: http://sos-susya.org/
ושילחו מכתבי מחאה בלחיצת כפתור
המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לעשרות מבנים בכפר הפלסטיני סוסיא, הנמצא בדרום הר חברון. אם יופעל הצו יהיה זה הגירוש השלישי של תושבי הכפר מאדמתם. האחרון התרחש ב-2001 ונבלם הודות לעקשנותם של התושבים ולפעולה נחושה של מאות פעילים. השלכותיה של פעולת ההריסה והגירוש יהיו הרות אסון. מטרת הצו ברורה: גירוש התושבים הפלסטינים מאדמותיהם הפרטיות, קידום מהלך הסיפוח בדרום הר חברון והרחבת מפעל ההתנחלות.
פעולות המחאה האחרונות בסוסיא היו חשובות מאוד, וכעת הקימו פעילות ופעילים אתר אינטרנט לקידום המחאה בערוצים נוספים. זה הזמן — שלחו מכתב ודרשו: לבטל את מחיקת הכפר וגירוש תושביו, לאפשר את חזרתם לאדמות מהן סולקו בעבר ולחדול מגזל האדמות. היכנסו לאתר ובלחיצה על הכפתור יישלח מכתב ללשכות ראש המנהל האזרחי, אלוף פיקוד המרכז, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, היועץ המשפטי לממשלה ושר הביטחון.
סיפור הנישול בסוסיא בפרט ובדרום הר חברון בכלל ארוך וקשה. תושבי האזור עוסקים בגידול צאן ובחקלאות באזור הצחיח הזה מאות שנים. רבים מהם מחלקים את חייהם בין העיר הקרובה יאטה לבין גבעות דרום הר חברון. לפני 1948 החזיקו גם באדמות בבקעת באר-שבע; החל משנות השמונים החלו התנחלויות בדרום הר חברון לנגוס באדמות התושבים, לצמצם את שטחי המרעה שלהם והצבא החל מגביל את תנועתם. המשפחות הפזורות באזור סוסיא גלו ממקום מושבן האמתי – סוסיא אלקדימה, כאשר כוחות הכיבוש השתלטו על המקום והוא הוכרז גן לאומי. האתר הארכיאולוגי הביא לגירוש התושבים החיים. אלה מתמודדים זה שנים עם מתנחלי סוסיא (שנוסדה ב-1983), כרמל, עמשא, חוות מעון והמאחזים שבסביבותיהן. בסוסיא העתיקה קם בינתיים "מרכז סיור ולימוד", עם אכסניה וגם בריכת שחייה. לתושבי סוסיא הפלסטינים אין כניסה למרכז המבקרים שהוקם על כפרם ממש, ושבו חלקים ממנו מוצגים.
צפו בסרטון:
פעם אחר פעם גורשו תושבי סוסיא ממקומותיהם. המערות שבהם הם מוצאים מקלט נהרסו על-ידי בולדוזרים, בורות האיסוף למי גשמים זוהמו ונסתמו, תלמידים הוכו. כל נסיון לשפר את רמת חייהם נתקל בצווי הריסה; הדיון בעניינם בפני בתי הדין נמשך שנים ארוכות. גם ההתנכלויות של מתנחלים לתושבי סוסיא נמשכות שנים, והן חלק בלתי נפרד מהנישול ומהגירוש של התושבים. משפחת אבו סבחה מסוסיא, למשל, עברה תקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים – כרגיל, רעולי פנים. ראו את הסרטון והכתבה הקצרה שהעלנו לאתר, על איך נראה מסיק זיתים, אחד מני רבים חוץ מזה שנוכחים בו גם פעילים ישראלים שנוכחותם חשובה, כאשר האדונים הקולוניאליים באים להזכיר לילידים מי הבוס וחושפים את הבריונות הבסיסית שבאדנותם.
והתושבים נאחזים במקום. מי שמגיע למקום יכול לראות, כי תושבי אזור סוסיא נאחזים בציפורניים בקרקע, כשהם חיים כמעט בתוך שמורות: מוקפים על-ידי מתנחלים, כבישים שמנסים לאסור עליהם לחצות אותם, דרכי פטרולים צבאיות והיאחזויות המסתעפות מן ההתנחלויות. במבט ראשון התמונה קשה, שכן יחסי הכוחות ברורים וחד-משמעיים; קיומם של הפלסטינים רופף ושביר; יכולתם להתקיים באזור צחיח בשנות בצורת היא מבחן קשה לתבונה המעשית העצומה שיש בדרך חייהם. אך דווקא נוכח יחסי הכוחות אפשר להתפעל מכוח העמידה של אנשי המקום. כך נראה צומוד יומיומי, עקשני, שנמשך כל הזמן וכעת גם למול האיום המחודש של צווי ההריסה. >> להמשך המאמר באתר תראבוט
בעמידה הזו אנו יכולות/ים וחייבות/ים לתמוך.
