פה ושם בארץ עבודת הרבנים למען זכויות אדם: יומן מסע ›

לפני הגעתי ארצה חשבתי שנושא זה יהיה החלק הארי מפעילות הרבנים. אך למעשה, כפי שלמדתי, רק חמישים אחוז או פחות מעבודת הארגון היא מעבר לקו הירוק (קו הגבול מלפני מלחמת ששת הימים). עכשיו הם עושים עבודה חשובה בתוך הקו הירוק עם המוחלשים בחברה. צילום לוויין של ארץ ישראל משנת 2003, cc: wikipedia

רבי קולין אימר חוזרת עם חוויות מסע כחלק ממשלחת של עשרות רבנים רפורמים וליברלים וחברי קהילה שהגיעו לישראל. המשלחת סיירה עם מנהלי המחלקות השונות בארגון רבנים למען זכויות אדם. עתידה החברתי והמדיני של ישראל עומד למבחן אל מול המסורת החברתית היהודית.

שומרי משפט נוסדה בשנת 1988 וכיום חברים בארגון למעלה מ-100 רבנים וסטודנטים לרבנות. הרב יצחק ניומן, שהיה רב של ברנט יונייטד במשך שנים רבות לפני שעלה לארץ, היה אחד מהחברים המייסדים של הארגון. שומרי משפט מתארים את עצמם כקול המצפון הרבני בישראל. הארגון איננו מזוהה עם מפלגה פוליטית כלשהי והוא הארגון הרבני היחידי בישראל שבו רבנים אורתודוקסים, רפורמים, ליברלים, וקונסרבטיבים עובדים יחד.

זכויות אדם ומסורת יהודית

במשך שנים רבות תמכתי בעבודת הארגון, אך זאת הפעם הראשונה שהשתתפתי באחד מהסיורים שהארגון מארגן מפעם לפעם. אני חושבת שהעבודה שהם עושים היא בעלת חשיבות עליונה; זהו הארגון היחיד בישראל היום שמדבר על זכויות אדם במסורת היהודית. נתקלתי בארגון בהקשר לעבודה שהם עשו בעיקר בהעלאת נושא הזכויות של פלסטינים בשטחים הכבושים. לאוכלוסייה הפלסטינית לא מוגנת על ידי החוק וסובלת גם מהמתנחלים וגם מהצבא.

לפני הגעתי ארצה חשבתי שנושא זה יהיה החלק הארי מפעילות הרבנים. אך למעשה, כפי שלמדתי, רק חמישים אחוז או פחות מעבודת הארגון היא מעבר לקו הירוק (קו הגבול מלפני מלחמת ששת הימים). עכשיו הם עושים עבודה חשובה בתוך הקו הירוק עם המוחלשים בחברה: העניים והמובטלים; מיעוטים – בדואים ישראלים בנגב, ערבים אזרחי ישראל, עובדים זרים בישראל, יהודי אתיופיה ויוצאי בריה"מ לשעבר, ועכשיו במיוחד, בנושאים הנוגעים למעמד הנשים. כוחות ריאקציונים פועלים נגד עקרונות הדמוקרטיה וזכויות אדם בתחומים רבים, הקשורים לזהותה של המדינה, כגון:

• ניסיונות להפריד בין גברים לנשים באוטובוסים,
• לומר לחיילים שאסור להאזין לשירת נשים,
• ישנן אפילו בכנסת קריאות לפקח על שעורים באוניברסיטאות ולהבטיח שלמרצים יש יחס "נכון" ואמצעים "נכונים". כמובן, נכונים בעיני הקוראים לפיקוח.

כפי ששמענו במספר הזדמנויות במאבק על עתיד החברה הישראלית – הכוחות הריאקציונים מתחפרים ומבקשים לאכוף את דעתם, וגישתם על החברה.

מאבו-דיס במזרח ירושלים לשדרות על גבול עזה

בילינו את היום הראשון בסיור לאורך גדר ההפרדה סביב ירושלים. רבנים למען זכויות אדם מכירים ומדגישים שחייב להיות איזון בין שמירת השלום והביטחון של האזרחים הישראלים, ובין שמירה על זכויות אדם של האוכלוסייה הפלסטינית. נסענו לכפר אבו-דיס מקום בו גדר ההפרדה עוברת בתוך הכפר. מה שפעם היתה נסיעה קצרה של חמש דקות לבקר חברים או להגיע לבית חולים, הפכה להיות נסיעה של למעלה משעה ועצירה בכמה מחסומים של צה"ל.

