כל העוקר עץ פרי מסתכן בנפשו: תגובת רבני הר ברכה בנוגע לשאלת כריתת עצים ›

כחלק "לא תכרת כי האדם עץ השדה: פרויקט הלכתי לט"ו בשבט" אנו שמחים להביא את תגובת הרב אליעזר מלמד, והרב אייל משה מרבני ישיבת הר ברכה, בנוגע לשאלת כריתת עצים. רשימה רביעית
הרב אליעזר מלמד החמן ממובילי הזרם התורני של הציבור הדתי לאומי. הרב מלמד ידוע בנקיטת קו ניצי ביחסי מדינה והלכה. למשל, הרב תמך בסירוב פקודה בזמן ההתנתקות ורואה באהדה את פעולות "תג מחיר". משום כך דעת רבני ישיבת הר ברכה מעניינת במיוחד.

השאלות שנשלחו לרב היו כדלקמן:

א. מה הדין בנוגע לעקירת עצי פרי בין אם מדובר בעצים אשר בעליהם אינם יהודים ובין אם מדובר בעצים בבעלות יהודים?

ב. מהי עמדת ההלכה כאשר מתבצעת נטיעה של עצי זית (בדרך כלל) על אדמות מדינה כאשר פעולה זו נחשבת על ידי רבים לניסיון להוכיח בעלות על הקרקע או כדי להשתלט עליה.
האם יש מניעה הלכתית של "בל תשחית", שהרי האיסור לעקור עצים או להשחיתם הוא מדאורייתא, לרבות בזמן שבאים להילחם בעיר.אם כך האעם סיבה בטחונית רלונטית לעיקרה או חישוף?
ד. האם ניתן להבחין בין עצים שהשרישו בקרקע לבין עצים צעירים שרק ניטעו בתקופה האחרונה? והאם העובדה שעץ זית ניתן לעקירה ושתילה מחדש במקום אחר משנה את ההלכה?

להלן תקציר התשובה שניתנה על ידי הרב אייל משה מרבני הישיבה, התשובה הארוכה במלואה נמצאית באתר כיפה:

גדר האיסור

איסור עקירת עצי פרי נאמר בתורה כהוראה לחיילים, שגם כאשר הם צרים על עיר האויב, לא יעקרו ולא ישחיתו את עצי הפרי. וכך נאמר (דברים כ, יט-כ): "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת, כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור". ומבאר הרמב"ן (על התורה) שהאיסור נאמר באופן מיוחד לחיילים, משום שפעמים רבות מתוך סערת המלחמה מתפתח בקרב החיילים יצר נקמנות והשחתה, ובמיוחד כאשר יערכו מצור סביב לעיר, ובמשך שבועות ימתינו לכניעת האויב בחוסר מעש ושעמום, הם עלולים לכלות את זמנם בהרס העצים שמסביב. ועל כן ציוותה אותם התורה באופן מיוחד, היזהרו שלא תשחיתו את עצי הפרי, "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה". עוד הוסיף הרמב"ן, שיש במצווה זו ביטוי לאמונה שה´ יצליח את דרכם של חיילינו, ועל כן לא כדאי להשחית את עצי הפרי, שהרי עצים אלו יהיו שלנו לאחר המלחמה.

אבל אם מוכרחים לעקור עצים כדי לנצח במלחמה, כגון שמוכרחים לבנות דייק סביב העיר, כדי להבקיע חומותיה, ואין בסביבה מספיק חומרים לבניית הדייק, אזי מותר לעקור עצי פרי לשם כך, כי יש בזה צורך גדול. ואף שאיסור עקירת עצי פרי נאמר בתורה לגבי חיילים, הוא חל על כל אדם בכל מקום. ורק במקרים מסוימים שנזכרו בהלכה, מותר לעקור עצי פרי. עוד חשוב לציין, שגם לגרום מוות לעץ אסור. למשל, אסור לייבש עץ פרי על ידי פגיעה באמת המים שמשקה אותו (רמב"ם הל´ מלכים ו ח).

מהו עץ פרי?

למדנו שישנו איסור מן התורה לעקור עץ פרי, אלא שצריך לדעת שכל זה אמור לגבי עץ פרי שעדיין מניב פירות, אבל אם העץ הזדקן או חלה, עד שכמעט ואינו מניב פירות, פקע ממנו דין עץ מאכל ומותר לעוקרו. וקבעו חכמים שמעת שהעץ נחלש עד שאינו יכול להניב אפילו קב פירות בשנה, פקע ממנו דין עץ פרי ומותר לעוקרו. קב הוא כמות של 1.176 ק"ג (לפי שיעור ר"ח נאה). וכל עץ שמוציא שיעור כזה בשנה אסור לעוקרו. לגבי עץ זית ישנו דין מיוחד, שמפאת חשיבותו אפילו אם מוציא רק רבע הקב, כבר אסור לעוקרו. רבע הקב הוא 294 גרם (לשיעור ר"ח נאה).

