אני רוצה שמדינת ישראל תסתכל על העניים, המובטלים ותראה שאנחנו בני אדם. המדינה צריכה לדאוג לחיים מכובדים וראויים. s6001044.jpg By aenertia cc: flickr
הרב עידית לב מביאה לנו את הנאום של כ' בכנס מיוחד שנערך בכנסת לציון היום הבינלאומי למלחמה בעוני. כ' ייצגה באסרטיביות את הנשים הערביות בישראל. ודיברה באומץ על המאבק האוניברסאלי של נשים להשגת זכויות שיוויוניות
כ. היא חלק מקבוצה הפעולה שלנו שהוקמה בחדרה כנגד תוכנית ויסקונסין. ביום ג' האחרון (14/2) היא דיברה בכנסת בכנס לכבוד היום הבינלאומי למאבק בעוני, את הבסיס לנאום היא הכינה יחד עם חברות הקבוצה. את הנאום היא אמרה בערבית, ורכזת הקבוצה, עאישה סידאווי, תרגמה לעברית. הדבר לקח זמן רב יותר מאשר הוקצב לכל דובר. מנחה הכנס ביקש ממנה לסיים לפני שהפסיקה לסיים את נאומה. גב' סידאווי מחתה על חוסר היכולת לשאת נאום בערבית, כמו בעברית. ובשל כך ח"כ זבולון אורלב לוותר על הזמן שהוקצב לנאום שלו ואפשר בכך לכ' לסיים את דבריה בערבית, ואף לגב' סידאווי לתרגם אותם לעברית. אנחנו מודים לו על כך.
כמי שמלווה את הקבוצה מאז הקמתה, התרגשתי מאוד לראות את כ'. עומדת בבטחון רב אל מול האולם המלא ונושאת את דבריה בערבית. לאורך כל הכנס היא הייתה האישה יחידה שדיברה בערבית. הנשים החברות בקבוצת הפעולה הן נשים אמיצות ומרשימות. בכל פעם מחדש אני נדהמת מההיכולת שלהן להתמודד עם הקשיים שהחיים הכינו להן. המאבק המתמשך על הזכויות שלהן נותן לי את הכוח לקום כל בוקר לעבודה.
הרב עידית לב.
*
השחרור והקשיים במאבק למימוש הזכויות
אני כ' מכפר עארה בואדי ערה, אני בת 46 אימא חד הורית לחמישה ילדים, ביניהם ילדה עם צרכים מיוחדים. עד לפני עשר שנים הייתי עקרת בית במשרה מלאה, תפקידי היה לגדל את הילדים, בעלי עבד ודאג לרווחה הכלכלית של המשפחה, מצבנו היה טוב. לפני עשר שנים בעלי נעצר בנסיבות שלא אפרט אותן.
פתאום מצאתי את עצמי מול קשיי החיים לבדי. בלי מקור הכנסה ובלי בטחון כלכלי. עמדתי לבד מול מציאות קשה. הייתי חייבת להתחיל ולאסוף את עצמי למען ילדיי ובכדי להחזיק את המשפחה. פתאום הבנתי שאני צריכה לפנות לביטוח לאומי ולבקש הבטחת הכנסה בכדי שיהיה את המינימום בבית (אוכל, כסף לבריאות ולבוש ותשלומי חובה).
אני חברה בקבוצת נשים, יהודיות וערביות, הפועלות ביחד באיזור חדרה. כולנו אמהות חד הוריות ורווקות. התחלנו להיפגש בתקופת ויסקונסין ופעלנו ביחד בגיבוי מרכז "לב חדרה" מיסודה של הקשת הדמוקרטית המזרחית ורבנים למען זכויות אדם. נאבקנו ביחד נגד תוכנית ויסקונסקין. אני זוכרת כיצד בתקופה הקשה הצלחנו לאסוף את עצמנו מתוך הכאב והכעס והרגשת האין אונים. חיזקנו אחת את השנייה והחלטנו לסרב למציאות הקשה. הרגשנו כמו שפחות בידי הפקידים של החברה המפעילה של התוכנית "אגנס". ואחרי מאבק קשה הצלחנו והכנסת שמה קץ לתוכנית.
שינוי מביא חיזוק
ההצלחה שלנו בשינוי המציאות חיזקה אותנו. האמנו בעצמנו וביכולות שלנו לשנות את המציאות שלנו גם בנושאים אחרים. עשינו הכל בעבודה משותפת ובהתמדה. לרגע לא איבדנו את התקווה, שנצליח לשנות את המציאות שנכפתה עלינו. אנחנו היינו ונשארנו צוות עבודה שמטרתו מימוש הזכויות שלנו.
- יש לנו ולילדינו זכות לבית נורמלי חמים
- יש לנו ולילדינו זכות לחיות בכבוד
- יש לנו ולילדינו את הזכות לקבל את ההזדמנות לחינוך טוב
- יש לנו את הזכות לקבל רפואה טובה ובלי שנצטרך לחכות חודשים לתור, כי אין לנו כסף לרפואה פרטית
- יש לנו ולילדינו את הזכות לביגוד ולאוכל.
