"להרים קול צעקה אל מול האובדן דרך שממנו סובלת מדינתנו" | הפגנה בת"א, 23.06.12. צילום: JC/Activestills.org
ב30/6 אסיים את תפקידי כמנהל מרכז הזכויות שלנו בחדרה. כבר כמה ימים אני עסוק במחשבה כיצד להעביר במעט מילים את החוויה העצומה של להיות פה? ואולי בצמד המילים "להיות פה" נמצא תחילת הפיתרון. ניקו סוקולבסקי בדברי פרידה.
המרכז בחדרה הוא ההזדמנות שלנו להיות במקום (שלא במקרה זה אחד משמות האל), הוא ביטוי של עמידתנו לצד אוכלוסיה אשר לא זוכה ליחס קשוב בשל מעמדה, בשל מיקומה… ודווקא "פה" אנו מקבלים את ההזדמנות להיות נוכחים!
היה נוכח, לאחר שנתיים בתפקיד זו להבנתי מצוות עשה מדרגה ראשונה אולי היה צריך להכניס את זה לעשרת הדיברות אם כי "אני ה' אלוהיך", מה שהרמב"ם מפרש כציווי לדעת את האל, אני מפרש כהזמנה להיות נוכחים.
תפקידי נתן לי הזדמנות: לבקר וללוות חולים, לדאוג לעני, לאלמנה, ליתום, לדאוג לחלש, למוכה על ידי המערכת, לנסות לשפר את הניסיון המעשי של חלום המדינה היהודי, להרגיש שאני עוסק בעשייה ציונית-יהודית, להרים קול צעקה אל מול האובדן דרך שממנו סובלת מדינתנו… לצאת (אולי לרגע) מהסגר של המציאות הקטנה שבה אני חי ולפגוש את האחר(הכלכלי, המגדרי, הדתי, וכו') ובמפגש איתו\ה להרחיב את ידיעת האל שלי. בזכות בתפקידי בארגון הבנת הצדק שלי התרחבה, תודה!
הודו ליהוה כי-טוב– כי לעולם חסדו. מי–ימלל, גבורות יהוה; ישמיע, כל-תהילתו. אשרי, שומרי משפט; עושה צדקה בכל-עת. זוכרני יהוה, ברצון עמך; פוקדני, בישועתך. לראות, בטובת בחיריך– לשמוח, בשמחת גוייך;
מתוך ידיעה עמוקה שאלוהים נמצא בשילוב בין דין ובין חסד , בין רדיפת צדק ובין שמירת משפט אני מבקש לברך את הרב סיגל אשר, המנהלת החדשה של מרכז הזכויות ולאחל לה בהצלחה רבה: היי נוכחת וכאשר תידרש קרבתך אמרי הנני כי שם מתגלה אחת מפני האל.