נסענו לשדרות, על הגבול עם רצועת עזה – העירה, שמופגזת  כמעט יום יום ללא רחמים, ע"י החמאס. כשהגענו, נאמר לנו שאם נשמע ברמקולים 'צבע אדום', עלינו לתפוס מחסה באחד מהמקלטים במקום. נסענו למכללת ספיר. ביקרנו בתוכנית "אזרחיות לשוויון". שמונה סטודנטיות דברו איתנו – ארבע בדואיות וארבע יהודיות. התוכנית היא עבור נשים בלבד מפני שהעצמת נשים בדואיות היא סוגיה  מיוחדת. הן משתתפות בהרצאות של צוות רבנים למען זכויות אדם ומתחייבות להתנדב לפרוייקטים מקומיים – כל זאת בנוסף לשיעורי התואר הרגילים שהם לומדים. הנשים עובדות בפרויקטים חינוכיים המתקיימים בכפר קרוב שבו ישנו אחוז גבוה של נשים שאינן יודעות קרוא וכתוב.

אחת מהנשים היהודיות מגיעה מהתנחלות שבגדה המערבית. היא מסבירה שמשפחתה וחבריה אינם מבינים מדוע היא מעורבת בתוכנית הזו. היא רוצה לעודד את קהילת המתנחלים להכרה עמוקה יותר בהשפעה שיש להם על אנשים ועל האזור בו הם חיים.

ממכינת קדם צבאיות למחלקה המשפטית של שומרי משפט

מאוחר יותר נסענו לבית ספר גדול בקרבת מקום – נטוש בגלל הטילים – מקום בו מספר אנשים צעירים לומדים במכינה, שנה נוספת של שירות צבאי לפני התגייסותם הרשמית לצה"ל. עוד תוכנית שרבנים למען זכויות אדם מקיימת כדי להעלות את המודעות לבעיות הדמוקרטיות, זכויות האדם, סוגיות מגדר, שוויון, היחס למיעוטים. הם לומדים ועושים פרוייקט. הם יהיו בקבוצת ההנהגה של צה"ל, בחלקו משום מה שהם עשו בזמן לימודיהם במכינה.

בכל שעה ושעה עורכי הדין של רבנים למען זכויות אדם מספקים מכישוריהם המשפטיים והייצוגיים. הם יודעים כיצד לשאת ולתת בתוך מבוך מערכת המשפט הישראלית – במיוחד בשטחים הכבושים. עבודתם מזכירה לרשויות לאכוף את החוק במקומות שבו הוא נעדר. לעיתים קרובות המחלקה המשפטית פונה לבג"צ והיו להם כמה הצלחות מרשימות. היכן שאפשר, עורכי הדין משלבים את המערכת הפוליטית כדוגמת חברי הכנסת ליצירת לובי ציבורי רחב.

המזרח הפרוע

ביום אחר נסענו לדרום הר חברון, אזור שנקרא "המזרח הפרוע של ישראל", בשל היעדר אכיפת חוק בידי כוחות הביטחון הישראליים. לעיתים קרובות מתנחלים ממאחזים שהם לא חוקיים (אפילו לפי הסטנדרטים הישראליים) מקבלים אישורים להחזקת נשק מהצבא ויורים בפלסטינים ההולכים בדרך או עובדים בשדותיהם. זה סיפור עצוב של נישול ומעט הגנה מהצבא שצריך להגן על זכויות כל התושבים שגרים באזור.

בכפר אחד, פרוייקט של הממשלה הספרדית סיפק לכפר לוחות סולאריים כך שיוכל להיות להם חשמל. ובכפר אחר היה מאבק לא פשוט להרכיב אותם, במקומות אחרים הלוחות נהרסו ע"י מתנחלים. כאשר הכפריים פנו לצבא לפיצוי או הגנה לא קיבלו דבר. זה סיפור חוזר על עצמו לעיתים קרובות כל זמן היותנו שם.

בילינו יום במרכז הזכויות בחדרה. במרכז עובדים עם מובטלים, מיעוטים, עובדים זרים ואוכלוסיות נוספות העוברות החלשה. עשינו תרגיל מעניין. קיבלנו כסף של 'מונופול' לפי הערך של דמי אבטלה. הסתובבנו בעיר וכשהגענו למשל לחברת הגז, נתנו לנו חשבונית על הסכום שהיינו צריכים לשלם, כך בחברת הטלפונים, חברת חשמל, בית מרקחת וכד'. בסופרמרקט הייתה לנו רשימה מאוד בסיסית של קניות. ללא מותרות או מתנות לילדים. כל קבוצה חזרה למשרד עם מעט שקלים שנשארו להם – רק כדי לקבל את חשבונית שכר הדירה! אני חושבת שבחברה הצרכנית נוכל להרוויח מלמידה מתרגיל שכזה.