אני באמת רוצה לעבוד, אבל אני רוצה לעבוד בעבודה המתאימה לי כאימא חד הורית. עבודה שתתחשב בנסיבות שלי; שתהיה קרובה למקום מגוריי; או שאוכל להגיע אליה באמצעות תחבורה ציבורית. אני רוצה לעבוד במקום עבודה שיספק לי רווחה ובטחון כלכלי ותנאים סוציאליים. אני רוצה עבודה שתוכל לספק את הצרכיים הכלכליים שלי.
אני רוצה את הזכות לחינוך חינם, אני רוצה שירותי רוווחה כמו שצריך, אני רוצה לשלם את התשלומים שלי (חשמל, מים, ארנונה, אגרת טלוויזיה ומסים) ושישאר לי כסף לדברים בסיסיים בבית (אוכל, ביגוד וחינוך). אני רוצה שיהיו הקלות בתשלומי חובה לאנשים שמקבלי קצבאות מביטוח לאומי ושאין להם הכנסה אחרת.
אני רוצה שיגדילו את הקצבאות שלנו. אני דורשת שיספקו לנו עבודה מתאימה, אני מבקשת שהמדינה תספק דיור ציבורי על מנת שנוכל לחיות בכבוד.
אני רוצה שמדינת ישראל תסתכל על העניים, המובטלים ותראה שאנחנו בני אדם. המדינה צריכה לדאוג לחיים מכובדים וראויים.
תודה.
*
مرحبا
أنا كلثوم اغباريه عمري 46 سنه معيله وحيده لخمسة أولاد بأجيال مختلفة منهم ابنه ذات احتياجات خاصة. حتى قبل عشر سنوات كنت ربة بيت بوظيفة كاملة اهتم بتربيه أطفالي, زوجي عمل واهتم بمصاريف العائلة المادية, كان وضعنا جيد.. قبل عشر سنوات سجن زوجي لظروف لا أريد الخوض فيها.. فجأة وجدت نفسي وحيده أمام تحديات الحياة لا مصدر الرزق ولا أمان اقتصادي . ووجدت نفسي ملزمه بالتوجه للتامين الوطني حتى استطيع تامين متطلبات الحياة الاساسيه كالأكل والدواء ودفع الضرائب .
أنا جزء من مجموعة عمل نسائيه عربيات ويهوديات, تعمل في منطقة الخضيره اغلبنا معيلات وحيدات أو عزباوات. في فتره فيسكونسين عملنا معا ضد البرنامج بدعم من مركز "ليف حاديرا"( والذي أسس بالتعاون بين القوس الشرقية الديموقراطي.. وحاخامين من اجل حقوق الإنسان) . في تلك الفترة الصعبة من الإحساس بالعجز الغضب والألم نجحنا في انتشال أنفسنا ورفض الواقع المؤلم, في تلك الفترة شعرنا بأننا عبيد بيد موظفي "اجينس" بعد سنوات أثمر النضال المشترك والكنيست قامت بشطب هذه ألخطه.
.. نجاحنا في تغيير واقعنا رفع من معنوياتنا.. أمنا بعدها إننا نستطيع تغيير واقعنا بالمثابرة والعمل المشترك.. لأننا لسنا المذنبات بهذا الواقع.. حقنا أن يكون لدينا بيتآ دافئ نعيش به وأولادنا.. حقنا أن نعيش بكرامه.. حقنا أن يكون لدي أولادنا الامكانيه للتعلم بجو هادئ بعيد عن التوتر ومتاعب المعيشة.. حقنا أن نوفر لنا ولأولادنا الدواء …يحق لنا ان يكون لدينا طعام ولباس.
أريد أن اعمل حقا بعمل بلائم وضعي الاجتماعي, الثقافي , قريب لمكان سكني, أريد أن اعمل في عمل يوفر لي الأمن والأمان..
أريد أن أحيا بسلام وطمأنينة بدون أن يكون دفع التزاماتي على حساب أكل أولادي.. لذلك أطالب بتخفيض الضرائب أن يكون التعليم فعلا مجانا, أن نحظى بخدمات رفاه اجتماعي.. أن تكون في مكاتب العمل دورات لتعليمنا مهنه مناسبة لوضعنا نستطيع ان نجد عملا بها. وان تهتم ألدوله على توفير سكن بأسعار مناسبة .. اطالب الحكومه برفع المعاشات ومخصصات ومخصصات التامين الوطني .
انا اريد من دولة اسرائيل ان تولي الاهتمام ل الفقراء, العاطلين عن العمل. وترى اننا ايضا بشر ولنا حق للحياة بكرامه, وان يكون هذا من اولوياتها..
شكرا
תרגום מערבית: עאישה סידאווי
נאום נוקב, אבל למה בעילום שם, זו חלק מהבעיה, לא?
לא. אבל תודה על ההתעניינות.