ילדות מחייכות בבית הספר המועד להריסה בסוסיא. צילום: ספיר הוברמן
הדיווח השבועי של שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם:
ביום העצמאות שאלנו: האם בימינו תיתכן ציונות מפלה? הרב אריק אשרמן מדווח על עתירת ארגון "רגבים" להריסת סוסיא הפלסטינית בטענה שמדובר ביישוב בלתי חוקי ועל הפגנה דחופה למען אל עראקיב [ראו מטה]. יריב מוהר מדווח על רשמיו מדרום הר-חברון אגב הסכנה להרס בית הספר של סוסיא הפלסטינית. הרב עדית לב מדווחת על צעד חיובי יוצא דופן של מחשבה לטווח הרחוק ביחס לביטוח הלאומי וחוסנו הפיננסי העתידי. מוריאל רוטמן מדווח על שתי הפגנות שונות – נגד הקק"ל המייערת על אדמות בדואים ונגד התנחלות חדשה בבית חנינא – שקשורות לאותה מדיניות גזענית של חלוקת קרקעות וניהולן. הרב קובי וייס מדווח על עוד מאמצים לסיוע לדיירי דיור ציבורי ששקעו במעגל של חובות בבית שאן [ראו מטה].
מה אחרי העצמאות? על ספירת העומר, דרום הר חברון, "עמותת רגבים" והמשימה הלאומית של העם היהודי
פרשת אמור כוללת 3 חלקים עיקריים:
1. חוקי השלמות, המושלמות והטהרה שלפיהם נקבע מי הם הזכאים לשמש ככוהנים ומה מתאים להקריב לאלוקים.
2. מחזור החגים
3. עין תחת עין.
להמשך קראו את דבר התורה לפרשת אמור מאת הרב אריק אשרמן
דיווחים בהרחבה:
הרב קובי וייס מעדכן מבית שאן לגבי מצבה של משפחת א.
משפחה זו מלווה זמן רב בצורה מעמיקה על ידי הארגון. למשפחה צו פינוי זמן רב, אולם אין באפשרותה להגיע להסדר תשלומים מול עמידר כיוון שיש צווי עיקול על החשבונות. לעיקולים מספר גורמים אך בעיקר ברור שמשפחה שמגיעה לאי-תשלום חובות על דיור מתקשה גם לשלם חשבונות אחרים.
מתנדב שלנו נכנס בעובי הקורה ופועל ללא לאות לפגישה עם הגופים השונים לבדיקת אפשרות להסרת העיקול. למשל חוב של מים של 90 אלף שקלים ירד ל15 אלף שקלים על ידי התערבותינו. יצרנו גם קשר עם עו"ד שמונה לסייע למשפחה שעד כה לא הופעל כלל כיוון שאם המשפחה לא יודעת לקרוא
ולא הבינה את המכתבים שקבלה ממנו. שבוע קודם ערכנו פגישה עם חלק גדול מבני המשפחה. התמונה המתקבלת הינה עצובה במיוחד: שנים של החלשה יצרו מצב בו דיירי הבית השונים מוצאים עצמם מנסים לשרוד אחד על חשבון השני.
אב הבית נכה עם מכונת הנשמה עומד בקושי בתשלום עבור החשמל למכונת ההנשמה. משום כך הוא לא מאפשר לבני הבית האחרים להשתמש במזגן כדי לא לגרום לניתוק החשמל. בת בית אחרת מגלגלת חוב ישן על אמא – בעוד אנו מנסים להגיע לאיחוד תיקים של האם. בני בית אחרים שיש באפשרותם לעבוד עובדים במקרה הטוב רבע משרה – שכן אין להם מוטיבציה ותקווה שעבודה קשה תוציא אותם ממעגל זה וגם לא כלים להשתלב טוב יותר בשוק העבודה.
הטענה שאנו שומעים היא "כל המשפחות בבית שאן חיות כך…" זה כמובן לא מדויק כלל אולם מבטא את החוויה האישית של משפחות רבות. לא כאן המקום לפרוס את המורכבות המנטאלית הקיומית של המצב אלא רק לשקף לקוראים את התנאים שמולידים הרמת ידיים מהאמונה ביכולת להפרנס בכבוד. הבעייה היא שקברניטי העיר שבמשך שנים עודדו התנהלות לא אחראית (מי שהייתה לו בעייה היה מקים צעקות והיו פותרים לו זאת נקודתית) לא משכילים כיום ליצור אתגר ומוטיבציה של התושבים לצאת ממעגל היאוש.
ישנה הרגשה שצד אחד החליט לשבור את הכלים ולא לשחק יותר בפתרונות נקודתיים אבל לא טורח להעביר זאת בצורה בוגרת לתושבים.
