"אני מקווה שהקיץ הקרב ובא – יחזיר את הדרישה לצדק חברתי לרחובות" | מאהל ככר רבין שהוקם ב30.3.12. צילום: אלון שרף.
חג פסח סובב סביב הנושא של יציאה מעבדות לחירות. בכל שנה אנחנו אמורים לראות את עצמנו כאילו אנחנו יוצאים ממצרים, אבל איך אנחנו יכולים לעשות זאת תחת דיכוי ועבדות בישראל? הרב עידית לב בדעה מיוחדת לפסח.
אחת הדרכים לצאת ממצרים מביאה אותנו לחשוב מה העבדות שיש לנו, בחיינו, ולחשוב האם אנחנו יכולים לשנות את המצב לקראת השנה הבאה?
השבוע ישבנו בישיבה ודיברנו על פרויקט שאנחנו מעורבים בו שמנסה להקל במעט על שכבות מוחלשות, ולתת להם עוד מאה ש"ח חָדְשִׁיִּים. בסוף אותה ישיבה דיברתי עם חברה שעובדת איתי ברבנים למען זכויות אדם, על כל המאבקים בהם אנחנו מעורבות – כל מיני חלקיקים בחייהם של אנשים מוחלשים. חזרנו למאבק המהותי (שגם בו כולנו שותפות) למען חֶבְרָה שבה כל אדם יזכה לכך שיראו את צלם האלוקים שבו, וזה יהיה הבסיס ליחס כלפיו:
- שנחיה בחֶבְרָה שבה לכולם יש את הצרכים הבסיסיים למחייה, ואף אחד לא צריך להתקלח במים קרים בחורף, לשבת בבית לא מחומם או ללכת לישון רעב.
- שנחייה בחֶבְרָה שבה כל בתי הספר מסייעים לתלמידיהם להגיע למקומות טובים יותר, ומאפשרים להם להתגבר על קשיים (אם יש כאלו בדרך) ולא מחמירים אותם.
- שנחייה בחֶבְרָה בה אין אנשים שחיים ברחוב, או בחשש להגיע לרחוב.
- שנחייה בחֶבְרָה בה אדם שלא עובד מצליח לקיים את עצמו בכבוד, ולא צריך לעבור עשרת מדורי גיהינום בשביל זה.
בקיץ שעבר הדרישה הזו למדינה בה יש צדק חברתי סחפה את הרחובות. בחורף הגשום והקר שהיה לנו, פעילים מכל רחבי הארץ שמרו על הגחלת של האמונה הזו כי המדינה הזו יכולה להפוך למדינת כל אזרחיה. אני מקווה שהקיץ הקרב ובא – יחזיר את הדרישה לצדק חברתי לרחובות, ויקדם אותנו לקראת השגת החירות שמגיעה לכולנו.
פינגבאק: הדרכים ל"יציאת מצרים" - מעבדות מודרנית לחירות בישראל 2012 • מחאת הדיור