פרשת השבוע "בְּהַעֲלֹתְךָ": אנחנו מדליקים את מנורת החופש ›

פרשת השבוע, פרשת בהעלותך (במדבר ח – יב, פסוק ט"ז) מתחילה בהוראות לאהרון לגבי איך להעלות ולהדליק את האור במנורת המשכן. המילה להעלות זו מילה דורשת פעולה. במקרה זה הפועל הוא הכהן הגדול, אהרון שמבצע את המטלה הקדושה הזו בעצמו גם בשם הכוהנים האחרים. בניגוד לאהרון, שהעלה, בשם הכוהנים, את האור לבדו, משה, אחרי שבני ישראל התלוננו בפניו שנמאס להם כבר לאכול את המן, פנה לעזרת אלוהים ואמר: "לֹא-אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי, לָשֵׂאת אֶת-כָּל-הָעָם הַזֶּה:  כִּי כָבֵד, מִמֶּנִּי." (במדבר י"א, י"ד). אלוהים דרש אז ממשה לאסוף שבעים זקנים חכמים כדי לחלוק איתם את נטל המנהיגות, כך שמשה לא יצטרך לשאת לבדו בנטל. אלוהים הבטיח להשרות עליהם מרוחו (פסוק י"ז) כדי שיוכלו למצוא פתרון.

בחלק אחר אנחנו קוראים את הסיפור המפורסם של מרים ואהרון המרכלים על אשתו של משה וכתוצאה מכך מרים מוצאת אל מחוץ למחנה למשך שבוע. נאמר שמתוך כבוד אליה ואל פעולותיה האמיצות כילדה צעירה שהצילה את משה, ושמרה עליו אחרי שאימו הניחה אותו בתיבה ביאור, חיכה לה כל העם כדי להמשיך בהליכה. משה, למרות שנפגע מהמילים הפוגעות של אחיו, התעלה מעל לרגשות האישיים שלו והתפלל לאלוהים להחלמתה: "אל נא רפא נא לה" (י"ב, י"ג).

סולידאריות העם מופגנת בסוף הפרשה כאשר הם הולכים יחד קדימה לארץ המובטחת

כשאנחנו חושבים על ההחלטה שהחליט לאחרונה  היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין,  לממן רבני קהילה לא אורתודוקסים, אין ספק שפעולה יוצאת מן הכלל זו של אחד ממנהיגי הממשלה הנוכחית, הביאה אור לישראל, לדמוקרטיה של המדינה ולעם ישראל בכל העולם. בכל אופן ברור שכמו שאהרון עבד בהקשר עם כוהנים אחרים ועם התנועה המאורגנת של השבטים, כך גם החלטה היסטורית זו היתה תוצאה של מאמץ גדול של ארגונים ויחידים (כחלק מהנהגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שהגיש את העתירה עם שמי כעותרת). צעד משמעותי זה כלפי חופש דת, סובלנות ופלורליזם הוא תוצאה של העבודה הבלתי פוסקת של אנשים רבים, מנהיגים ועמך כאחד. החלטה זו, במילים של עמיתי הרב דוד ליונס, מראה שהכרסום בהר הקרח בסופו של דבר מוביל לפריצת דרך ואנחנו נמשיך לפעול למען זכויות נוספות של הרבנים הלא אורתודוקסים כדי שיוכלו לפעול באופן חוקי בחברה הישראלית.

תמיד האמנתי שתקווה היא מצווה, והחלטה חיובית של מדינת ישראל להכיר ברבני קהילות לא אורתודוקסים ולהעביר להם כספים, היא ההוכחה שאסור לוותר על מאבק למען דבר צודק. תפילתי היא ששיעור זה ידריך אותנו לפעול ביותר החלטיות כדי להשיג זכויות אדם בארצנו ויחד עם שכננו הפלסטינים, ושתקוותינו לעתיד זוהר יותר יוביל אותנו לפתרונות של שלום וניצחון של הצדק והחמלה בתוכנו. מי יתר והשכינה תחזור ותרחף בהרמוניה עלינו כולנו.

שבת שלום,

הרבה מירי גולד (הרבה של קהילת קיבוץ גזר)

• עוד מדברי התורה של רבנים למען זכויות האדם