הסכנה שבעקירת עצים

מצד ההלכה, יש מקרים בהם מותר לעקור עצי פרי. לדוגמה, כשהעץ מזיק מאוד לאנשים, כגון ששורשיו הורסים את צנרת הביוב, או כאשר בגלל פירותיו מתמלא הבית בזבובים ויבחושים. וכן כאשר צריכים את מקומו של העץ כדי לבנות עליו בית, מותר על פי ההלכה לעוקרו. אלא שהדבר אינו פשוט: ישנה מסורת ביד חז"ל, שכל העוקר עץ פרי מסתכן בנפשו. מפני שנאמר: "כי האדם עץ השדה", וכל הפוגע בעץ פרי שמעניק פירות וחיים לבריות, מסכן את נפשו…

עקירת עץ לצורך מקומו

איסור עקירת עץ פרי נאמר בתורה בלשון השחתה, "לא תשחית את עצה", ומזה למדו שכל זמן שהעקירה אינה נעשית לשם השחתה, אלא לשם תועלת חשובה ששווה הרבה יותר מהעץ, אין איסור לעקור את העץ, שכן אין זו השחתה אלא כך הוא דרכו של עולם. על פי זה נפסקה הלכה, שאם אדם צריך את מקומו של העץ, כדי לבנות לעצמו בית דירה, מותר לו לעקור את העץ.

עץ מזיק

לפעמים קורה שעץ פרי גורם לנזק, ואזי מותר על פי ההלכה לעוקרו. שכבר למדנו שכל האיסור לעקור עץ פרי הוא דווקא בדרך השחתה, שנאמר (דברים כ, יט): "לא תשחית את עצה", אבל כאשר המטרה למנוע את הנזק הנגרם ממנו, אין זו דרך השחתה […] על פי זה פסק בתשובות ´חוות-יאיר´ (קצ"ה), שאם האילן מאפיל על החלון, ומונע מן האור להיכנס לבית, מותר לעוקרו, שכן זהו נזק גדול, והאדם מקפיד על כך מאוד. אמנם אם ניתן לתקן הנזק על ידי קציצת הענפים המאפילים על החלון, אזי לא יעקור האילן […] שאלה מעניינת מובאת בתשובות ´שבט-הלוי´ (ח"ב ר"ח), מבן של צדיקים וקדושים, שהלך להשתטח על קברי אבותיו וזקניו באירופה, ומצא שגדל לידם עץ פרי, אשר שורשיו חדרו עמוק לתוך הקברים, וגורמים בזיון עצום לנפטרים השוכנים שם. ושאל, האם מותר לקוץ אילן זה. והשיב הרב וואזנר, שעל בזיון גדול כזה לכבוד התורה איננו יכולים למחול, ולכן מותר לקוץ את האילן.

כריתת עצים וענפים לצורך מצווה

לצורך מצווה מותר לעקור עץ פרי. למשל, מותר לעקור עץ פרי לצורך הרחבת בית כנסת.

עוד נשאלה שאלה לגבי אדם שצריך לבנות סוכה, ואין לו ענפים לסכך, והדרך היחידה העומדת לפניו היא, לקצוץ ענפים מעץ פרי כדי לסכך בהם את הסוכה, האם הדבר מותר? ככלל למדנו שלצורך מצווה מותר לקצוץ עץ פרי, אלא שכאן מדובר על מצווה שמתקיימת שבוע בלבד, והשאלה האם גם לצורך מצווה של שבוע מותר לקצוץ עץ פרי? לגבי קציצת חלק מן הענפים לצורך הסכך, ברור שמותר.
עקירת העץ ונטיעתו מחדש

למדנו שישנו איסור מן התורה לעקור עץ פרי, ורק לצורך גדול מותר לעקור. ולפי זה, אסור לעקור עצי פרי לשם סידור נוי הגינה. […] וכן ברור שמותר לגזום עץ פרי, ואף שיש איסור לקצוץ בחינם ענפי פרי, כאן שהגיזום נעשה לתועלת צמיחת העץ עצמו, ודאי שמותר לגזום לכתחילה.

הפרשנות של הרב קובי ווייס

הסעיף הנוגע לשאלה שלנו הינו הראשון ובו נאמר כי האיסור של עקירת עצי פרי נאמר במפורש לחיילים כיוון שבסערת מלחמה עולה בהם יצר הנקמנות וההשחתה. לכן מצווה התורה במפורש לא לעקור. יש כאן גם הבטחה שהעצים ישמשו את ישראל בנצחונם. רק במקום שבו יש צורך מלחמתי ישיר בעצים כמו לבנות מצור על עיר האוייב מותר. יתר הסעיפים אינם קשורים לשאלה.

מעניין לציין כי למרות השאלה המפורשת המתייחסת לנושא הבטחוני ולשאלת עקירת עצי זית של ערבים, אין בתשובה שום התיחסות ישירה לנושא זה. התשובה המצטטת בעיקר מספרו של הרב אליעזר מלמד הינה כללית ביותר, ולא עונה לשאלה המפורטת שהוצגה.

התשובה עניפה במידע מגוון וכוללת סעיפים הדנים ב

• הגדרת עץ פרי וכמות התנובה המינימאלית
• עקירה לצורך המקום
• עקירה לצורך מצווה כמו בניית בית כנסת או סוכה
• עקירה ונטיעה מחדש
• גיזומים ועוד ועוד רק שאין התיחסות לנושא פעולות חישוף עצים של חקלאים פלסטינים.

לאור פרסומים לפיהם ישנה בישיבה תמיכה בתג מחיר, נקודה זו חשובה לציון. ויש לשאול מדוע לא ניתנה תשובה בנושא זה? האם התשובה המדויקת לא מתאימה לפרסום? ומה התשובה שניתנת בחדרי חדרים? אנו מעדיפים לראות את התשובה כפי שהיא ולהדגיש  את הסעיף הראשון בה האומר מפורש: גם לחיילים ולמי שיש יצר נקמנות אסור לפרוק את הכעס על עצי זית.