משום מה נוח לשלוט כאשר ישנה אווירה של פחד ונסיונות נואשים להשרדות. האתגר הגדול של המנהיגות המקומית הינה לתת תקווה וכלים לאנשים לצאת ממעגלים אלו, מה שלא נעשה. למצער אנו בארגון מנסים לעשות זאת ברמה האישית והמשפחתית. אנו תקווה שיצירה של מעגלי פעילים גדולים יצרו סביבה תומכת ויציבה יותר לשינוי ברמה העירונית.
מנהלת המחלקה המשפטית, עו"ד קמר מישראקי-אסעד, מדווחת על החלטה נגד משה דויטש, מתנחל שהגיש תביעה אזרחית נגד משפחת חושיה אחרי שפונה הכרם אותו הוא שתל על אדמות המשפחה. הכרם פונה על ידי הצבא בחלקה שדויטש טען לזכותו בה, והתביעה היא חלק ממסע ההתשה.
הגשנו בקשה לדחיה על הסף כי הענין כבר נדון בועדת העררים, השופטת קיבלה את הטענה ונתנה פס"ד. בד"כ בתי משפט נזהרים מדחיית תביעות ללא שמיעתן לגופן, זאת על סמך בקשה לדחיה על הסף בלבד, כך שיש בהחלטה חיזוק לעמדת וחזקתה של משפחת חושיה.
הרב אריק אשרמן, מדווחכי המשטרה הודיעה היום לתושבי אל ערקיב שהחל ממחר בבוקר יכול להתחיל עבודות הנטיעות של קק"ל על אדמות הכפר, באבטחת המשטרה. תושבי הכפר מתחננים לסיוע ונוכחות מחר, מחרתיים ובראשית השבוע הבא, מדי בוקר, מוקדם. נצא מחר (יום ד') בשעה 5:00 מגן הפעמון.
אם אתם יכולים, צרו נא קשר עם מוריאל לתאום ההסעה: 054-3157781. חשוב שנידע בדיוק מי מיגיע ולמי יש רכב, כדו לדעת העם להזמין הסעה. אנא הפיצו בכל הרשימות הרלוונטיות.
ביום ו' פעילי רבנים למען זכויות האדם ותעאיוש נענו לבקשת בעלי אדמות ב"חרובה" בדרום הר חברון לקצור. חשבנו שאנו באים לעזור בקציר שעורה ופלחה, כפי שנהוג בימים אלו. אבל הסתבר שבעלי/ות האדמות החליטו לקצור חיטה, על אף שזה מוקדם מדי/ות וזאת כדי לשמור על השדות בלילה שהרי הם לא סומכים על הצבא שידאג לשדותיהם. וכך הם בחרו לוותר על הקמח שניתן להפיק מחיטה בשלה כדי לא להפסיד אוכל לצאן. היום עבר בשלום, וכוחות הביטחון שמרו והתייחסו עניינית לקוצרים, פרט לזה שהם מנעו מאתנו שימוש בדרך המעבר הכי קרובה ליד ההתנחלות מעון. הסברנו להם שעצם קיום הקציר כל כך מוקדם הוא תוצאה מאי יכולתם/נכונתם לשמור על רכוש פלסטיני. תעאיוש המשיכה לשמור גם בלעדנו על הקציר למחרת ביום שבת. אנחנו יודעים שגם בואדי טוואמין, אשר לפני שנה החזרנו לבעלים הפלסטינים לאחר שנים רבות, קצרו את הקציר הראשון שלהם מוקדם.
הרקע להפגנה שהתקיימה מול משרדי הקק"ל היא שלפני מספר חודשים היו אמירות של הקק"ל שהם לא יעבדו במקומות בהם שאלת בעלות האדמה עדיין בהליך משפטי. בישיבה בין הרב אשרמן ובין הקק"ל אישר יו"ר הקק"ל אפי שטנזלר את המדיניות הזו, אבל לא היה ברור האם הקק"ל התחייבה להמתין אך ורק על 4 חלקות של מש' אל-טורי באל-עראקיב, או האם ההתחייבות היתה רחבה יותר. לפני כשלושה שבועות הדחפורים שוב התחילו לעבוד באדמות משפ' אבו-פריח באל-עראקיב, על אף שהבג"ץ ידון בעניינם רק בדצמבר. באותו בוקר תושבי את-עראקיב דווחו על כלים שהתחילו לעבוד דווקא באחד מארבעת החלקות. שייח סייח טלפן למשטרה ותושבים עלו לחסום את העבודה, והעבודה הופסקה לאחר כמה דקות. מן הקק"ל נמסר שבאף רגע הכלים לא היו בארבעה החלקות.
