הבהרה: הדברים נכתבו לפני מוצ"ש 14.7, ולפני ההפגנה שבה משה סילמן הצית את עצמו.
ביום שלישי ה 17/7, שנה ושלושה ימים אחרי פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011, תציין הכנסת את יום הדיור הציבורי.
המחאה של שנה שעברה אומנם החלה כמחאתו של מעמד הביניים, אך מהר מאוד בלטו בתוך המחאה קולותיהם של אותם אזרחים אשר ידם לא תשיג גם דיור בר השגה, אם זה ייבנה בישראל. מדובר בדיירי הדיור הציבורי, זכאים לדיור ציבורי אשר ממתינים למענה מזה שנים, ואזרחים אשר צריכים היו להיות זכאים לדיור ציבורי, אך הקריטריונים הנוקשים לזכאות מותירים אותם בחוץ.
הדיור הציבורי מהווה רשת ביטחון אחרונה עבור אזרחים אשר אינם יכולים לרכוש פתרונות דיור סבירים. אולם, מדיניות הממשלות של העשורים האחרונים הייתה כזו של ייבוש הדיור הציבורי, עד שזה אינו עונה על צרכי האוכלוסייה הנזקקת לו. הקריטריונים לזכאות לדירה בדיור הציבורי הינם נוקשים ומצומצמים, כך שמשפחות ויחידים רבים הזקוקים לרשת ביטחון זו אינם זכאים לקבלה. גם מי שכבר הוכרו כזכאים לדיור אינם זוכים לקבלו; בישראל כיום רק כ- 75,000 דירות של דיור ציבורי, בעוד שרשימת ההמתנה מגיעה לכ- 39,000 עולים ועוד כ – 2300 וותיקים. בערים המרכזיות זמן ההמתנה לקבלת דירה מגיע ליותר מ-6 שנים. הדיירים בדירות הציבוריות סובלים מיחס נוקשה של החברות המשכנות, מדירות במצב תחזוקה ירוד ומהצטברות חובות כתוצאה מהתנהלות בלתי שקופה של החברות המשכנות.
וועדת טרכטנברג, ואפילו דו"ח ספיבק יונה האלטרנטיבי, לא כללו מענה הולם לנדרשים לדיור ציבורי. אזרחים אלה נותרו שקופים גם אחרי המחאה הגדולה. כעת, הם מגיעים לכנסת בתקווה שקולם ישמע סוף סוף.
בכנס, אשר נערך בהשתתפות יושבי ראש השדולה למען הדיור הציבורי, ח"כ אורלי לוי, ח"כ דב חנין וח"כ מירי רגב, נדבר על סדר יום חדש לדיור הציבורי.
ראשית נדבר על הזכות לדירה ציבורית; בעוד שהזכאות כיום מחייבת שלושה ילדים לפחות, וקיום מקצבת הבטחת או השלמת הכנסה, חוק "הזכות לדיור ציבורי" מציע כי הקריטריון לזכאות יהיה, כמתבקש – מצבו הכלכלי של האדם. על פי ההצעה, זכאי לדיור ציבורי יהיה חסר דירה שהכנסותיו מכל מקור מגיעות לפחות מקו העוני לפי מספר הנפשות למשפחה. קריטריון זה יממש את הזכות לדיור, אשר עוגנה על ידי בית המשפט העליון כחלק מהזכות לכבוד שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
הדיור הציבורי כאחוז מכלל הדירות לפי מדינות
נדבר גם על שיקום מערך הדיור הציבורי במדינת ישראל. שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס, יציג את הצעת החוק שלו, על פיה בשיווק קרקעות המדינה לבנייה, 5% מהדירות הנבנות במקרקעי המדינה והנכללות במכרזי רשות מקרקעי ישראל יועמדו על ידי היזם לרשות המדינה לצורך השכרתן כדיור ציבורי לזכאים. תוצג גם הצעת החוק שניסחה הקואליציה למען הדיור הציבורי, על פיה ועדות התכנון והבניה יאשרו רק תוכניות מתאר מקומית אשר מקצות 10% מהדירות בבניינים מתוכננים לדיור סוציאלי. הדירות אשר הוקצו למטרות דיור סוציאלי יירכשו על ידי הממשלה, במחיר עלות הבנייה.
ללא הזכות לדיור ומחסה אי אפשר לממש אף זכות KARUSELA
כן נדבר על הצעת חוק סיוע ריאלי בשכר דירה, על פיה במהלך המתנה לדיור ציבורי יקבל הזכאי סיוע בשכר דירה בגובה אשר יבטיח כי לא יוציא על סעיף הדיור יותר משהיה מוציא לו היה מקבל את הדירה לה הוא זכאי; הצעת חוק למתן מידע, אשר נועדה לחייב את החברות המשכנות להתנהל בשקיפות בכל הנוגע למיקום הזכאים בתור ולהצטברות חובות; וחוק איסור פינויים ללא דיור חלופי, על מנת למנוע מצב של פינוי משפחות לרחוב.
בכנס ישתתפו ד"ר עמי וטורי, אשר יציג את מצב הדיור הציבורי במדינות סקנדינביה, דיירי דיור ציבורי, ממתינים לדיור ומחוסרי דיור אשר אינם זכאים לדיור ציבורי, פעילים ואנשי הארגונים החברים בקואליציה למען הדיור הציבורי: האסיפה הארצית- רשת קהילות המחאה, הל"ב – התנועה למלחמה בעוני, המנהל לשירותי קהילה, עיריית ירושלים, המעברה, הקשת הדמוקרטית המזרחית, התחברות – תראבוט, עמותת סינגור קהילתי, פורום פריפריה, רבנים למען זכויות האדם, שתיל והקואליציה לדיור בהישג יד.
הפוסט התפרסם לראשונה באתר המחאה הראשי
