מחאה בשערי העיר ›

במוצאי שבת (12.5) יצאנו שוב להפגין ברחובות חיפה. חששתי לפני ההפגנה שיהיו מעט אנשים, שהקהל הרחב שהגיע בשנה שעברה להפגנות התייאש לאור חוסר ההישגים, והקשיים הגדולים עוד יותר, יוקר המחייה רק עלה מאז.

שלושת ילדיי, בעלי ואנוכי יצאנו להפגנה למרות שזאת גם הייתה שעה מאוחרת (לילדים) שהיו צריכים להתעורר מוקדם ללימודים. התלבשנו עם "חולצת ההפגנות" כמו שאמרה זהר, בת החמש. אספנו את השכנים שלנו ויצאנו לרחוב. הגענו לנקודת המפגש של "החזית החיפאית", והופתענו לראות כמות גדולה של אנשים, ברגעי השיא, היו כאלף איש בהפגנה הזו.

התחלנו ללכת, ושי (בן ה-9) חזר ואמר "אני לא מבין למה אנחנו שוב הולכים כאן, יש רק איש אחד שלא מבין, וצריך ללכת ליד הבית שלו".

שאלתי:”מי לא מבין?"

הילד ענה בחדות: “ביבי". סיפרתי על השיחה לפרופ' דני גוטווין הואו העיר "צריך ללכת בכל מקום!”

הלכנו, צעקנו ושוב הרגשנו את האנרגיות החיוביות המדהימות הללו של אוסף של אנשים, עם דעות שונות ואידאולוגיות שונות שדורשים ביחד – מקום טוב יותר לחיות בו. ובתוך כל זה הוגדרה המהות של הקיץ הקרוב, שוב אנחנו חוזרים לרחובות להלחם על מה שמגיע לנו. אנחנו צריכים להיות גם בכל מקום וגם מול מקבלי ההחלטות במדינה שלנו. אנחנו צריכים להבהיר לפוליטיקאים שיחליטו עוד חודשיים על תקציב המדינה ל- 2013 (ואולי גם ל-2014) שאנחנו כאן, דורשים את המגיע לנו, עוקבים אחריהם ולא מוותרים! צריך לצאת לרחובות, כל אחד צריך למצוא את ההתארגנות שנוחה לו ולפעול.

אנחנו צריכים לעמוד ב"שערי הערים שלנו" ולדאוג שהאמת שלנו, שהערכים שלנו ישמעו בקול רם. אין נביאים בימים שלנו, ועלינו מוטלת החובה לתרגם את דברי הנביאים שהיו לימים האלו, ולהפוך את המילים למציאות.

אני ממליצה בחום רב על "אתר המחאה הראשי" לכל מי שרוצה להיות מעודכן בפעילויות המחאה השונות.