אלימות פוחתת

למדתי גם על שינויים חיוביים בחברה הישראלית. שמעתי שאלימות המתנחלים פחתה, וכך גם האלימות של הפלסטינים. האלימות מגיעה מנקודות של הזנחה חברתית ותסכול. ראיתי נקודות חיוביות ומעודדות נוספות כגון: הצעירים הלומדים במכינה הקדם צבאית באותו בית ספר נטוש, פרויקט אזרחיות לשוויון במכללת ספיר, ההתעניינות התקשורתית ההולכת וגוברת בפעילות הרבנים למען זכויות אדם, ההצלחות המשפטיות ועוד. אך ההצלחות הללו לא הפכו את שבוע הביקור לנעים.

הביקור לא תאם לדימוי שהיה לי, לנו על ישראל והישראלים. ראינו את הבטן הרכה של הישראלית ושל הכיבוש מעבר לקו הירוק. אלו שנמצאים בתחתית הסולם החברתי חווים את הצד החשוך יותר של החברה. כאשר אתה נמצא שם, אתה חייב לעסוק בשרירותיות ההתנהלות היומיומית אל מול הרשויות – ואינך יודע אם החיילים במחסומים הולכים להפוך את החיים לקלים או קשים יותר; האם הפקיד במשרד יהיה לעזר או יהפוך את החיים לאומללים? לא תמיד שלטון החוק מגיע עד למטה.

באם הנך ישראלי או פלסטיני, עליך להיות בשנות הארבעים המאוחרות כדי לזכור זמן שבו לא היה כיבוש. הכיבוש זרע זרעים מרים והרע את החיים בשתי הקהילות. חיים רבים אבדו גם באופן ממשי וגם באופן רוחני, פנימי ומוסרי. הכיבוש הרס את התקווה, ההגינות אנושית, השאיפות, והאפשרויות של חיים אחרים. ישראל איננה יכולה להישאר כוח כובש לעד.

מה אנחנו יכולים לעשות כבית כנסת?

אנחנו יורשים של מסורת ולימוד של תיקון עולם – הרעיון שהעוולות שאנחנו רואים בעולם יכולים להגיע לפתרון טוב יותר; אנחנו יורשים למסורת גדולה של יהדות נבואית שמדברת על אחריות כלפי האחרים בחברה, לא רק כלפי אנשינו. הנביאים היו מודאגים מאיך בעלי הכוח מטפלים בחסרי הכוח. וזהו המצב כרגע בישראל.

אני יודעת שחלק ישמעו את מה שאני אומרת כהצהרה פוליטית. ובכן, היא כזאת – איך אנחנו יכולים להיות מודאגים לגבי מה שקורה בחברות אחרות, ובחברה הישראלית ולא לראות זאת מנקודת מבט יהודית? מבחינה שכזאת זהו מעשה פוליטי,.אך הצהרתי אינה הצהרה של מפלגה פוליטית כזאת או אחרת. לא אכפת לי איזה חלק מהממסד הפוליטי בישראל יביא את השינוי. איך תיראה היציאה מהשטחים הכבושים? איני יודעת. אבל עלינו לזכור את האינטרס שלנו, שהרי הכיבוש פוגע כל כך בישראל, בחזון הציוני, באמונה ערכים המוסריים הישראלים ועוד. אנחנו חייבים להיות ברורים לחלוטין לגבי תמיכה רק בתוכניות של דיאלוג, פיוס, יוזמות משותפות וכו. כתוצאה מכך עלינו לדחות כל דבר שאיננו מיועד למטרות אלו.

אנחנו נמצאים בחלק של התורה שבו מדברים על בנית המשכן במדבר. בפרשת השבוע עולה הביטוי מקום קדוש. הפילוסופים הציוניים החילוניים ראו בארץ מקום מיוחד, מקום קדוש, שבו מוסר יהודי וערכים ימצאו ביטוי בסוג של חברה שיצרו שם, סוג של אנשים שיאכלסו את הארץ. זה מה שרבנים למען זכויות אדם מנסים לעשות. אנחנו מתפללים שעם כל העזרה והתמיכה שאנחנו יכולים לתת, ישראל תהיה במהרה בימינו הארץ הטובה ביותר שהיא יכולה להיות.

תודה לרבה לורה ג'אנר-קלאוזנר על העברת המסה למערכת שומרי משפט.