" נכנסו לכל בניין בשכונה ודפקנו על הדלת והצענו את שירותינו ועזרתנו" | cc: flickr, Day 72|366 – Open Doors By ∞ RedLoop ∞
בחודשים האחרונים המרכז של רבנים למען זכויות אדם בחדרה, שעוזר לאזרחים לממש את זכויותיהם/ן, אימץ שיטה חדשה. נציגי המרכז מגיעים לנזקקים עד ביתם, כי הרי ” ובקשתם משם את-יהוה אלהיך, ומצאת" (דברים ד', כט). ניקו סוקולבסקי מביא חוויות מהמפגש עם תושבי חדרה.
לפני מספר חודשים מתנדבים מהמרכז למימוש זכויות בחדרה התחילו להסתובב בשכונות חלשות בחדרה במטרה להגיע אל האנשים האלו. נכנסו לכל בניין בשכונה ודפקנו על הדלת והצענו את שירותינו ועזרתנו. פגשנו הרבה אנשים חדשים והצלחנו לעזור להם. ויחד עם זאת למדנו על המצוקות החברתיות המיוחדות לחברה הישראלית.
הבנו שלא מספיק אנשים מכירים אותנו ושהרבה אנשים התייאשו מן ההתמודדות הבלתי נפסקת אל מול המערכות הממשלתיות. אנשים אלו חיים היום עם מצוקתם כאילו הייתה זו מחלה ללא מרפא (לכן כבר לא מחפשים פתרון באופן אקטיבי). זאת על אף שבהרבה מקרים רק צריך לדעת כיצד לפעול ואיך למצות את הזכויות. למרבה הצער, מידע זה מאד לא נגיש.
השבוע התרחש אירוע מאד מעניין. הסתובבנו בבניין ושני אנשים שונים אמרו לנו, אתם מלאכים ממש שלח אתכם אלוהים. מדובר על אנשים שבמשך תקופה ארוכה נמצאים במצוקה ולא מצליחים להבין כיצד לטפל בה. ועצם המפגש איתנו יצר פתח לטיפול בעניין שהציק להם.
המפגש הלא נעים עם המוסד לביטוח לאומי
באותו בניין כמה דקות לאחר המפגשים האלה דפקנו בדלתה של אירנה. היא פתחה בנחמדות ולאחר שניהלנו איתה שיחה קצרה היא אמרה בנחרצות: "תודה, אני לא צריכה אתכם". לאחר מכן, היא המשיכה והסבירה למה היא כל כך כועסת. מאד מהר הבנו שהיא חוותה חוויות קשות עם המוסד לביטוח לאומי. כל דבר שהזכיר לה את ההתמודדות עם המערכות הכעיס אותה מאד. זה לא נעים שמישהו שאתה מציע לו עזרה כועס עליך, אך זה הזמן לזכור שבסיס הכעס ושל המועקה הוא עצם מהות קיומנו. אלו הן בין הסיבות שמובילות אותנו להיות שם – להגיע לשטח ולמפגשים האלו.
אירנה, הינה אם חד הורית לשלושה ילדים, שעלתה לארץ לפני 16 שנה ומדברת עברית מצוינת. במהלך השיחה היא אמרה כמה פעמים ש"זה לא כמו פעם". היא הוסיפה, שהיא לא צריכה מהם כלום. אך לא ויתרנו, והמשכנו את השיחה עימה. התברר לנו שיתכן ומגיע לאירנה מענק לאמהות חד הוריות (משום שבניה משרתים בצה"ל). אך היא לא הייתה מוכנה לשמוע.
היא סיפרה לנו על ההתמודדות הריגשית הקשה שעברה עם נציגי ביטוח לאומי. היא ניסתה לקבל את מה שמגיע לה כאם חד הורית, אך לאחר שפגשה אותם, היא ויתרה על כל אינטראקציה איתם. כשאני קורא את הרשימה על אירנה, היא נראית כאילו אני מדבר על מישהי לא מאוזנת, אך החוויה שחוויתי הייתה אחרת לגמרי. כשדיברנו על ביטוח לאומי מול אירנה, זה היה כמו להזכיר למישהו סרט אֵימה נוראי, שהוא לא הבין אותו במאת האחוזים. חווית חוסר ההבנה שאירנה מייחסת להיותה עולה אינה חוויה יחודית לעולים. זאת חוויה גורפת ומשותפת לכל מי שפוגש את הבירוקרטיה של המוסד לביטוח לאומי.
פני מלאך או שטן
לסרט האֵימה הזה קוראים התמודדות אל מול המערכות הממשלתיות. כשמישהו מגיע ומנסה לעזור יש כאלו שלא יכולים להיפרד מהחוויה המבעיתה שמזכירה להם את השטן (אלו שיש להם קצת יותר מזל רואים את אלוהים). אנו מאמינים שהדברים יכולים להיות אחרת: שמדינת ישראל יכולה לדאוג לאזרחיה במקום להפחיד אותם. אנו מקווים שהמוסד לביטוח לאומי יום יהיה גוף נגיש ומובן לציבור כולו.
