"היו אנשים שראו אותנו מהצד ואמרו – אתם כמו קבוצה של האו"ם, ואני מניחה שנראינו מוזר כשצעדנו ביחד ברחובות, מצד אחד המראה והלבוש שלנו היו כה שונים ובלבוש, ומצד שני צחקנו ביחד, וברור היה שאנחנו עובדים ביחד בהנאה גדולה" | דוגמה ל"אופ ארט". האמן: ויקטור וסרלי
19 אנשים מ-9 מדינות: זמביה, הודו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בוליביה, אקוודור, פרו, האיטי, מונגוליה וישראל, נבחרו השנה להשתתף ב: “Ford Motor Company International Fellowship of 92nd Street Y”', הרב עידית לב הייתה אחת מהם. את הקורס אירגן המרכז הקהילתי היהודי במנהטן: 92Y, והמימון הגיע מחברת המכוניות הבינלאומית של פורד. קראו את סיכום המסע המרתק.
התקבלתי לקורס אִינְטֶנְסִיבִי של שלושה שבועות וחצי בניו יורק. עסקנו בנושאים שונים הקשורים לניהול ארגונים: תוכנית אסטרטגית, ניהול כוח אדם, גיוס כספים, תקשורת ועוד – בשיעורים באוניברסיטת קולומביה, נפגשנו עם נציגים ונציגות מארגונים שונים (שמארגני התוכנית חשבו שיש לנו מה ללמוד מהם).
מחלום למציאות
למדנו על מודלים להתמודדות עם בעיות שונות, וגם על הבעיות שאיתן מתמודדת החברה האזרחית בניו יורק. ב-“Doe Fund” שמענו על הדרך שבה חלום הפך למציאות, המליצו לנו לא לוותר על החלומות שלנו, לנהוג בכבוד בכולם, לקחת סיכונים ולבנות ארגון שיש לו בסיס קיום כלכלי. למדנו גם על בעית הגברים דרי הרחוב בניו יורק, והדרך שבה הם מתמודדים אתה.
ב- “God's Love We Deliver” קיבלנו שיעור מדהים על הפעלת מתנדבים בהאכלת חסרי הכל, ולמדנו על בעיות התזונה של עניי ניו יורק.
בשיחות תוך כדי המפגשים, השיעורים וכמובן בזמנים שלפני ואחרי הפעילות למדתי הרבה על מה שקורה בארצות אחרות. למדתי שלכל אחד מאיתנו יש דרכי התמודדויות אחרות. וככל שמצאתי דרכי התמודדות שהיו שונות משלי הן נראו לי קשות יותר. ובו בזמן דרכי ההתמודדויות שלי נראו קשות לאחרים. למדתי שיש כל כך הרבה משותף בין אנשים מתרבויות שונות, מגילאים שונים (מ- 26 ועד 72), וכל כך הרבה מה ללמוד אחד מהשני.
"ב- “God's Love We Deliver” קיבלנו שיעור מדהים על הפעלת מתנדבים"
מרחב של שיח נדיר
אחד הדברים שהדהים אותי לאורך השבועות הללו היה היכולת שלנו להקשיב אחד לשני. לא להכנס לאמצע משפט, לא להניח מראש את התשובה לשאלה – להקשיב ולהגיב לדבר שנאמר. למרות שלא נפגשנו לפני כן (ואני לא יודעת עם מי ומתי אפגש אחרי) יצרנו מרחב מדהים של שיח אמיתי, כנה ומכבד. אני לא רגילה להשתתף במרחבים שכאלה.
היו אנשים שראו אותנו מהצד ואמרו – אתם כמו קבוצה של האו"ם, ואני מניחה שנראינו מוזר כשצעדנו ביחד ברחובות, מצד אחד המראה והלבוש שלנו היו כה שונים, ומצד שני צחקנו ביחד, וברור היה שאנחנו עובדים ביחד בהנאה גדולה. למדנו הרבה, צחקנו הרבה, התפנקנו קצת בנסיעה למישיגן שם התארחנו אצל המממנים של הקורס הזה, חברת המכוניות פורד.
זאת חוויה כל כך עמוקה ומשמעותית שקשה לי להעריך אותה כשאני כותבת דברים אלו, כשאני עדיין קרובה מדי אליה. אני מרגישה שאני מסתכלת על העולם דרך משקפים חדשות, מחודדות יותר. אני חושבת שאני אוכל לתרום יותר ברבנים ובמקומות האחרים שבהם אני שואפת להשפיע. ובנוסף, זכיתי בחברים טובים מכל רחבי העולם.
ביום שישי השני בתכנית שלנו הלכנו למשפחות יהודיות שקשורות ל-92Y. ניגון הפתיחה לקידוש "שלום עליכם מלאכי השלום" השפיע על האנשים בקבוצה. הזמן הזה היה עבורי זמן של מלאכים. באנו בשלום, ברכנו אחד את השני וחלקנו בידע שלנו, ובסוף נפרדנו וחזרנו כל אחד למקומו. יצאנו מחוזקים בתקווה שנוכל להגדיל את העשייה שלנו וההשפעה שלנו. ומי ייתן שיבוא היום ושוב נפגש כולנו ביחד.
