ילדי הכפר בג'ניבה הנמצאים בסכנה עקב הפיכת איזור הבית הספר לשטח אש צהלי
ביום רביעי נסענו לחלק הדרום מזרחי של דרום הר חברון, כחלק מסיור עיתונאים בישוב ג'ניבה. נחתנו בבית הספר שנמצא בסכנת הריסה בידי המנהל האזרחי, הזרוע הישראלית של הממשלה בשטחים הכבושים. האִיּוּם של שטח אש חדש משפיע בכל רמות החיים של האיזור . תיאור מסע של פעיל זכויות אדם [תעאיוש ורבנים למען זכויות האדם] אל תוך לֵב הַמַּאְפֵּלְיָה.
הכפר בג'ניבה, שבדרום הר חברון, נמצא תחת אִיּוּם של צווי הריסה. במרחק כמה מאות מטרים מבית הספר, אפשר לראות את חיילי צה"ל מתאמנים. בשבועיים האחרונים הם פלשו לשדות הכפר והשחיתו אותם. הדבר נעשה ללא שום הצדקה, התחשבות, או דיאלוג עם תושבי הכפר. כך שהחיילים הקימו אוהלים על שדות הכפר, עברו על השדות עם רכביהם הכבדים ואף עצרו חלק מתושבי הכפר.
מלכוד 918
חלק ממורי הכפר בג'ניבה נעצרו בתּוֹאֲנָה כי הם נכנסו לשטח אש. אך אף אחד מרשויות כוחות הביטחון הישראלים (הנמצאים על שטח פלסטיני) לא חשב ליידע את המורים כי ליד בית הספר בג'יניבה הוקם שטח אש. אך מי מקים שטח אש לצד בית ספר עם ילדים ומורים ומדוע ולאיזה צורך ומי אחראי במקרה של תאונת אש, ומדוע לא יידעו את התושבים המקומיים? שאלות אלו ממשיכות ללכת איתנו לאורך כל הדרך.
הכפר ג'ניבה קיים עוד הרבה שנים לפני שהוקמה מדינת ישראל. זהו תצלום אוויר של הכפר משנת 1945. אך עובדה זאת לא מונעת מישראל לגרש פעם אחר פעם את חלק מהתושבים של האיזור. כרגע 13 כפרים באיזור מעלה אדומים עומדים בתוך "שטח האש" הישראלי שהוקם במפתיע. הוגש תלונה בבית המשפט ואנו מחכים לשר הביטחון אהוד ברק להציג את עמדתו בנושא (להלן המכתב שנשלח לשר הביטחון בידי האגודה לזכויות האזרח).
הכפר ג'ינבה קיים הרבה לפני 1948. הנה, תצלום אוויר של ג'ינבה משנת 1945. אך עובדה זו לא מונעת גירוש תושביה פעם אחר פעם. ובימים אלה גורל הכפר כמו גורלם של כ-13 כפרים נוספים הממוקמים ב"שטח אש 918" תלוי ועומד בבית המשפט ומחכה לשר הבטחון אהוד ברק שיציג לגביהם עמדתו.
ישבנו במערה עם ראשי הכפר. אלו סיפרו לנו, סיפור אחר סיפור על המתרחש באזור והלב שלנו נחמץ. שמענו על התעללויות, מעצרי שווא, פשיטות לילות. לילה אחד, סיפרו התושבים, שצה"ל הגיעו עם כוחות גדולים העמיס את התושבים וזרק אותם בכפר יאטה. הקשבנו בעצב לסיפורים על "הסיירת הירוקה" שבאחת מימי 2003 הגיעה אל הכפר, העמיסה על המשאיות 252 ראשי צאן ואת כולם שחטו עוד באותו היום. מוחמד ג'ברין, בן ה-72, מדגיש את השתיים במספר ראשי הצאן, הוא מדבר על בעלי החיים הללו, כמו כל אחד מהם הוא בנו ובתו. הטענה של הסיירת הירוקה הייתה למחלה בעדר. אך לטענת, ג'ברים, מאוחר יותר התברר שאנשי הסיירת הירוקה פשעו ומכרו את בשר של העדר למטרות רווח. ג'ברין לא הסכים לשתוק בעקבות הפשע. הוא פנה באמצעות עו"ד לבית המשפט הישראלי. תביעתו נענתה והוא אף פוצה. אך אחרי קרוב לעשר שנים הפגיעה, ההשפלה, הכאב בעיניו ובלבו עדיין טריים.
צווי הריסה באום אל ח'יר מצטרפים לאיום על חיי התושבים בדרום הר חברון
הדרך חזרה למעלה ההר לא פשוטה. ישנה עליה תלולה, ורק רכב עם 4X4 מצליח להשתלט עליה. אפילו הדרך הלא סלולה הזאת קיבלה צווי הריסה מכוחות המנהל האזרחי הישראלי. אך חשוב להזכיר כי המנהל האזרחי רק הורס בתוך ישובים פלסטינים, ובונה בהתנחלויות. לישראל אין הצעה קונקרטית לעתיד האיזור, אך היא יוצאת נגד כל שיפור, ייעול והשקעה בתשתיות האזרחים הפלסטינים בדרום הר חברון.
משפחת עוואד קוצרת היום, אני ממליץ לכל ישראלי להגיע ולראות. השיבולים מקסימות, והכנסת האורחים של התושבים המקומיים לא פחות זוהרת. במרחק כמה מטרים נמצא היישוב אום אל ח'ייר. זכינו לראות המלטה בדיר שלהם. בו בזמן למדנו כי נגד אום אל ח'יר עומדים שני צווי הריסה חדשים (התקבלו ב2.5.2012):
- צו הריסה אחד הוצא כנגד מבנה פח חדש שנבנה בימים אלה בסיוע אוצ'ה (מרכז זכויות בינלאומי). בניית המבנה החדש שהסתיימה אתמול, אמורה להיות מאוכלסת ע"י אלמנה ושבעת ילדיה שביתם נהרס ב-25.1.2012 ע"י כוחות הביטחון הישראליים.
- צו הריסה שני הוצא כנגד שלד של רכב מסחרי המשמש את המועדון של ילדי הכפר. בתוך הרכב מצויה ספריה ומשחקיה צנועות המעניקות שירותים בסיסים בהיעדר תשתיות רחבות. אך גם מתקן זה לא קיבלאת אישור כוחות הביטחון הישראליים ובו בזמן ישראל לא העניקה אלטרנטיבה לילדי האיזור בדרום הר חברון בכלל ובאום אל ח'יר בפרט.
בדרך חזרה נתקלים בחסימות חדשות באיזור "זיף". מדי כמה שבועות או חודשים יוצא לו הדחפור הצה"לי להראות את שרירי כוחות הביטחון הישראליים. כוחות הנדסה אלו חוסמים כבישים באופן שרירותי מבלי להתחשב בתושבי האזור. הפעם בין היתר נחסמה גם הדרך לבית הספר.
תמונות מהסיור תוכלו לראות באלבום הבא.
אחלה בימוי אויב לטירונים
מפחיד!