סוגדים לעגל הזהב. קלף תנכי, משנת 1901 פורסם בידי פרובידנס ליטוגרף. cc: ויקיפדיה.
הדיווח השבועי של "שומרי משפט: רבנים למען זכויות אדם"
התחלנו בספירת העומר ואט אט מצטברים בידינו ביכורים מפיקוח על זכויות אדם. הדברים מחלחלים אל התקשורת ומשם אל הציבור. למשל הפוסט שלנו על התפשטות המאחז הלא חוקי באביגיל פורסם בשבוע שעבר. וכבר השבוע הדברים פורסמו בטור של עקיבא אלדר בעיתון "הארץ" והרב אריק אשרמן צוטט בכתבה באופן נרחב. שבת שלום
הרבה מירה רז בדבר תורה לפרשות "תזריע – מצורע" בוחרת לכתוב על משמעות הצרעת המוזכרת בתורה. בפרשנות מורכבת רז מפרידה בין הדיבור בטהרה לבין הדיבור בטומאה. כל אחד מהם יוצר עולם אחר לגמרי.
עאישה סידאווי בוחנת את ערביותה במרקם של סטריאוטיפים חברתיים. בתוך כך היא שואלת מהי המשמעות של התפיסה החברתית הזו על מרקם החיים היהודי-ערבי בישראל. בנוסף, השבוע השתתפנו בכנס של מנהיגי הדת העתידיים בכדי ללמוד להציל את הסביבה ולגלות את המשותף לאיסלם, ליהדות ולנצרות בתחום עקרונות הפיתוח בר הקיימא.
רחל לוי, שפונתה מביתה ביבנה מעלה שאלות חשובות שפורסמו לראשונה באתר מאקו. חשוב לנו להזכיר כי נאסר על רחל לוי להקים מול ביתה ביבנה. מאבקה נמשך כבר עשר שנים. כזכור, דיווחנו שלרחל לא היתה שום יכולת נפשית לחגוג את את סדר הפסח. היא ביקשה לשבת בליל הסדר מול ביתו של שר השיכון אטיאס. רחל לא יכלה להכיל את המסר של התקווה הטמון בחג הפסח. היא הרגישה בדיוק ההפך – שהיא חזרה מחירות (כששכנה בביתה) אל עבדות (אחרי שפונתה). רחל החליטה להפגין מול ביתו של שר השיכון אטיאס, אבל המאבטחים של השר ומשטרת ירושלים סברו אחרת. רחל פונתה לאחר שעה. כרגע אנחנו מתייעצים ביחד איתה כיצד להמשיך את מאבקה לדיור. אנו שוקלים לערער למשרד השיכון, ואף הכנו פנייה בשם הבת של רחל. רחל לא מתייאשת. כל צעד עתידי נתפס אצלה כצעדה חזרה לביתה. בדומה לימים הללו של ספירת העומר, אנו צועדים ממצרים להר סיני ובסופו של דבר, אל הבית שלנו בארץ-ישראל. הרב אשרמן הוזמן להתראיין בעקבות ההודעה לעיתונות שהוצאנו בליל הסדר בדבר מצבה של רחל לוי בהקשר של דיור ציבורי. הוא דיבר בתוכנית הרדיו של פרלי שחר ברשת ב'.
הפגנה תקדימית התרחשה ביום ב' (9.4) כאשר "המעברה" ארגנה הפגנה נגד אלימות משטרתית בי-ם. עובדיה בן אברהם, דייר עמידר שהצלחנו למנוע את הפינוי שלו בפברואר השנה סיפר כיצד המשטרה התקיפה אותו. השוטרים קפצו עליו, היכו אותו ושאלו אותו על הפליירים של הדיור הציבורי (פליירים עם דמותו הופצו כחלק מהקמפיין למנוע את הפינוי שלו מדירת הדיור הציבורי). ההפגנה הייתה תקדימית דווקא בשל השילוב של הפעילים פחרי אבו דיאב, משכונת סילוואן ומוחמד אל-קורד משכונת שייח ג'ארח במזרח ירושלים. הנושא המשותף שאיחד את הפעילים היהודים והפלסטינים-ישראלים הייתה המחאה נגד אלימות המשטרה. אם לומר את האמת, גם הימין בישראל סובל מאלימות משטרתית. האלימות מתכוננת אל מול הימין והשמאל מעבר ובתוך גבולות הלאום. לאחר שהפעילים נשאו את דבריהם בהפגנה מול מגרש הרוסים המשכנו בצעדת מחאה ברחובות העיר ירושלים.
יום לפני ההפגנה נגד הרדיפה של עובדיה, הפעילה החברתית ספיר סלוצקר הצליחה להקליט שיחת טלפון שקיבלה משוטר שלא הזדהה. השוטר ביקש לשכנע את הפעילה החברתית שהעצרת זקוקה לרישיון. הפרשה הגיע לכנסת וח"כ גילאון דרש ממפקח על המשטרה לבדוק את הנושא של צמצום המרחב הציבורי וקביעת סדר היום בידי המשטרה. בסופו של דבר בכתבה של אורלי וילנאי מעיתון "הארץ" הוזכר חלקנו במאבק נגד רדיפה פוליטית של עובדיה בן אברהם.