חדשות ממחלקת זכויות בשטחים:
ראש המחלקה, הרב יחיאל גריינימן מדווח: בניסיוננו השנה לעזור לחקלאים פלסטינים שביקשו תאום של יותר מ-4 ימי חריש אנחנו מדווחים על דבר אחד חיובי ודבר אחד שלילי. כאשר גילינו שחקלאי שחי ליד אחד מהמאחזים הקיצוניים ביותר לא הורשה לסיים לחרוש את שדהו בגלל התערבות של מתנחל, הצבא הבטיח לו תאום יום חריש נוסף. מצד שני, חקלאי אחר בסביבה ויתר על ימי חריש נוספים מפני שהאדמה התיבשה והיו עבודות חקלאיות דחופות אחרות שדרשו את תשומת ליבו.
ביום שישי האחרון ליוו אריק ומתנדבים אחרים קציר שעורה בדרום בר חברון. הקציר התקיים מוקדם בגלל הפחד מהשמדת היבול בידי שכנים לא ידידותיים, דבר שכבר ניסו לעשות. למרבה הצער, היבול יהיה טוב רק לחציר ולא לשימוש של בני אדם.
אנחנו בודקים את הבעיות בדיר איסתיא מקום בו המנהל האזרחי מאיים על עקירת 1400 עצים בוואדי קאנה, שהוכרז "כשמורת טבע". יותר מידע על הנושא אפשר למצוא במאמר שכתב חברנו, אביב מקבוצת הפעילים דהארמה מעורבת חברתית.
עובד השטח שלנו, יהונתן שפע היה באחרונה פעיל בגיוס קבוצה מנהיגים דתיים צעירים כדי להשתתף בסדנה של 6 חודשים יחד עם קבוצה פלסטינית של מנהיגי דת צעירים. הכוונה היא להקים בסיס של שיתוף פעולה הדדי בתקווה ליצור פרוייקט ישראלי פלסטיני לישום רחב יותר של זכויות אדם ושלום בארץ הקודש. בעזרת השם, אנחנו נכתוב על כך יותר בשבוע הבא.
דיווחים מארגונים אחרים:
[איננו אחראים על התוכן]
עוד דרך לדחוק פלסטינים מאדמותיהם.
ביום רביעי ה-25.4.2012 מצאו 9 חקלאים פלסטינים מהכפר דיר איסטיה, שבנפת סלפית, צווי פינוי המורים להם לעקור 1400 עצי זית שלהם. מדובר בעצים הנמצאים בחלקותיהם, אשר ממוקמות בוואדי קנא. העילה: ישראל הכריזה על האזור שמורת טבע. החקלאים הוזהרו, שאם לא יעקרו את עציהם יוענשו במאסר ובקנסות כספיים.
הקורבנות צריכים להקל על רודפיהם, ולחסוך מהם את העבודה האכזרית!
ביום שני ערכה המשטרה מפגש חגיגי עם נכבדים בדואים לקראת יום העצמאות.
למחרת, ביום שלישי ה-24.4.2012, באו נציגי המדינה, מלווים בכוחות משטרה, והרסו שוב את אל עראקיב. הם המשיכו והרסו בית באום-בטין. כפר הממוקם בין עומר לחורה.
דיווח על מאהל האתיופים:
אבי בלייכמן מדווח: ברביעי אחרי הדיון בעליון קפצתי לבקר במאהל הכנסת בגן הורדים. המצב שם לא משהו. מצד אחד מעריך את הנחישות שלהם להיאחז ולא לוותר גם כשהחרימו להם אוהלים. מצד שני משהו שם לא ממש ממריא(התחיל טוב, ואיבד מומנטום עם הפינוי ביום א'). הם הגישו בקשה בעיריה או בדקו אפשרות להגיש בקשה להקמת מאהל במקום, ונאמר להם שיהיה עליהם להפקיד 2000 שח כערבות בנקאית. הם מסרבים עקרונית וגם אין להם את הסכום. אבל הם בעיקר סבורים שכל הליך החרמת האוהלים אינו חוקי. היו רוצים להתייעץ עם עו"ד בעניין. אתה מכיר עו"ד ירושלמי שפעיל במאחה ויוכל להיפגש איתם שם בהקדם ולנסות לייעץ/לסייע? נראה לי חשוב. מעבר לכך אם יש לך דרך לדרבן פעילים פשוט לבוא לבקר אותם, לשבת לדבר, לסייע להם בקטנה (למשל בלהעלות תמונות וסרטונים כדי שיוכלו להפיץ אותם) זה יהיה סבבה. שורה תחתונה: מעודד אתכם הירושלמים להיות סולידרים עם החבר'ה אם זה אפשרי. החיים שלהם לא דבש שם.
רק טוב,
אבי
מס' הנייד של לי לוי: 0546214549
