"בעלות על הדירה זו סוגיה מורכבת בחברה הערבית" | מראה העיר אום אל פאחם עם רחובה הראשי, 3/07. cc: ויקיפדיה
סוגייה מגדרית חשובה של בעלות על בית, כאפשרות לניהול העתיד של המשפחה עולה בסיפור שמביאה לנו עאישה סידאווי. זאת שאלה חשובה ביותר לאישה הערביה שתמיד מגיעה לגור בביתו של בעלה.
לפני שלושים שנה משפחתי ואני בנינו את הבית שלנו. אך גם היום אחרי כל הזמן שעבר, ולמרות ששילמתי את המסים בזמן, הבית אינו בבעלותי. במשך כל השנים שעברו מאז שהתחתנתי חשבתי שהבית שייך לנו. רק היום אחרי שבעלי נכנס לכלא, גיליתי שהאדמה רשומה על שמו של אביו של בעלי. כרגע אני מבינה שאין לי בית, וחיי נמצאים על תנאי. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה לילדיי במידה ואמות.
בעלות על הדירה זו סוגיה מורכבת שהגיעה אל שולחני למספר ימים. בעצם זאת בעייתה של כל אישה ערבייה שלרוב מתגוררת בביתו של בעלה שבנוי על אדמתו. האב מעניק עזרה לבניו, בהיעדר פתרונות ממשלתיים למגורים בכפרים וערים ערביות.
היכן הבית בהיעדר משפחה
הבעיה מתעוררת כשפורצים ריבים במשפחה. בפרוץ ויכוח או אי הסכמה במשפחה הדבר הראשון שהאב עושה הוא לשלול מהילדים שלו את הזכות לגור על אדמתו. הבעיה מחריפה כאשר האישה היא אם חד הורית וכשהיא לא מוצאת חן בעיני המשפחה. במקרים שכאלו, המשפחה של האב לפעמים תעשה הכול בכדי לנישול האישה מביתה.
כרגע אין פתרון חוקתי לבעיה. האישה צריכה להמשיך להתגורר בבית שבעלה הכין מבעוד מועד למשפחה. לאישה אין חלק אמיתי בבית, למרות שהיא לקחה חלק בבנייתו. אך כל עוד המדינה בישראל לא ממלאת את התפקיד שלה בהקצאת אדמות לבנייה, או בהקצאת דיור ציבורי מתאים לחברה הערבית, אזי האישה הערבייה משלמת את המחיר.
אכן, זאת אחת הבעיות הקשות של המגזר הערבי, חוסר אדמות לבניה, והעדר תכנון והקצאה ממשלתית לבניית דיור ציבורי.
הסיפור שהעלתה ידידתי הכותבת כאן מכאיב מאוד, והוא אינו גובל בנשים בלבד, גם גברים סובלים מאותן סיבות שהועלו בכתבה. ואוסיף: הבעיה מחמירה עוד יותר כאשר האדמה היא בבעלותו של צד שלישי, הבעלים הראשונים של הקרקע שמהם קנה האב חלקת אדמה ולא דאג או לא עלה בידו לרשום אותה על שמו מכל סיבה ובעיקר בגלל חובות הבעלים הראשונים למדינה. הקרקע שבניתי עליה את ביתי אכן רכש אותה אבי והוריש לנו, אך עד היום ולמרות שעברו 40 שנה היא בבעלותם של הבעלים הראשונים מכיוון שהמדינה לא אפשרה לנו לרשום אותה בטאבו כל עוד הבעלים הראשונים לא שילמו את חובם למס הרכוש. אומנם יש לי ביד את כל המסמכים שמאשרים כי הבית הוא בבעלותי אך הוא בנוי על קרקע לא שלי לכאורה.
פינגבאק: An appeal against a demolition: The Passover Newsletter | Rabbis for Human Rights