לעצור את הפינוי: המכתב של רבקה לוי למנכ"ל עמידר יעקב ברוש ›

 הנה חלק מהגיבורים שבאו למנוע את הפינוי של רבקה. צילום: תמיר חג'ג'

אנו מביאים בפניכם את המכתב ששלחנו למר יעקב ברוש מנכ"ל עמידר (רבנים למען זכויות אדם ביחד עם תראבוט, סינגור קהילתי, שתי"ל, הקשת הדמוקרטית המזרחית, אסיפת האוהלים) בכדי לעצור את הפינוי של רבקה לוי מדירת הדיור הציבורי. עו"ד בקי קשת ייצגה אותנו במאבק זה. לשמחתנו לא התבצע הפינוי. 

הצטרפנו ליוזמה למניעת הפינוי שהיה צריך להתרחש היום, שני, 23.4. רבקה לוי לא הוכרה כזכאית לדיור ציבורי, לאחר שבן זוגה נפטר (לא הכירו בהם כזוג). סיפורה של רבקה לוי מופיע במכתב המצורף מתחתית הפוסט. נאמר לנו על ידי משרד השיכון שהמכתב ששלחנו הגיע מאוחר מדי, אבל מדוע אם כך לא נערך הפינוי?! יחד עם זאת משרד השיכון וחברות הדיור הציבורי ממשיכות לפנות מהדיור הציבורי ונודע לנו היום על משפחה שפונתה מביתה בירושלים. במעברה ובקואליציה לדיור ציבורי אנו עושים ככל שביכולתנו להתכונן למחאת הקיץ ולהמשיך את עבודת הלובי בכנסת. אנו עומלים על הצעות חוק שיוגשו בידי חברי הכנסת בנושא.

את הפינוי של לאה שמי, הצליחה עו"ד בקי קשת למנוע (כתבה סיכומים לשופט) ואצל רחל לוי שפונתה מדירה, אנו נמצאים כרגע בדיאלוג עם משרד השיכון בעקבות הערעור שהגשנו.

***

לכבוד:

מר אריאל אטיאס – שר הבינוי והשיכון

מר מרדכי מרדכי – מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

מר ישראל שוורץ – סמנכ"ל אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

הנדון: רבקה לוי

שלום רב,

אנו פונים אליכם בנסיבות דחופות במיוחד בעניינה של גב' רבקה לוי שפרטיה מופיעים בנדון.

גב' רבקה לוי, בת 61, מתגוררת בדירה שבה התגוררה בין השנים 2003 ל 2007 עם בן זוגה, אלי אדרי  ז"ל. בשנים אלו סעדה גב' לוי את מר אדרי ז"ל שסבל ממחלה קשה (שחמת הכבד) ואף פירנסה אותו מעבודתה במשק בית.

עם מותו בשנת 2007 לא הכיר משרד הבינוי והשיכון בגב' לוי כדיירת ממשיכה של מר אדרי. גב' לוי ניהלה הליך משפטי אך בית המשפט, בקביעה בעייתית מאוד שלא התייחסה בצורה ראויה להוכחות הרבות שהביאה גב' לוי לחיים המשותפים שניהלה עם מר אדרי, קבע כי ניתן לפנותה.

אנו פונים אליכם על מנת לבקש כי תשקלו שוב ובמידת הנדרש בוועדת חריגים את זכאותה של גב' לוי להכרה כדיירת ממשיכה של מר אדרי.גב' לוי סעדה את מר אדרי בשנותיו האחרונות, מעשים אשר נעשים בבית פנימה. יקשה על אדם להוכיח את מעשיו בין  כותלי ביתו, אך אין ספק כי התגוררה עם מר אדרי  בדירה הנ"ל בשנים אלו וכי לא היה אדם אחר מלבדה שיטפל בו.

גב' לוי, אישה בת 61, אישה שכל חייה עבדה וביקשה לפרנס את עצמה ואת התלויים בה, עומדת למצוא עצמה ללא קורת גג. פינויו של אדם מביתו, זריקתו לרחוב, חייב להיעשות במצב שבו אין בדל של ספק כי האדם יכול לאפשר לעצמו קורת גג ראויה אחרת, במצב בו ניתן לקבוע בביטחון מלא כי הוא אינו זכאי, על פי קריטריונים ראויים לדיור ציבורי.

נטל ההוכחה בבית המשפט הוא כבד, במיוחד על אדם קשה יום ודל אמצעים, אשר צריך להוכיח את אותם דברים שלא ניתן כלל להוכיחם. אך נטל ההוכחה אינו צריך להיות כשל בית משפט, אלא כשל שירות ציבורי שנועד לשרת את מי שזקוק לא, את מי שגר בדירה וממנה ייזרק לרחוב.

אנו מבקשים כי תורו לחב' עמידר להקפיא את ההליך המשפטי בעניינה של גב' לוי וכי תשקלו בשנית את זכאותה להיות מוכרת כדיירת ממשיכה בדירתו של מר אדרי ז"ל.

בברכה,

העתק: מר יעקב ברוש – מנכ"ל עמידר

            גב' רבקה לוי