ביום ג' (10.4) ערכנו סיור שגרתי ביחד עם נציגי תעאיוש, ובצלם בשטחים הכבושים. באמצעו של הסיור נדרשה עזרתנו כשמתנחלי סוסיא בדרום הר חברון ניסו להזיז את הגדר שמקיפה את האתר הארכאולוגי. בעקבות ההתערבות של המחלקה המשפטית שלנו העבודה הוקפאה (עד בואו של מומחה קרקעות מטעם המנהל האזרחי). בעלי האדמות הגישו תלונות על השגת הגבול מצד המתנחלים. קשה לאמוד את גודלו של השטח שהמתנחלים ביקשו לתפוס בצורה לא חוקית. כרגע אנו משווים תמונות שצילמנו כשהניחו את הגדר הישנה. המתווה החדש היה מונע מעבר של טרקטורים פלסטינים בשביל שהוביל גם לשדות שלהם וגם לעיר יטא. בנוסף, הורידו את הגדר הפלסטינית בצד השני של השביל. זקן שהיה עד לפעילות הלא חוקית, כששהה בשדותיו, פחד להעיד על שהתרחש. כנראה שהמתנחלים איימו עליו והוא חזר בעדותו מרוב פחד.
סמיחה ג'יהד נוואג'ה והיד שלה שנפגעה כתוצאה מהתקיפה.
סמיחה ג'יהד נוואג'ה הותקפה ביום רביעי (11.4) בידי מספר מתנחלים. המקרה הקשה והמזעזע התרחש תחת העין הפקוחה של כוחות הביטחון. המשטרה לא מילאה את תפקידה ולא באה לחקור את המקרה. ובמהלך הצילום של מקום התקיפה גילינו פלישה של מתנחלים לאדמות פלסטיניות.
ביום שלישי 17.4.2012 התקיים דיון מקדמי בתיק שהגשנו ב-2005 נגד הריסות בורות מים ומבני שירותים. בורות ומבני שירותים אלו מומנו בסיוע הממשלה הבריטית כמענה לצורך המוניטארי בסיסי ודחוף של האנשים בשטח בשלושה כפרים באזור מיטא. המדינה טוענת שיש לקשור את ההחלטה בתיק דנן לעניין בג"צ שוכני המערות. הטענה שהבניה של הבורות והשירותים הייתה הפרה של הסטטוס קוו בבג"צ של שוכני המערות. אנו טוענים שהסטטוס קוו אינו נועד כדי להקפיא את החיים באזור דרום הר חברון ואין קשר לשאלת תושבות האנשים שם, זמנית או קבועה. מדובר בכ-15 בורות לאגירת מי גשמים ול-18 מבני שירותים המשמשים כ-350 אנשים לפחות נכון ל-2005. המדינה טענה ששר הביטחון גיבש את עמדתו לגבי שוכני המערות והוא ישלח אותה תוך 30 יום. מדובר על כ-3000 דונם אדמה שעליה נמצאים כפרים רבים.
השבוע למדנו שחודשו העבודות באדמות של משפחת אבו-פרייח באל עראקיב שבנגב. אנו בודקים האם ההתחייבות לא לעבוד בארבעת החלקות של משפחת אל-טורי חלה גם על האדמות של משפחת אבו-פרייח. שתי המשפחות פגשו בשופטים שונים בבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את תשובת המדינה לגבי האי רלבנטיות של הוכחות הבעלות על האדמות של משפחת אבו-פרייח. זאת משום שהאדמה הופקעה בשנת 1963 ואין סמכות לבית המשפט לדון על חוקיות ההפקעה. כרגע ממתינים לדיון בערעור שלהם לבג"ץ. השופטת נצר פסקה שהיא מוכנה לדון בשאלה. אך קודם בית המשפט העליון מחכה לשמוע פסיקה אחרת.
במסגרת הפעילות של רבנים למען זכויות אדם בבית שאן נוצר שיתוף פעולה ביננו לחוג שירותי אנוש במכללת עמק יזרעאל. רבקה יונס סטודנטית בחוג מבצעת פרקטיקום של החוג בארגון ולוקחת חלק באיתור דיירים וליווים כמו גם עדכון הזכרון הארגוני שלנו. פעילות הארגון זוכה להערכה רבה מאוד מצד הסגל האקדמי המלווה את הפרויקט. במסגרת תערוכה בה יוצגו הפרויקטים השונים של החוג למשאבי אנוש מוצג הפרויקט של שומרי משפט.
הודעות מאירגונים אחרים (איננו אחראים לתוכנן):
שבת שלום
